ד"ר אביחי מנדלבליט, אלוף במילואים, למד משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית. הוא מילא שורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית, בהם תובע צבאי, סנגור צבאי פיקודי, סנגור מחוזי, שופט בבית הדין הצבאי ולבסוף בשנת 2004 הוא העפיל לראש הפירמידה ומונה להיות הפרקליט הצבאי הראשי. מנדלבליט שימש גם בתפקיד הבכיר של מזכיר הממשלה. הוא אינו פוליטיקאי או נבחר ציבור, אלא Civil Servant מהסוג הקלאסי. שקול, אמין, רציני, מתרחק מפרסום ובעיקר איש מקצוע מן המעלה הראשונה.



חטאו היחיד של האיש, שבכל מערכת היו שמחים להתהדר בשירותיו, הוא שהוא לא התאים לאנשים שסוברים שנתניהו לא צריך לכהן כראש ממשלת ישראל. עבור אותה חבורה, הכוללת גורמים בתקשורת הישראלית, כתבים שמתנהגים כפוליטיקאים, משרדי פרסום ואסטרטגיה וכמובן מגוון של פוליטיקאים משמאל ומימין, שהבחירה שבנתניהו פעם אחרי פעם בידי הציבור מטריפה אותם, מנדלבליט הפך למוקצה. עד מתי? עד שירשיע את נתניהו או את בני משפחתו. במה? זה בכלל לא משנה.



כל עוד ניסה מנדלבליט לנהל בצורה אחראית ומקצועית בדיקה בפרשות השונות שהמטירו על ראשו אנשי התקשורת כדי לבדוק אם יש בהן ממש, הופעל עליו מסע לחצים פוליטי במטרה אחת: לגרום לו לפתוח עוד ועוד חקירות. היועץ המשפטי לממשלה ספג דברי נאצה והשמצות מכל עבר רק כדי שייכנע, ובתקווה שהסך המצטבר של "הפרשות" יפיל לבסוף את ראש הממשלה הנבחר. בעוד נטען כלפיו שהוא "משרך דרכיו" או "משתף פעולה", נאלץ מנדלבליט להתמודד עם סאבטקסט ברור, שאמר: "הבא לנו את ראשו של ראש הממשלה" אחרת נתקוף אותך ללא הפסקה, מבחינה ציבורית ומבחינה תקשורתית, על כך שאתה מגן על משפחת נתניהו.



"בדמוקרטיה מוחלפים ראשי ממשלה בבחירות או בהליכים פוליטיים ולא באמצעות מלחמת התשה משפטית־ציבורית", כתבה ביוני האחרון פרופ' למשפטים רות גביזון, כלת פרס ישראל לחקר המשפט. "קל יותר לנהל חקירה ומשפט נגד דמויות ציבוריות, בעיקר כאלה שיש להן כוח וקשה לסלקן בדרך פוליטית". עוד הוסיפה גביזון כי "לחברה הישראלית אין אמון במערכות הרלוונטיות במדינה - התקשורת, וגם, נורא ואיום - המשפט". זאת, לטענתה, מכיוון ש"השיח והמטרות הפוליטיות משתלטים עלינו, ואנחנו רותמים את כל הכלים להשגת המטרות שנראות חשובות".



גם פרופ' אלן דרשוביץ, פרופ' בכיר למשפט באוניברסיטת הרווארד, התראיין לבועז ביסמוט ב"ישראל היום" וקבע כי מעולם לא נתקל במסע רדיפה בסדר גודל כזה. "זה משקף בעיה נפוצה ברחבי העולם, שבמסגרתה מנסים לערער את השיטה הדמוקרטית באמצעות חקירות ומתקפות בתקשורת נגד נבחרי ציבור שנבחרו כדין".



כולנו רוצים לחיות במדינת חוק, ואין אדם שנמצא מעל לחוק, גם לא ראש הממשלה או בני משפחתו. יתר על כן, אנו סומכים את ידנו ומאמינים בצורה מוחלטת ברשויות האכיפה במדינת ישראל שיעשו את עבודתן על הצד הטוב ביותר, וחקירה צריכה להתקיים אם יש חשדות. לצד הנאמר, כמו בכל מדינה דמוקרטית, גם בישראל, כשרוצים להחליף ראש ממשלה - עושים זאת בקלפי.



הכותב הוא מרצה בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומנהל השדולה לאחדות העם בכנסת