ככל שנחשף יותר מקלטות מוזס־נתניהו מסתמן שהסכנה האמיתית לראש הממשלה נשקפת דווקא מפרשת הסיגרים והשמפניות ולא מהשיחות המהממות עם הבוס של "ידיעות אחרונות". אם אכן סיפק מילצ'ן לנתניהו סיגרים במאות אלפי שקלים, זו חזירות שיכולה, בנסיבות מסוימות, להגיע גם למחוזות הפליליים. לעומת זאת, את השיחות הפתלתלות מול מוזס יכול נתניהו להסביר היטב, מה שאי אפשר לומר בשום אופן על מוזס עצמו.
ראש ממשלה שנתון להתקפה חד־צדדית, דורסנית, ארוכת שנים, מצד מרבית אמצעי התקשורת ובראשם "העיתון של המדינה", רשאי וחייב להתגונן. לכן רק מתבקש שהוא ידחוף להקמת אמצעי תקשורת אלטרנטיביים, בהם עיתון כמו "ישראל היום", כדי שיאזנו את העיוות התקשורתי הרווח. לכן זה גם טבעי שאם פונה אליו ראש מחנה "האויב" – המו"ל של "ידיעות אחרונות", הוא יקשיב ויקליט. הגיוני שייפגש ואפילו יציע הצעות שונות. שלא לדבר על הורדת מפלס העוינות ל־75% "בלבד", במקום 95%, כפי שנחשף. העובדה שנתניהו יזם את ההקלטה וידע שהוא מתועד רק מחזקת את גרסתו בנושא הזה.
ככל שנחשפים קטעים מוקלטים נוספים, מוזס והעיתון שלו הולכים ומקבלים צביון של ארגון אפל, ולא של כלי תקשורת. אבל מדהים כיצד ההתייחסות התקשורתית נעצרת בקו נתניהו־מוזס ולא עוברת הלאה. כי רצוי לשאול, למשל, אם מוזס יודע "לפנק", אז מה קיבל איתן כבל עבור ההתייצבות שלו בראש מחוקקי חוק "ישראל היום". ומה נתנו אהוד אולמרט, ציפי לבני ודומיהם כנגד הסיקור האוהד שקיבלו. רצוי אפילו להקשות אם יש קשר בין דחיפת הסיגרים מכיוון מילצ'ן למחילה על הפרת הזיכיונות של ערוץ 10 ומתן ההלוואה הממשלתית להצלתו.
מוסר כפול: כשמוזס 'מפנק' זה פסול אך לאברמוביץ' מותר
במקביל, ככל שגובר הזעזוע בתקשורת מהאלסטיות העיתונאית של מוזס, מתחדדת התמיהה מהמוסר הכפול: כשמוזס מציע לפנק זה פסול וחוצה גבולות, אבל כשאמנון אברמוביץ' ודומיו "פינקו" בזמנו את אריאל שרון, בהתאם לשיטת האתרוג, זה לא גרע בכלום מהטוהר העיתונאי של ממציא השיטה.
בעוד הגילויים הולכים וקוברים את "ידיעות אחרונות", נותר אברמוביץ' שיפוטי ומדושן עונג. איש לא מציב אותו ואת דומיו על אותו ספסל נאשמים ציבורי יחדיו עם ארנון מוזס. כי ההשחתה של העיתונות לא מתמצה באינטרסים כלכליים. מי שמגן על שחיתות של ראש ממשלה כדי שיעקור את שנואי נפשו - המתנחלים - הוא לכל הפחות תואם מוזס. ובהזדמנות החגיגית הזאת הגיע הזמן לנקות את כל האורוות העיתונאיות, לא רק את אלו של "ידיעות אחרונות".