מינויו של עורך הדין דיוויד פרידמן לשגריר האמריקאי החדש בישראל היה צפוי. לא צריך להיות מומחה כדי להבין את השיקולים שהנחו את הנשיא הנבחר דונלד טראמפ לבחור בפרידמן כשגרירו בישראל.
כמו הרוב הגדול של המינויים שטראמפ בחר לצוות הבית הלבן ולמשרות בכירות בקבינט שלו, גם בשיקולים של הנשיא הנבחר לבחור בדיוויד פרדימן אין קמצוץ וסימן לנוכחות של כשירות, ניסיון, או ידע של הנבחר בתחומים שעליהם יהיה מופקד.
אם במינוי לכהונת שר החוץ, הנחשבת לשני בחשיבות לתפקיד שר האוצר, הנשיא הנבחר לא חיפש ולא ביקש בעל ניסיון, רקע וידע בתחום מדיניות החוץ, אין להתפלא שגם לתפקיד השגריר באזור טעון ורגיש במיוחד, טראמפ לא ביקש ולא מינה מומחה בעל עבר דיפלומטי.
דיוויד פרידמן משמש כעורך דינו של טראמפ מזה שנים רבות וטיפל בענייניו. ובאופן מדויק יותר - בבעיותיו המשפטיות של דונלד טראמפ. פרידמן כנציגו הרשמי בישראל הוא פרס שהעניק לו טראמפ על חברות של שנים, תגמול לנאמנות אישית ללא סייג.
טראמפ אוהב ומעריך את מי שדעותיו מתיישבות היטב עם אלה שלו - כלומר, ימניות קיצונית, לאומניות המתעלמות במוצהר מהמציאות המדינית המורכבת ורצופת הסכנות שצפויה לו כנשיא הנבחר.
אם המינוי לא הפתיע גם התגובות היו צפויות. הימין בישראל צוהל וחוכך ידיים בהנאה גלויה. "הנה, האיש שיעביר את השגרירות לירושלים, לא רק יגיב בשתיקה לבניית התנחלויות חדשות אולי אפילו יעודד בנייתן", כן, "הוא גם התבטא נגד מדינה פלסטינית. נו, באמת, מה עוד אפשר לדרוש?". אין זה מפתיע ששר החינוך נפתלי בנט היה בין הראשונים לפרסם את תגובתו הנלהבת למינויו של דיוויד פרידמן.
בכירים בקהילה היהודית המייצגים את הרוב הליברלי הגדול והמכריע אינם מרוצים ממינויו של פרדימן, וזאת בלשון המעטה. נשיא התנועה הרפורמית הרב ריק ג'ייקובס פרסם הלילה הודעה שבה ציין כי "תמיד טוב ומועיל שלשגריר אמריקאי בישראל יש יחסים אישיים קרובים עם הנשיא". אולם, ג'ייקובס מוסיף כי "הדאגות שעוררנו במהלך קמפיין הבחירות, שהיו נושאים להתכתבויות שהיו לי עם פרדימן - דאגות אלה גברו והתעצמו". ג'ייקובס מביע דאגה מיוחדת לגורל הפתרון של שתי מדינות לשני עמים פתרון שדיוויד פרידמן פוסל".
אבל תפקידו של פרידמן הוא בישראל ובקרב הישראלים. שרים ובכירים בישראל הימנית הרשמית יאהבו אותו. השאלה הגדולה, איך יבנה את יחסיו עם חלקי החברה בישראל שתומכים בפתרון שתי המדינות לשני עמים ומתנגדים להתנחלויות?
השגריר היוצא דן שפירו הצטיין בתחום הזה ובתקופת כהונתו בישראל השכיל לרקום ולטפח קשרים קרובים גם עם אישים וגורמים בימין. השאלה הגדולה והמטרידה היא מה יקרה עם שגריר שמתנגד לפתרון שתי מדינות לשני עמים, שאוהד התנחלויות ואינו רואה במדיניות בנייתן שום מכשול ובעיה. הוא אף התבטא בזכות סיפוחם של חלקים מהשטחים. עם שגריר כזה, איך ראש הממשלה בנימין נתניהו מצפה שטראמפ יסייע לו בקידום רעיון שתי המדינות ואיך הנשיא הנבחר חושב ליישם את מה שהגדיר "חלומו הגדול בהשגת פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני"?