המחדל של "מחיר למשתכן": מה עובר על פרויקט הדגל של השר כחלון?

לאחר מאבק מתוקשר ארוך הודיעה בכתב על חידוש היתר המכירות לחברת הציוד הרפואי שראל, המאפשר להמשיך עם 80% מהיקף פעילותה. היתרה, בהיקף 230 מיליון שקל בשנה, תבוצע דרך גופים חיצוניים. הנהנית העיקרית מהשינוי תהיה ענקית התרופות טבע.

עבאדי־בויאנג'ו סוגרת חשבון עם מנכ"ל הדסה זאב רוטשטיין, שבחסות שר הבריאות הפסיק לספור אותה. פרופ' רוטשטיין הצליח עד כדי כך במשימתו, עד שגרם להתפטרות החשב המלווה רז זונטג (ממשרד רואי החשבון E&Y) לאחר שהמאיס עליו את חייו. עאבדי־בויאנג'ו הגיבה במכתב זועם ובו ההודעה שבעתיד לא יועברו כספים נוספים לבית החולים, ובמקרה של משבר - שיפנו לשרי האוצר והבריאות. מכתב נוסף בענייני בריאות שוגר למנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב.

וכמובן שאי אפשר להתעלם מהאופרה הבלתי גמורה של הפרטת התעשייה הצבאית, והשאלה אם ובאילו תנאים תעש תימכר לאלביט מערכות. נייר העמדה האחרון, הכולל דרישה לעצירת ההפרטה, כלול במכתב נוסף שנשלח למנכ"ל האוצר עם העתק למבקר המדינה.

בקרוב תפרסם החשבת הכללית את הנתונים הסופיים על הגירעון לשנת 2016 (שיהיה כנראה נמוך ב־2% מהתוצר), ואת יחס החוב־תוצר (סביב 60%). הנתונים המחמיאים יהיו מתנת פרידה נאה לשר האוצר. אלא שמתנת פרידה דרמטית הרבה יותר נוגעת לפרויקט הדגל שהוא משוש לבו - "מחיר למשתכן", שהצלחתו או כישלונו ישפיעו על עתידו הפוליטי. 

עבאדי־בויאנג'ו זרקה לכחלון את גלגל ההצלה המכונה "ערבויות המדינה". כדי לקדם פרויקט בנייה מן השורה חייבים הקבלנים לפי החוק להעמיד לרשות הקונים ערבויות לפי חוק מכר. בפרויקטים של "מחיר למשתכן" התרחשה תקלה (או פשלה או מחדל - תבחרו אתם), שבעקבותיה הפרויקט כולו עלול היה לקרוס. יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי הסביר השבוע לחברי ועדת הכספים מה קרה: "מכיוון שבמקום מתן ערבות בחרו הקבלנים בחלופה של הערת אזהרה לטובת הקונים, נוצר פער בין מועד מתן המשכנתאות על ידי הבנקים לתזרים המזומנים בפרויקטים. ללא ערבות, הקונים לא מסוגלים לקבל משכנתאות ולשלם במועד לקבלנים. הדבר עיכב את מימוש הזכאות לקונים שזכו בהגרלות".

בשפה פשוטה יותר: מכיוון שבאוצר שכחו לדרוש מקבלני "מחיר למשתכן" לתת ערבויות לקונים כמתחייב בחוק, הבנקים סירבו להעניק משכנתאות, מה שעלול היה להפיל את תוכנית הדגל של כחלון. החשבת הכללית נכנסה לתמונה, ומכיוון שמדובר ב"בעיה לאומית" הסכימה להעניק לבנקים חינם אין כסף ערבויות מדינה במיליארדי שקלים, ובלבד שיואילו לתת משכנתאות. השבוע בלבד פוזרו ללא הנד עפעף ערבויות בהיקף 1.5 מיליארד שקל. 

קודם לכן ניתנו ערבויות בהיקף 1.3 מיליארד שקל, כך שההיקף כבר מתקרב ל־3 מיליארד שקל. כדי להדגיש את עומק המחדל נסביר שכל הערבויות העומדות לרשות האוצר מסתכמות ב־31 מיליארד שקל. במילים אחרות, כ־10% מערבויות המדינה שועבדו ללא תמורה לטובת הבנקים להצלת פרויקט הדגל של כחלון, וזה עדיין לא הסוף כי תוכנית "מחיר למשתכן" נמשכת. 

כל אדם מהיישוב המקבל משכנתה מבין לאיזה מאמץ הוא נדרש כדי להשיג את הערבות. גופים במשק כמו יצואנים ועסקים קטנים נלחמים כדי לקבל את הערבויות היקרות מפז. הן שמורות בעיקר למצבי חירום שבהם נדרשת התערבות דחופה של המדינה. למעט מקרים חריגים, עבאדי־בויאנג'ו רחוקה מלהתלהב מפיזור ערבויות, שכן המהלך הבעייתי עלול לפגוע בדירוג האשראי של המשק.

אחד המקרים החריגים היה ב־2012, כשחברת החשמל עמדה בפני קריסה ותעריפי החשמל עמדו לזנק ב־40%. החברה קיבלה עירוי פיננסי בהיקף 10 מיליארד שקל, ועם שיפור המצב נפרעו מרבית הערבויות. 

לנוכח כל אלה בולטת הקלות הבלתי נסבלת שבה אישרה ועדת הכספים ערבות של 1.5 מיליארד שקל. ח"כ משה גפני הסביר את החלטורה: "תוכנית 'מחיר למשתכן' מסייעת לפתרון הדיור לזוגות צעירים, ולכן ועדת הכספים כולה נרתמת לסייע. אני קורא לכל הגורמים הקשורים בנושא, כולל לבנקים, לתת כתף בעת הזו ולא לעכב את קידום הפרויקטים".

ואיך מסבירים באוצר את פיזור הערבויות? ראשית, הופתעתי לגלות שבתקציב המדינה שוריינה פרמיית סיכון למקרה של כשל שיחייב את פירעון הערבויות. עוד התברר מתשובות האוצר שהקבלנים ב"מחיר למשתכן" נאלצו להעמיד לטובת האוצר פיקדון שיחולט במקרה של קריסת הפרויקט. במקרה של כשל גם הקרקע תחולט.

וחוץ מזה, באוצר מגלים שהוחלט להקים ועדת מעקב שבשיתוף דירה להשכיר תפעל במתכונת "ליווי בנקאי" ותוודא שהפרויקטים מתנהלים כראוי. והפתעה אחרונה: לצורך הידוק הפיקוח שכר האוצר את שירותיה של אתי לנגרמן, לשעבר מנכ"לית בנק דיסקונט למשכנתאות. אף שלנגרמן פעילה כיום ביזמות פרטית בשוק הנדל"ן, הדבר אינו מונע ממנה לעסוק בענייני ערבויות מדינה.

במוצ"ש האחרון הוטלה על מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד משימה נוספת. משה כחלון שהיה על הקו הודיע: "אני הולך לפרסם הודעה שאתה נכנס למו"מ עם עובדי משרד החוץ בעקבות העיצומים שלהם".

באב"ד קיבל בהכנעה כמובן את הגזירה, אף על פי שבאותו שבוע כבר היה צריך להשתלט על ארבעה מוקדי סכסוך נוספים: שביתת נהגי אגד שלשום בירושלים, סכסוך העבודה המתמשך ברשות המסים, שביתת פתע של הסתדרות המורים (שנבלמה בהוראת בית הדין לעבודה) והמלחמה התקציבית המסתמנת עם עיריית ירושלים. כל אחת מהבעיות היא ברבור שחור במשרה מלאה. כשמדובר בחמישה ברבורים שחורים הנוחתים על השולחן, זה נראה כמשימה בלתי אפשרית. 

הצטברות הסכסוכים בעיתוי הנוכחי אינה מקרית. התקציב הדו־שנתי אושר, הבחירות להסתדרות הכללית ולהסתדרות המורים יתקיימו במאי הקרוב, ובחלל האוויר מתפשטת התחושה ששוברים את הכלים ולא משחקים. 

הסכסוכים התגלעו בזמן לא טוב מבחינת האוצר. הממונה על השכר קובי אמסלם התפטר כבר לפני כחצי שנה. מחליפו ערן יעקב אמור להיכנס לתפקיד בקרוב, לאחר שהתקבל אישור מנציבות שירות המדינה. וכאמור ישנן הבחירות הקרובות אצל המורים ואצל ניסנקורן. לכחלון אין הלוקסוס או החשק לריב, ולכן בכל הקשור לעניינים הנוגעים להסתדרות הוא סוגר עם ניסנקורן את העניינים בשקט. 

גם באגד ועם המורים לא אמורות היו לפרוץ שביתות. לטעמו של באב"ד, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד דואגת בצורה צינית לאינטרסים שלה (הבחירות הקרבות) על חשבון המורים. ירון זליכה הבלתי נלאה, המתווך גם בסכסוך זה, גיבש הצעת פתרון אבל התשובה הגיעה מאוחר מדי מבחינת המורים. בן דוד הספיקה להתחייב בעניין השביתה לראיון טלוויזיוני ב"תוכנית חיסכון" ולא ניתן היה להחזיר את הגלגל לאחור.

לפני השביתה באגד התקיימה פגישה עם ניסנקורן, שהבטיח כי יהיה בסדר. נראה שהמשבר שם עומד להיפתר. גם עם עובדי משרד החוץ שהציגו דרישות מוצדקות המשבר בדרך לפתרון. על הפרק נותר הסכסוך עם עובדי מס הכנסה. מסתמן כי תמורת גמישות תעסוקתית וויתורים נוספים, העובדים יקבלו תוספות שכר של כ־10%. המשבר עם ניר ברקת על התמיכה התקציבית בעיריית ירושלים כבר גולש לתחום פוליטי.

באב"ד לא חושב שמדובר ב"גל חדש" של שביתות, אלא בבעיות נקודתיות. כך גם חושב ניסנקורן, שאינו מעוניין להבעיר את השטח. בכל אופן, מומלץ לשר האוצר להכניס לעניינים במהירות את הממונה החדש על השכר. גם השעון של מנכ"ל האוצר כולל 24 שעות בלבד.

לשכת ארגוני העצמאים תפתח בשבוע הבא בקמפיין מוסר התשלומים - הבעיה הקשה ביותר לחצי מיליון העסקים הקטנים. ב־2015 קרסו 10,000 עסקים בשל קשיי תזרים מזומנים. כל בעל עסק נתקל במושג "שוטף פלוס". מי שהוציא חשבונית היום, 6 בינואר, על בסיס שוטף+60, יתראה עם הכסף רק בתחילת אפריל 2017. וזה עוד במקרה הטוב. נ', עצמאי שנתן שירותי מחשב לרשות מקומית, הוציא את החשבונית כבר לפני 100 ימים ועדיין לא ראה אגורה.

הבעיה אינה חדשה. עוד בשנת 2010 החלה יוזמת החקיקה לפתרון הבעיה, בעיקר מול מוסדות מדינה כמו חברות ממשלתיות. על פי ההצעה לא יהיה יותר "שוטף פלוס" וגוף ציבורי יחויב לשלם לנותן השירות תוך 45 יום מקבלת החשבונית. מאז עברו שבע שנים, והחוק עדיין לא הגיע לאישורו הסופי. לאחר מסע לחצים נמרץ של נשיא הלשכה, עו"ד רועי כהן, אושרה ביולי 2015 הצעת החוק בקריאה טרומית והועברה לוועדת הכלכלה. ומאז היא תקועה שם. הישיבה הבאה תתקיים רק ב־23 בינואר. יו"ר הוועדה איתן כבל התנצל בפני עו"ד כהן: "אני רוצה לעזור, אבל יש סחבת וכוחות גדולים עם כל כך הרבה אינטרסים". לשם השוואה, נזכיר כאן שהחוק לדחיית שידורי התאגיד הציבורי, כולל אישור ועדת הרפורמות וההצבעות בכנסת, אושר בתוך שבוע!

במקרה הזה, פעילות נמרצת של לוביסטים בחוק שעדיין לא אושר הפכה אותו למחורר ככברה. מוסדות המדינה אכן יחויבו לשלם בתוך 45 יום מקבלת החשבונית, אלא שהוכנסו חריגים. רשויות מקומיות וגופים ממשלתיים יוכלו לעקוף את החוק אם "לאור אופיה של ההתקשרות קבעו הצדדים מועד אחר לתשלום". בואו נראה איך עסק קטן יעמוד מול גוף שלטוני שיחליט בגלל "אופי ההתקשרות" לשלם לא בתוך 45 יום אלא בעוד 90 יום, ואף למעלה מכך.

וזה עדיין לא הכל. אם רשות מקומית תטען שהיא עצמה לא קיבלה את הכסף במועד, היא תהיה רשאית לדחות את התשלום לספק. האם סביר שעסק קטן יתחיל לעקוב אחר מערך התשלומים של הרשות כדי לבדוק אם יש הצדקה לעיכוב התשלום?

וחוץ מזה, מנכ"ל משרד הבריאות הטריח את עצמו לישיבת ועדת הכלכלה, ודרישתו - שהחוק לא יחול על קופות החולים, בתי החולים הציבוריים ומגן דוד אדום - נענתה בחיוב. גם בנק ישראל דורש שהחוק לא יחול עליו. מצד שני, מזל שהוחלט שהחוק יחול גם על מפעל הפיס והמועצה להסדרת הימורים בספורט. 

פגשתי השבוע את נשיא להב, שבניגוד לימים רגילים נראה הפעם מיואש. "הגענו לקו האדום, אי אפשר להמתין יותר", אומר כהן. "שבע השנים הרעות עברו ועכשיו חייבים לחשב מסלול מחדש ולדאוג למוסר תשלומים הוגן. הסיפור נסחב משנת 2010, ויש כאן גרירת רגליים. אני מת שהחוק יעבור לטיפול בוועדת הרפורמות".

"אני הולך לצאת בקמפיין. הפקנו סרטון שיופץ ברשתות החברתיות. גייסנו עורכי דין ושלחנו מכתבי התראה אבל יש פחד באוויר. העסקים הקטנים פוחדים מהחשיפה שעלולה לחסל אותם. כל מי שהלינו על התשלום מוזמנים לפנות אלינו. נדאג לשיימינג ונקרע את המסיכות מאלה שלא משלמים בזמן".

שם המשחק בבנקאות הוא יצירת מנועי צמיחה עתידיים. בהסתמך על כך יזמה מנכ"לית הבנק רקפת רוסק־עמינח לפני שנתיים וחצי את הקמת לאומי טק, מתוך רצון לשנות את האקו־סיסטם ולהפוך את הבנק לבית הפיננסי של ענף ההייטק.

התברר שמדובר במנוע רב־עוצמה. יפעת אורון גויסה למשימה, ומאז כבר הושג היעד למתן אשראי בהיקף 2 מיליארד שקל. לאומי טק משרתת 4,000 חברות מתוך 7,000 חברות ישראליות. מעטפת השירותים ניתנת על בסיס גלובלי עם נוכחות במקומות כמו פאלו אלטו בסן פרנסיסקו, ניו יורק ולונדון. 

תמונת מצב לינואר 2017, מנקודת מבטה של אורון: "תעשיית ההייטק נמצאת במצב הטוב ביותר מאז ומעולם. קיימות בעיות מבניות, אבל בגדול המצב מצוין. כתוצאה מהיקפי אקזיטים גבוהים בשנים האחרונות, יש עלייה משמעותית בקצב פתיחת חברות חדשות. אם בשנים קודמות הוקמו מדי שנה 500־600 חברת סטארט־אפ, הקצב עלה ליותר מ־1,000 בשנה. הגאות מתבטאת בריבוי אקזיטים (למרות שב־2016 חל קיטון), שגשוג בקרנות ההון סיכון הוותיקות וצמיחת קרנות חדשות המגייסות כספים בקצב מהיר.

"מספר המועסקים המשיך לגדול והוא מוערך ב־260 אלף. הענף צמח השנה ב־8% והשנה הוקמו 1,000 חברות סטארט־אפ חדשות. מספר האקזיטים ירד. נרשמו 55 כאלה בהיקף 3.5 מיליארד דולר. "הצמיחה הנמוכה מיוחסת לפיטורים ולצמצומים בחברות בינלאומיות דוגמת HP, אינטל וסיסקו. בנוסף, היה חוסר ודאות מסוים מתופעות כמו הברקזיט".

"בהחלט. 2016 הייתה שנת שיא עם גיוסים של 3.4 מיליארד דולר. מרבית ההשקעות מגיעות מעבר לאוקיינוס, בעיקר מארה"ב. בשנים האחרונות מתרבות ההשקעות מאירופה ולאחרונה, גם מסין. באחרונה מגיעים שחקנים גלובליים כדוגמת אפל וסנאפ צ'ט. גם חברות ענק בינלאומיות פותחות כאן מרכזי פיתוח וחדשנות. משקיעים זרים מגיעים אלינו בהמוניהם. הם מחפשים את הראש היהודי ואת הפיתוחים הטכנולוגיים. מאות אלפים מגיעים לישראל בזכות הפעילות בהייטק".

"זו אינה תופעה ייחודית להייטק הישראלי והיא משתלבת במגמה העולמית של ירידה בהנפקות. ב־2016 כמעט לא היו הנפקות חברות טכנולוגיה, וקצב המיזוגים והרכישות (M&A) הואט דרמטית. זאת אינה תופעה שלילית. ניתן לייחס זאת לבגרות החברות שאינן מעוניינות להימכר מוקדם מדי ונמנעות מאקזיט מוקדם. כמות הגיוסים הגדולה בעבר מאפשרת להן לצמוח ולהתפתח, ולבצע אקזיט בשלב בוגר יותר ובמחירים גבוהים יותר". 

"ההייטק מצוי במחסור הולך וגדל של כוח אדם מיומן, ובעיקר מהנדסים ומתכנתים. המגמה תחמיר בשנים הקרובות. החברות גם מתמודדות עם גיוס טאלנטים ישראלים על ידי חברות גלובליות בתנאים מפתים. קשה להתמודד עם ההצעות המפתות ולכן נדרש מאמץ לאומי שתכליתו הכשרה וגיוס של כוח אדם חדש והרחבת מעגל הנהנים מפירותיו כמו האוכלוסייה החרדית והמגזר הערבי. הקמת אזורי הייטק בפריפריה עשויה בזכות רמות השכר לסייע בצמצום הפערים".

"הסייבר הוא עדיין החלק המבוקש ביותר באקו־סיסטם הישראלי. העברת בסיסי צה"ל לדרום, וההתמקדות של תחום זה באזור באר שבע, מתחילות לתת את אותותיהן. סיבובי השקעה וגיוסים תכופים מוכיחים שסייבר הינו עדיין להיט. אבל ייתכן שהוא סובל מ'אובר־שוטינג' כי קמו יותר מדי חברות שחלקן עלולות להיכשל בשל הגאות בתחום. להיטים נוספים הם הטכנולוגיות המתקדמות לרכבים, הנהיגה האוטונומית, תחום ה־IOT וגם הביג דאטה".

"ממש לא. היקף הגיוס של כל החברות בעולם נאמד ב־54 מיליארד דולר. בשל כניסת בנקים ומוסדות פיננסיים ישראליים לתחום וההנפקות בבורסה היצע האשראי גדל דרמטית. מתן אשראי לענף מחייב היכרות מעמיקה עם סוג הפעילות של כל חברה. חשוב לעודד את התמקצעות הגופים המממנים. אני יכולה להעיד ממקור ראשון שהכספים מאפשרים לחברות גיוון גדול יותר, ביטחון רב יותר ותמריץ לפתיחת חברות סטארט־אפ. האשראי הבנקאי לענף צמח משמעותית בהשוואה לעבר ומהווה תוספת לעוגת ההשקעות".

"ביצענו שלושה מהלכים משמעותיים: חתמנו עם הקרן האירופית להשקעות על תוכנית ערבויות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף 100 מיליון דולר. עד כה ניתן הכסף ל־15 עסקות והוא קרוב למיצוי; הקמנו את 'לאומי טק ביזנס סנטר' בהרצליה עם עשרות צוותים מקצועיים ויועצים שרוכזו מסניפי העסקים של לאומי. הלקוח מקבל ערך בהתמקדות בצרכיו, פישוט ההליכים הבנקאיים וקיצור לוחות הזמנים; המהלך השלישי היה השקת מועדון 'Society' ליזמים ומנכ"לים מחברות טכנולוגיה ומובילי דעה בעולם היזמות. לחברי המועדון, שמספרם מתקרב לאלף, מונפק כרטיס אשראי עסקי המקושר לחשבון החברה שמעניק הטבות הן לחברה עצמה והן למחזיק הכרטיס".