הטור הזה מוקדש השבוע לשני אנשים חשובים מאוד באליטה של ישראל הפוסט-מודרנית, ושניהם מעורבים לכאורה בפלילים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן. אם את תיק ליברמן סגר היועץ המשפטי לממשלה הקודם, עו"ד יהודה וינשטיין, אין סיבה שגם את תיקי נתניהו, המועדים אף יותר לפרשנות (ולפורענות), לא יסגור היועץ המשפטי הנוכחי, ד"ר אביחי מנדלבליט.
אחרי הכל, באחרונה מתברר כי פרשנויות המשפטנים הן פועל יוצא של החשודים והנאשמים העומדים בפניהם, וייתכן כי איש עסקים פשוט לא היה שורד את תיק ליברמן ללא הרשעה בהלבנת הון, וראש עירייה, למשל, היה חוטף מזמן כתב אישום על תיק המתנות של נתניהו. תיק ליברמן, או נכון יותר הזיכוי של אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי בבית משפט המחוזי בירושלים, הוא הסרגל הערכי החדש שהטמיע וינשטיין: התחייבות ל-100% הרשעה.
מנדלבליט הסביר השבוע במכללת נתניה כי המתין עם חקירת תיק נוני-ביבי עד להבשלת החקירה בפרשת המתנות. הוא הדגיש כי חוקרי המשטרה פועלים ביסודיות ובדקדקנות לבדוק כל טענה וכל חשד גם באמצעות עשרות נחקרים בארץ ובחו"ל, וכי הקלטות והאזנות סתר מבוצעות כמיטב המסורת. הדברים מזכירים כמה מיליוני שעות עבודה השקיעה משטרת ישראל כדי לבדוק ביסודיות ובדקדקנות כל טענה וחשד נגד ליברמן. מאות נחקרו אז בארץ ובחו"ל, הון הושקע בהאזנות סתר ובתמלולן.
אחרי ארבע שנות עבודה בתיק "חברות הקש", חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה הגיעו למסקנה כי יש להגיש כתב אישום בעבירות שוחד והלבנת הון. מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, אשר הייתה גם הפרקליטה המלווה בתיק, הכינה טיוטת כתב אישום שבו ייחסה לליברמן "רק" מרמה והפרת אמונים. במאי 2012 הגיעו התיק "הסגור" לכאורה וטיוטת כתב האישום לאפוטרופסות של היועץ המשפטי לממשלה, ושם השתנו פני הדברים.
עננת אולמרט
"נבהלו שם מהבחירות שבפתח", כתבה עו"ד אלף בספר שחיברה ("כתב האישום שלא הוגש"), כי במדינת מצקצקי הלשון לא מרשים לחקור פוליטיקאים ערב בחירות, מה גם שהחשוד המרכזי מועמד לתפקיד בכיר בממשלה. את הזמן העבירו בלשכת היועמ"ש בחיבור אינספור חוות דעת, ובהצגות חוזרות ונשנות של שלל חוות דעת לכל אלמנט בכתב האישום.
בשלב זה הוזעק ללשכת וינשטיין עו"ד יוסי קורצברג, תובע פלילי נחוש וקשוח מפרקליטות מחוז תל אביב (תיקי מולנר, מוטי חסין ואחרים), מומחה לתיקי פשיעה חמורה, שגויס כדי למצוא את הספקות בתיק ליברמן. קורצברג האיר את הדרך, והעמדה הסנגוריאלית שהפגין היועמ"ש השתלטה על השיח בצוות שהתכנס כדי להכריע בתיק ליברמן.
היועץ המשפטי הביע חשדנות וספקנות כלפי הממצאים והתובנות של חוקרי המשטרה והפרקליטים, מתארת אלף בספר הנדיר שכתבה. הוא הציב רף גבוה לגבי הפרט הבסיסי ביותר בתיק: הוכחה חד-משמעית שליברמן היה הבעלים של החברות שבאמצעותן הועברו מיליוני דולרים מאוליגרכים כמו מיכאל צ'רנוי, מרטין שלאף ואחרים אל ליברמן ומקורביו, בתו, נהגו וחבריו המנוחים.
את הרף הזה חוקרי המשטרה והפרקליטים לא הצליחו לעבור, מהטעם הפשוט שליברמן טשטש את המעורבות הרשמית שלו, הגם שהם הגיעו בעבודת נמלים בינלאומית לאינספור סימנים ברורים הקושרים את ליברמן לחברות הקש. "וינשטיין דרש התחייבות ל-100% הרשעה, בזמן שנהוג לדרוש סיכוי סביר להרשעה", אומרת אלף.
עכשיו, מרוב חוות דעת וספקות, גם הפרקליטים שחיברו את חוות הדעת הנחושות שתמכו בכתב האישום החלו לאבד אמון. למגינת לבה של עו"ד אלף, פרקליטים שטיפחה במחלקה הכלכלית החלו ליישר קו עם לשכת היועמ"ש, לדבר על חורים בתיק, לחפש ספקות ואף לבסס דווקא אותם.
עו"ד אלף מונה סדרת אירועים שעוררו חרדות של ממש בצוות שהוביל וינשטיין, מה שחיזק את הספקנות על חשבון הנחישות. למשל הזיכוי של עו"ד יעקב וינרוט בתיק השוחד לבכיר רשות המסים שוקי ויטה. וינרוט היה אז פרקליטו של ליברמן. פרקליט המדינה משה לדור, שעד אז הכריז מעל כל במה כיצד המדינה עומדת להביס את אולמרט ואת ליברמן, כשל בלשונו בריאיון לגידי וייץ מ"מוסף הארץ", ונאלץ להתנצל בפני אולמרט שהגיש נגדו תביעת דיבה.
ואם כל זה לא הספיק, ערב ההכרעה בתיק ליברמן נחתה על כולם מהלומה: הזיכוי המהדהד של אולמרט במחוזי ירושלים מהאישומים בתיקי ראשונטורס וטלנסקי (טרם חידוש המשפט עקב עדות שולה זקן). "האמירה שעלתה מפסק הדין הייתה מצלצלת", כתבה אלף: "כשהפוליטיקאי הישראלי הנאשם נמצא בעיצומה של תנופת עשייה ציבורית, שנגדעה בשל חקירתו, יש להתחשב בו במיוחד ולהקל בעונשו. זו היתה קריאת הכיוון, המוזרה לטעמי, של בית המשפט. אין ספק שהיא השליכה על כיוון הרוח בחקירת איש הציבור ליברמן".
לפסק דין אולמרט היה אפקט מקפיא על ההכרעה בתיק ליברמן. הוא "רבץ כמו ענן בחלל החדר ולא התפוגג", תיארה עו"ד אלף. הזיכוי של אולמרט פגע בשומרי הסף במשטרה, בפרקליטות, במוסדות הביקורת ובכלי התקשורת וייאש אותם, אבל דווקא בגלל זה יש למחוא כף לעיתונאים ולחוקרי המשטרה שהתעקשו לחשוף עוד ועוד גם מפרשות נתניהו, לרבות המרדף אחרי שרה נתניהו, הגם שהוא חסר תכלית מהבחינה הפלילית.
עיתונאי השנה
יומיים לאחר הכרעת הדין המזכה של אולמרט השיא פרקליט המדינה את בנו, מספרת אלף בספרה. בין האורחים היו כל בכירי הפרקליטות. מטבע הדברים הם שוחחו על התבוסה הצורמת בתיק שניהל לדור עצמו, שכן וינשטיין היה מנוע מטיפול בתיק אולמרט עקב היכרותם המוקדמת. הרוב חשבו שפסק הדין היה מוטעה ואף מוטה, וחובה לערער עליו, אבל לשם כך יהיה חייב וינשטיין להיכנס לתיק, ומזה חששו כולם עוד יותר. "זה מה שקורה כאשר ממנים ליועץ משפטי עו"ד פרטי, שהיה מעורב בפרשות המרכזיות שמונחות על שולחנו כיועץ משפטי לממשלה", מצטטת אלף בספר את אחד הבכירים שהסב לשולחן של סגל א' בחתונה.
יושבי השולחן לא ידעו אז שסוגיה אתית מהסוג הזה תטריד גם את חוקרי ראש הממשלה הבא, נתניהו. חרף כל האזהרות מפני משוא הפנים שעלול להיווצר לכאורה, הכשירו שופטי בג"ץ את המינוי של מזכיר הממשלה מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מי שאמור לקבוע כעת את גורל הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה. אם יחליט לסגור את תיקי החקירה תהיה כאן מהומת אלוהים; אם יחליט להעמיד לדין את ראש הממשלה הוא צפוי למתקפה מצד נתניהו וכל הפמליה, לרבות האישה שרה והיועץ המשפטי המשפחתי הרשמי, עו"ד דוד שמרון. הנה כי כן, שלב א' ב"הפרעות" הצפויות טרם הכרעת היועמ"ש בתיקי נתניהו.
עו"ד אלף מתארת בספרה כי במהלך חקירת ליברמן הרגישו החוקרים ואנשי הפרקליטות כי מידע מוכמן מגיע אל הנחקרים טרם הגעתם למשרדי החקירות, ובאופן אישי היא מתארת גם מעקבים חרישיים אחריה. הנעשה מאחורי הקלעים של חקירת נתניהו עוד לא נחשף אמנם, אבל כבר עכשיו ניתן להבין מהתבטאויות המפכ"ל, קצינים ועיתונאים כי ההדלפות הפעם אינן מגיעות מצוות החקירה.
מה שעוד עשוי להכתיר את גיא פלג לעיתונאי השנה, כבר מעורר מורת רוח במשטרה ובקרב אנשי המקצוע. בדיווחים הדרמטיים של פלג הוקראו מדי ערב במהדורה המרכזית פרטי חקירה מוכמנים, הכל במסווה של דיווח לציבור לכאורה. בפועל, התמלילים הכינו את מצעד הנחקרים של יום המחרת, וכך ראינו את פלג מקריא את פרטי השיחה של נוני וביבי על עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון, ולמחרת הוזמן ירון לחקירה באותו נושא. אותו הדבר קרה עם העיתונאי אבי רצון ואחרים.
מי אחראי להוצאת המידע המדויק הזה, יום לפני המפגש בחדר החקירות, מה שעולה לכדי שיבוש חקירה לטובת ראש הממשלה ומו"ל ידיעות אחרונות? האם מישהו בלשכת היועץ התכוון להעביר לירון ולרצון מסר על השאלות שישאלו אותם למחרת במטה להב 433? או שמדובר במקור מלשכת ראש הממשלה? מהפרקליטות נמסר: "צר לנו על הרמיזה הבלתי ראויה ובלתי מכובדת הזו".
בינתיים, נכון לעכשיו המשטרה עדיין מייחסת לנתניהו בתיק המתנות סעיפים כמו שוחד, מרמה והפרת אמונים. אבל הכי סביר זה שהם יישארו עם סעיפים מחוק המתנות (1979), עבירה פלילית שלפי חוק העונשין דינה הוא קנס בלבד. בתיק נוני-ביבי מייחסים לנתניהו שוב מרמה והפרת אמונים, עד כדי שוחד. אבל כל הפרשנים המשפטיים המקצועיים כבר מבינים שנתניהו לועג בתיק הזה למוזס, שלכל היותר יגיע לבד לבית המשפט או שייאלץ לתת הסברים רק למנויי העיתון שלו ולמועצת העיתונות.
רשימות נוספות של אמיר זוהר ב-POSTA.CO.IL