אם נכון שראש הממשלה ניסה לטרפד השבוע את המשך חקיקת חוק ההסדרה באמצעות דחליל ההפחדה של בית הדין בהאג, הרי שהגענו לעידן חדש. עד היום שימש האיום הזה ככלי בידי השמאל הקיצוני, שגם עשה כל מאמץ כדי לממש אותו. והנה מנהיג הליכוד, נתניהו, משאיבד את התירוץ הכי אפקטיבי למדיניות השיתוק שלו - הנשיא אובמה - החל להשתמש בטריק הישן של זקני "בצלם" ו"שוברים שתיקה": האג.

נכון, לא ניתן להוציא לחלוטין מכלל אפשרות את סכנת ההליכים בהאג בגלל החוק החדש, אבל סיכון דומה קיים בנוגע למלחמות המגן שלנו בעזה או לבניית בתים בירושלים, שאמנם החלנו עליה את הריבונות, אבל חסידי האג ממש לא מתרשמים מכך. מי כמו נתניהו יודע שדווקא עם בחירת הממשל החדש בוושינגטון, סכנת האג הצטמצמה לממדים כמעט תיאורטיים.

כי מי שסובב את הנשיא הנבחר מצדד בעמדות הישראליות, שכופרות בסמכות של האג לשפוט אותנו. מי כמו נתניהו גם יודע שטענת אי חוקיות "חוק ההסדרה" נסמכת על השקפה שאינה מקובלת על מדינת ישראל מאז 1967 בכל הנוגע לדין הבינלאומי השורר בשטחי יהודה ושומרון. זו הטענה לפיה ישראל היא "כובשת" ביהודה ושומרון, ולכן יש להחיל עליה את הוראות אמנת האג ואמנת ז'נבה הרביעית, לגבי התנהגות של כובש בשטחים שנכבשו מריבון חוקי. בפני נתניהו מונח דו"ח מבוסס של ועדת שופט בית המשפט העליון המנוח אדמונד לוי, שקובע כי לפי הדין הבינלאומי, שלטון ישראל ביהודה ושומרון אינו כיבוש.

בין היתר כיוון שמעולם לא הייתה ריבונות לגיטימית של מדינה אחרת ביהודה ושומרון. והגורם היחיד שיש לו זכות להעלות טענה חוקית לריבונות ביהודה ושומרון הוא העם היהודי, מתוקף החלטות חבר הלאומים ואמנת האומות המאוחדות.

אלא שנתניהו, שנאנס להקים את ועדת לוי, נמנע מלאמץ את המסקנות שלה. לו היה עושה זאת, לא היה צורך בחוק הסדרה או מהלך דומה. התפיסה והמנגנונים שהציעה ועדת לוי לפתרון האפליה הבוטה נגד יהודי יהודה ושומרון, היו פותרים את כל הבעיות. חמור מכך, נתניהו מקנה לגיטימציה לחוות דעת מוטות של הפרקליטות, שנסמכות על השקפת עולם אישית ולא על הדין.

לגיטימציה שניתנת לתופעה חמורה - במקום שעורכי הדין של המדינה יספקו תמיכה משפטית, שקיימת בהישג יד, לעמדות של הממשלה, הם נלחמים בה. לא פחות חשוב, מי כמו נתניהו יודע שאין שחר לטענות הגזל בנוגע לחוק ההסדרה. הוא מודע לחקיקה הנוהגת היום ביהודה ושומרון, במדינת ישראל ובכל מדינה מתוקנת, שצועדת לחלוטין בנתיב של חוק ההסדרה. כך למשל, סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי ביהודה בשומרון, הקובע כי אם הממשלה העניקה זכויות בקרקע ולימים התברר שחלה טעות והקרקע אינה שייכת לממשלה, בעל הקרקע יקבל פיצויים בלבד.

כל זה, אומנם, לא פותר את בעיית עמונה, כי בעניינה ניתן פסק הדין סופי של בית המשפט העליון. אבל, הסדרה כוללת של העיוות והאפליה החמורים לגבי כלל יהודי יהודה ושומרון, חשובה הרבה יותר. הסדרה הנדרשת רק בגלל אזלת היד המתמשכת של שלטון נתניהו. מצער מכל, נראה שנתניהו וליברמן, מי שנחשבו ממובילי מחנה ארץ ישראל, חצו את הקווים והצטרפו למועדון מאיימי האג. חברי המפלגה והבוחרים שלהם יידרשו להחליט האם אלו המנהיגים המייצגים שלהם.