כשילדים נפגשים אקראית הם מברכים זה את זה בשלום (כך לפחות בספרי הילדים מהמאה שעברה). אך אם ייפגשו שוב במקרה, אחד מהם כבר יזהיר: פעם שלישית גלידה. יש דברים שניתן לייחס למקריות. אם יתרחשו בשנית, ניתן עוד אולי בדוחק להסבירם כצירוף נסיבות נדיר. אך אם שבו ואירעו בשלישית - לא ניתן עוד להתעלם מהמקריות. יש לציין אותה באופן מיוחד. גלידה למשל.
"הברית הלאומית הדמוקרטית" הידועה בשמה בל"ד נוסדה בידי עזמי בשארה לפני 20 שנה. מראשיתה הייתה מפלגה ערבית לאומנית קיצונית, הרואה ביהדות דת ולא לאום ולכן שוללת את זכותם של יהודים למדינה. בל"ד מתנגדת להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית־דמוקרטית, תובעת ביטול תמיכת המדינה במוסדות יהודיים, דורשת "זכות שיבה" לפליטים הפלסטינים, שחרור כל המחבלים הנתונים בכלא והקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67' שבירתה ירושלים. בל"ד מתנגדת אפילו לשירות אזרחי של ערבים הפטורים משירות צבאי, ומקדמת "תיאום אסטרטגי" בין ערביי ישראל וערביי יש"ע.
ראשי בל"ד משתדלים תמיד להקפיד על כפל לשון. כזה שכל ערבי יבין היטב כתמיכה בארגוני המחבלים ובטרור, אך יאפשר לשופטים עליונים־בעיני־עצמם להמשיך לעצום עין ולהצדיק את פעולותיהם של אנשי הגיס החמישי שבתוכנו כ"חופש ביטוי".
אבל לא כל היהודים הסכימו לשמש "אידיוטים שימושיים" בשירות המחבלים. בשנת 2003, לקראת הבחירות לכנסת ה־16, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את סיעת בל"ד ואת בשארה מהתמודדות לכנסת. מסמך של השב"כ שהוגש לוועדה קבע במפורש כי המפלגה וראשיה תמכו באינתיפאדה השנייה ובטרור נגד יהודים ("התנגדות לגיטימית לכיבוש" בבל"דית). המסמך קבע כי בשארה תומך בפעילות לערעור החוסן הפנימי של החברה בישראל על פי האסטרטגיה של חיזבאללה, וראשי המפלגה נפגשו באופן סדיר עם ראשי חמאס והחזית העממית.
המסמך שכנע את הוועדה ואת היועץ המשפטי לממשלה (דאז) אליקים רובינשטיין. אבל כשהגישה המפלגה ערעור לבג"ץ - בוטלה הפסילה (גם אחמד טיבי, שנפסל בוועדת הבחירות המרכזית, זכה להכשר בג"ץ למהדרין. לעומת זאת פסילתו של משה פייגלין נותרה בעינה). בל"ד התמודדה בבחירות וכך זכינו לחברותם של בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא בכנסת. כנופיה של אויבי ישראל.
כזכור, ניצל בשארה היטב את חסינותו. הוא ביקר בסוריה ובלבנון. נפגש עם אסד וראשי ארגוני הטרור, אך לא הסתפק בכך. בשנת 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה, פעל בסיוע ישיר לחיזבאללה וברח מן הארץ כשנחשפה בגידתו. במקומו נכנס סעיד נפאע. זה האחרון מיהר אף הוא לצאת לסוריה ונפגש עם סגן מזכ"ל החזית העממית. על כך הועמד לדין ונשלח לשנת מאסר.
טוב. בג"ץ טעה. טעות היא אנושית. למרות מסמכי השב"כ ואין ספור הפרסומים הגלויים שאינם משתמעים לשתי פנים - אפשרו שופטי בג"ץ למחבלים ותומכיהם לכהן בכנסת. אפשר היה רק לקוות כי השופטים שהכשירו את בשארה ומפלגתו יכו על חטא טעותם זו.
אך כל מי שהניח שבג"ץ מפיק לקחים ולומד מטעויותיו שלו - התבדה. בשנת 2009, לקראת הבחירות לכנסת ה־18, שבה ועדת הבחירות המרכזית ופסלה את בל"ד מלהתמודד לכנסת. לא רק בגלל כל מה שאמרו וכתבו ראשי בל"ד, הפעם גם הסתמכו על בריחתו של מייסד בל"ד ומנהיגה עזמי בשארה לאחר שהבין כי נחשף כמסייע לחיזבאללה. אך בג"ץ, כאילו שכח הכל או לא למד דבר - העניק שוב תעודת כשרות לבל"ד.
כהבעת תודה מיוחדת לשופטי בג"ץ השתתפה חנין זועבי ב־2010 במשט המרמרה. ולאחר שבשנת 2013 פסלה אותה ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד לכנסת ה־19, שב בג"ץ והכשיר אותה. כאילו לא תמכה במחבלי ה-IHH ויצאה לסייע לחמאס בעזה. וכיוון שבג"ץ קבע שהם כשרים - טסו כעבור שנה שלושת חברי בל"ד לקטאר, לפגישה עם מנהיגם הנערץ עזמי בשארה.
מחדל בג"ץ
השבוע נתפס עוד חבר בכנופיה הזאת. באסל גטאס, בן דודו של בשארה ומשונאי ישראל הגרועים שבכנסת, נלכד "על חם" מבריח 12 טלפונים למחבלים רוצחים בכלא, מעביר אליהם מכתבים מוצפנים. והכל "מטעמים הומניטריים" כמובן.
הכנסת הייתה כמרקחה. מגנים, מזדעזעים, מנסים לקושש קולות כדי להפעיל נגד הבוגד את "חוק ההדחה", מעבירים החלטת בזק האוסרת על חברי כנסת לבקר אסירים ביטחוניים, אולי אפילו יכנסו את ועדת האתיקה שתנזוף בו, או תרחיק את סייען הטרור הזה מהכנסת לשבוע או לשישה חודשים. אולי ימצאו בתקנון סעיף שניתן לפרשו כי במעשיו "פגע בכבוד הכנסת". מפלגת השמאל הקיצוני מרצ, שרק אתמול תבעה (בצדק) מח"כ ניסן סלומינסקי להתפטר לאלתר - מגמגמת עכשיו משהו על "לכאורה מעשה חמור" אך גם קוראת "לא לקיים משפטי שדה". אומללים שכמותם.
אבל לא הכנסת אשמה במעשי הבוגדים הללו. בג"ץ הוא שפגע ושוב ושוב בכבוד הכנסת, ובכבוד ועדת הבחירות המרכזית, ובכבוד עם ישראל ששלח את נציגיו לכנסת ולוועדת הבחירות. בג"ץ הוא שאפשר שוב ושוב ושוב לתומכי הטרור לכהן בכנסת ישראל ולחתור מתוכה תחת עצם קיומה של מדינת ישראל. בג"ץ הוא הגוף שלא הסתפק במחבל אחד שנחשף, בשני שנתפס ובשלישית שסייעה למחבלי המרמרה. טעה פעם אחת, חטא פעם שנייה, וגם בשלישית בז לשיקול דעתם של נבחרי הציבור. ובזכותו זכינו לממן מכספי המסים שלנו עוד בוגד, סייען למחבלים, ולהעניק לו חסינות שאפשרה לו לפעול כך.
בעשור האחרון כיהנו מטעם בל"ד שישה חברי כנסת. ארבעה מהם כבר נתפסו בסיוע לארגוני טרור. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?
ולפיכך במקום "חוק ההדחה" או מניעת ביקורים בכלא אני מציע חוק חדש: "חוק פעם שלישית גלידה". חוק הבא לקצץ נוצה אחת מכנפיו של בג"ץ. למנוע ממנו באופן מובנה לחזור שלוש פעמים על אותה טעות בדיוק. לו הייתי בטוח כי בג"ץ יבין שטעה לכל אורך הדרך ויפיק לקח משגיאותיו - לא הייתי מציע את החוק המטומטם הזה. אבל כל החוקים הרעים נולדו במקום שהשכל הישר חדל לפעול. ונראה כי כאשר בית המשפט העליון עוסק בערבים - הוא מוותר על השכל הישר ככלי לקבלת החלטות. איך אפשר להסביר אחרת את העובדה שבג"ץ שב ומכשיר מפלגה תומכת טרור, ומתעלם ממצעה, מהאידיאולוגיה שלה, מפעילות נציגיה ומהסיוע הישיר שהם מעניקים לארגוני הטרור?
חוק כזה יאפשר לבג"ץ לבטל רק פעמיים החלטות דומות של ועדת הבחירות המרכזית, כמו פסילת מפלגת טרור ערבית. רק פעמיים ולא יותר. פעם שלישית - גלידה.