אני משוכנע שמנהיג איראן עלי חמנאי מאוד יתרשם מהמסר שהעביר לו בשבוע הבא מנהיג קזחסטן נורסולטן נזרבייב מפי ראש ממשלת ישראל. בנימין נתניהו לא התאפק ולא הותיר את המסר חשאי: "ישראל היא נמר ולא ארנבת", אמר לנשיא קזחסטן ולחברי תא הכתבים המדיניים שהתלוו אליו השבוע לביקור החשוב.
מה עובר על נתניהו? אולי ישאל חמנאי את יועציו, הוא הרי יודע שאצלנו בשכונה רק החזק שורד, וחזק לא מתפאר ולא מתרברב. "הרוגטקה תנגן", כדברי דוד המלך לגוליית על פי כוורת. נתניהו נוהג כך כשהוא מרגיש שהמסר לא ברור דיו. שר הביטחון שלו אביגדור ליברמן נוהג לצטט את איסטווד "אם אתה רוצה לירות תירה, אל תדבר". אצלנו מדברים.
אולי בכלל המסר לא מיועד לחמנאי. אולי באופן מתוחכם הוא נועד להגיע לאוזני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא יבטל את ההסכם עם טהרן, והנמר הישראלי יסתער על איראן אם רק תעשה צעד לא נכון. אלו דימויים פשוטים שאפילו טראמפ מסוגל להבין. ואולי הכוונה שמאחורי המסר הזה פשוטה יותר: כשאתה מרגיש לא בטוח בחושך, אתה ממלמל לעצמך שאתה לא מפחד. אז אולי מדובר רק בזה ולא יותר.
זה בדיוק מה שקורה כעת עם תושבי עמונה. ככל שהם טוענים שהם נגד אלימות ושאסור להרים יד על השוטרים והחיילים, אני יותר מוטרד. ככל שיש יותר מילים יש פחות ביטחון.
***
ואם כבר עמונה, ראוי לציין לגנאי את התנהגות המדינה בפרשה. במקום לומר לתושבים את האמת המרה והקשה: היישוב הוקם באופן לא חוקי ולא מוסדר ויש פסק דין ואין ברירה, המדינה מורחת את התושבים ואת עצמה בעוד שכבה של שקרים. מילים שמחליפות מעשים.
השבוע אנשי משרד המשפטים הציגו לתושבי עמונה אולטימטום: קבלו החלטה על הפתרון החלקי עד שמונה בבוקר, כי הדחפורים בדרך. התושבים ישבו כל הלילה והחליטו לדחות את מתווה הפשרה. האכזבה הייתה גדולה והדדית, אבל היא לא צריכה להפתיע איש.
התנועה המיישבת של ההתנחלויות "אמנה" היא זרוע הביצוע של גוש אמונים. אבל אין גוש, אין אמונים, אין אמון ויש עמונה. אף יישוב לא הוקם באופן ממש חוקי, תמיד הייתה הרחבה ואז חיבור למקורות ולחברת החשמל. "מה ציפית שנחשוב?", שואל אביחי בוארון, יו"ר מטה מאבק עמונה. "המדינה הייתה שם תמיד". שאלתי אותו אם הייתה הבטחה שלטונית, הוא לא ידע לענות על כך.
הפוליטיקה השתנתה: פעם היו סוגרים את הבעיות עם זמביש בהרחבה של עוד שתי שכונות, כיום הולכים לעימות תקשורתי ופיזי. הכל משום שלא אומרים את האמת ולא מדברים ביושר. במקום להוביל ולומר למתנחלים שזה לא ילך, נתניהו העדיף תמרונים שגררו את נפתלי בנט לפינה והטילו עליו את האחריות. תרגיל פוליטי מבריק, רק שזה התנהגות פחות מרשימה למנהיג.
במילים ובשתיקה מאפשר נתניהו את שקר חוק ההסדרה ואת ההשתלחות המכוערת בבית המשפט העליון, העיקר שבנט יחטוף. והוא חוטף. "מתוך חדרי הדיונים שבהם התקיימו השיחות עם בנט בימים האחרונים, התגלה לי שהוא נימק את החלטתו להיות שותף בחורבן עמונה בשל הפחד ממועצת הביטחון", כתב האופוזיציונר הנצחי יעקב כץ (כצל'ה). "ממתי מועצת הביטחון קבעה לנו את כללי המשחק?
"בנט הוא לא המנהיג שלנו. הוא חלש ופחדן בדיוק כמו ביבי. מלא כריזמה ורושם, אבל לא עמד במבחן המרכזי: שמירת ההתיישבות... אם היה בנט מודיע לראש הממשלה שאין ממשלה עם חורבן עמונה, ראש הממשלה היה מעביר את חוק ההסדרה המלא החל גם על עמונה, עם הסעיף המונע מבג"ץ לבטל אותו".
זו הרוח שמנשבת בימין. "כצל'ה מושך לבנט בציצית", הסביר אחד מבכירי הימין. "בנט מושך לנתניהו ונתניהו נסחף ימינה ועדיין נחשב שמאלן". הקיצוניות מנצחת ואין סובלנות.
להחזיר עטרה ליושנה
את רוח ההקצנה וחוסר הסובלנות כואב גם עידו שמיר, טייס מסוקים במילואים שעובד בחברת מחשבים. הוא שלח אלי כתב הגנה מיוחד על החילונים הליברליים, אלה שבעד זכויות אדם ושמירה על זכויות מיעוטים. כל מיעוט. אני מביא את דבריו כאן כלשונם:
"לאורך ההיסטוריה התאפיינה המסורת היהודית בגמישות ובקבלת שינויים ברוח הזמן. בתקופת בית המקדש התאפיינה הפעילות בחגים חקלאיים ובהקרבת קורבנות. לאחר חורבן הבית בוטלו הקורבנות, והוחלפו בתפילות אשר התאימו יותר לרוח הזמן.
"ההלכה המחייבת נקבעה על ידי חכמי הדור במסגרת התורה שבעל פה, ואף היו מקרים שבהם שונו חוקי התורה בבחינת 'הלכה עוקרת את המקרא' (למשל 'עין תחת עין - ממון'). המסורת היהודית מתאפיינת במקרים רבים של איתגור הצו האלוהי: החל באברהם אשר התמקח על גורלה של סדום, דרך משה רבנו שביקש לפרוש מתפקידו התובעני, ועד לסיפור התלמודי על תנורו של עכנאי, שבו יצאה בת קול ואמרה 'ניצחוני בני'. בהתאם גם העקרונות ההלכתיים ש'אין גוזרים על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה', ושהתורה 'לא בשמיים היא', ושבסמכות בני האדם לקבוע ואף לשנות הלכות, גם אם הן בסתירה לכתוב בתורה.
"מסורת יהודית נוספת היא הגנה על החלש. לא רק יתומים ואלמנות, אלא בעיקר גרים ובני מיעוטים. התורה מזהירה לא פחות מ־36 פעמים על היחס לגר 'ואהבת לו כמוך, כי גרים הייתם בארץ מצרים'. זאת משום שרמתה המוסרית של החברה נבחנת בעיקר על פי יחסה לאחר ולשונה.
"קיום ערכי הבסיס של האנושות חשוב ביהדות לא פחות משמירת המצוות. הנביא מיכה כבר אמר 'הגיד לך אדם, מה טוב; ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלוהיך'. כלומר, היה הגון, טוב ואל תניח שיש לך מונופול על המוסר. בימינו נראה שחלק גדול מהזרמים האורתודוקסיים התבלבלו ושכחו עקרונות אלו, כפי שאמר ראש ממשלתנו בלחש 'הם שכחו מה זה להיות יהודים'.
"על רקע מסורות אלו, על רקע הרדיפות שעברו היהודים כמיעוט חלש ושונה, ועל רקע התקדמות האנושות בכל הקשור להגנה על זכויות האדם בכלל והחלשים בפרט; תמוהה ביותר היצמדות הזרם האורתודוקסי למנהגי העבר, הנצחת קיפוח הנשים (בעיקר בדיני אישות), אי־קבלת קהילת הלהט"ב, אי־הגנה על הגרים בתוכנו (פליטים, מהגרי עבודה וערבים).
"יש לצפות ממנהיגי הזרם האורתודוקסי שיתעשתו, יאזרו חלציהם כגברים (כן, דרוש אומץ לשנות הלכות עתיקות), יעדכנו את ההלכות ברוח המקום (תרתי משמע) והזמן, ובכך יחזירו עטרה ליושנה. נחמה פורתא מהווים נציגי הזרם החילוני־ ליברלי של היהדות, אשר נזעקים להגן על החלשים. הם מצילים, ולו במעט, את שמו הטוב של עמנו".
עידו שמיר, וכמוהו עוד רבים בציבור הישראלי, קוראים לזרמים החרדיים ולחלק מהסרוגים, לעשות דבר פשוט: להתקדם.