אחת הטענות הכי מעצבנות ששמעתי, מגוש קטיף ועד עמונה, היא: אתם, המתנחלים, שליחים של הממשלה. יישבו אתכם בגדה בהוראת הממשלה ובמימונה, ונהניתם ממנעמי הארץ. אבל אתם חייבים לזכור שאתם שליחים ומצווים לבצע את החלטות הממשלה. אם לא רוצים אתכם שם יותר, אם עצם ישיבתכם במקום מנוגדת למדיניות הממשלה הנוכחית, אתם מחויבים להתפנות בשקט, בשמחה וברצון, כמו כל שליח טוב העושה רצון שולחו. כך, פחות או יותר, שמעתי במו אוזני מפי אנשים סבירים פלוס, אפילו אינטליגנטים. יש היגיון פנימי בטענה הזאת, רק יש בה בעיה יחידה: היא שקרית לחלוטין.
הממשלה היא שליחה שלנו, לא ההפך. היא צריכה לעשות את רצון העם שבחר בה, לא ההפך. אנחנו, המתנחלים, לא "נשלחנו" על ידי איש, אלא פעלנו על פי צו מצפוננו, אהבתנו למולדת והאידאולוגיה שלנו. יש שיגידו שזו אידאולוגיה משיחית, וזה סבבה לגמרי מבחינתי, כי יישוב ארץ ישראל הוא גאולה אמיתית. ואם זה לא המשיח, אני לא יודעת מה כן.
אני לא חיילת של אף אחד. אני מתנחלת כי אני מאמינה שכאן אני צריכה לחיות. פעמים רבות הייתי צריכה להיאבק בממשלה, כי לא ראינו עין בעין בנושא הזה. להפך, ראו בי "מכשול", ואני הייתי גאה להכשיל את רעיון העוועים של ההוא.
לא נשלחתי. לא אני ולא עוד כחצי מיליון מתנחלים. כמו שתושבי עוטף עזה הם לא חיילים של הממשלה, ואני בטוחה שהם יתרגזו מאוד אם מישהו ירמוז לכך. נראה מה יקרה אם מישהו יגיד להם: אנחנו כבר לא צריכים אתכם, הפכתם לנטל. תודה על הכל, עכשיו תתקפלו, חבר'ה.
כמו לכל אזרח בעולם החופשי, גם לי וגם לכם יש הזכות לחיות על פי צו מצפוננו. היו זמנים שזה התאים לממשלה, ואז החיים היו קלים יותר. היו זמנים שלא, ואז היה מאבק. אבל הפטרונות הזאת, שטוענת שאנחנו בסך הכל עוד זרוע מבצעת שעושה מה שאומרים לה, חייבת להיפסק (אגב, המשך המחשבה הזאת, שגם אותו שמעתי פעמים אין ספור, הוא: אז תלכו לנגב או לגליל, גם שם צריך אתכם. תלכו אתם. נמאס.)
ובגלל הקונספציה השגויה מיסודה הזו, כל כך מתפלאים בכל פעם שיש מתנחלים שמתנגדים שיפנו אותם מהבית. הציפייה שחיילי המולדת יארזו בשקט מופתי, יסתדרו בשלשות, יגידו שלום יפה ויעברו לאתגר הציוני החדש, רק מדגישה את הפער ומבהירה כמה שנאה יש כלפינו.
שוב השקר הזה
"בסך הכל סידור לא רע: אתה עולה על קרקע של פלסטיני בחסות הצבא, לא משלם עליה אגורה, מקבל מגורון מאמנה או מהחטיבה להתיישבות, או מהמועצה האזורית, לא משלם ארנונה, לא משלם על חינוך ושירותים אחרים, 'מסכים' להתפנות כמה עשרות מטרים לבית שהמדינה תבנה לך חינם, על קרקע שגם היא לא שלך, אז גם עליה לא משלמים, ומקבל פיצוי של מיליון שקל על 'עוגמת נפש'. ובסוף גם קוראים לך 'מלח הארץ', ו'הציונים האמיתיים'. זו מדינת יהודה שחטפה את מדינת ישראל. ואצלנו בישראל מקצצים מיליארד ו־200 אלף שקל כדי לממן את זה וסחטנויות אחרות. גנבים! מדינת ישראל 2016", כך כתב בדף הפייסבוק שלו אילן פז, "פיצי", שהיה ממפקדי חטיבת בנימין.
אותו פז זכה להערה פיקודית על תפקודו בפיגוע בוואדי חרמיה, שבו נרצחו שלושה אזרחים ושבעה חיילים על ידי צלף בודד. הוא גם ננזף על התנהלותו מול המשפחות ששכלו את בניהם בטבח ההוא. אבל פז מיודענו קודם והפך להיות ראש המינהל האזרחי, הגוף המנהל את חייהם האזרחיים של כל מי שחי ביו"ש, יהודים וערבים. אם תשאלו את רוב אזרחי המדינה, הם יגידו בפשטות שהערבים הם האויב והמתנחלים הם המגזר הטוב ביותר שיש לנו; אבל תא"ל פז יודע כנראה משהו שהציבור הרחב לא, ולכן התייחס למתנחלים כאל אויב, ואל הערבים כאל קורבן שיש להצילו.
המתנחלים זוכרים את נחת זרועו ואת מירור חייהם תחת פיקודו. הוא עשה להם את המוות על כל צעד ושעל, או כמו שהוא עצמו צוטט בשיחות פנימיות: את היהודים נדפוק, לערבים נעזור. ניתן אולי להבין מבין השורות של הפוסט שפרסם מה תחושותיו לגבי אלו שחיו תחת נחת זרועו. לפחות עכשיו השנאה שלו גלויה, ולא תחת אצטלא של שמירת חוק.
כמובן שכל מילה בפוסט של פז שקרית. הייתי מצפה ממי שהיה ראש המינהל האזרחי להכיר קצת יותר את העובדות, ואני מקווה שהוא קורא את המאמר הזה: תושבי עמונה משלמים ארנונה. לידי "מעריב־סופהשבוע" הגיע די בקלות חשבון מסים של משפחה מעמונה, שבו התגלה שהיא שילמה בחודש נובמבר 3,975.41 שקל, שכללו אגרת ביוב, ארנונה, דמי ביטוח לגן ודמי שכלול לגן, דמי שכירות לבית, חשמל, מים, מס תושב, קרן חינוך, שמירה (כן, תושבי עמונה משלמים על השמירה של עצמם, כמו הרוב המוחלט של תושבי יש"ע, ושלא יעבדו עליכם) ותלמוד תורה.
בנוגע ל"לא משלם על הקרקע אגורה", היינו שמחים כמובן לקנות את הקרקע, אבל עד שיסופחו יהודה ושומרון, הקרקע היא של המדינה. פז כמובן יודע את זה, כי הוא היה ראש המינהל, אבל בחר להשחיר עוד את פני התושבים, אם כבר אנחנו בשוונג.
ובקשר למיליון שקל שפז, סתיו שפיר ועיתונאי "ידיעות אחרונות" וערוץ 10 נהנו להדגיש? איזה שקר נבזי. תושבי עמונה יקבלו במקרה הטוב את הכסף שהם השקיעו בהרחבת המבנים שלהם, 100־400 אלף שקל. אבל שוב, השקר נשמע הרבה יותר טוב.
אז למה כתב פז את הפוסט הקטנוני שלו? כי הוא יודע שהמתנחלים הם באמת מלח הארץ, והם באמת הציונים האמיתיים, ולא הוא. במרוץ השליחים הזה הלפיד הועבר סופית. ובשביל לחזור למרוץ צריך לפעול מתוך אהבה אמיתית לארץ, ולא מתוך שנאה למי שמיישב אותה.