בעיני נשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, הפלסטינים היו הנושא החשוב ביותר במזרח התיכון. המנהיג הזר הראשון שעמו שוחח אובמה ביומו הראשון בבית הלבן היה יו"ר הרשות, אבו מאזן. אולם המצב הפוך כשמדובר בנשיא דונלד טראמפ. בשיחה שקיים השבוע בכיר הרשות סאיב עריקאת עם "ניוזוויק", הוא קונן על כך שמאז שטראמפ הושבע, אף גורם מהממשל לא יצר קשר עם הפלסטינים.
ולא רק שהם לא יצרו קשר, על פי עריקאת אנשי טראמפ אפילו לא השיבו על פניותיהם. "שלחנו להם מסרים והם אפילו לא טורחים להשיב לנו", אמר. זה לא מפתיע. במהלך קמפיין הבחירות וגם אחריו העידו יועצי טראמפ בשיחות סגורות כי הם אינם רואים בפלסטינים או ברשות שחקן מרכזי. למה לנו לדבר איתם? שאלו. הם הבעיה של ישראל, לא שלנו.
הראיון שהעניק עריקאת חשף את המאזן החדש בין ישראל לפלסטינים. כוחם של הפלסטינים הוא פונקציה של התמיכה האמריקאית. המערכה נגד ישראל, שהם עומדים בראשה, הלכה והתחזקה בעידוד אובמה, עד שהגיעה לשיאה בהחלטת מועצת הביטחון נגד ישראל. אבל ההישגים הללו נמחקו ברגע שאובמה עזב את הבית הלבן.
אומנם הכתבה ב"ניוזוויק" הזכירה את ההחלטה ההיא כקונטרה להודעת הממשלה על מתן היתרים לבנייה ישראלית ביו"ש, אולם הוזכר כי הממשל החדש כלל לא הגיב להודעת ישראל. במילים אחרות, גם "ניוזוויק" וגם הרשות מבינים כי החלטת האו"ם כבר לא רלוונטית.
וגם הרשות כבר לא רלוונטית. מה שרלוונטי הוא שטראמפ רואה בישראל בעלת ברית, נכס שהוא מתכוון לנצל כדי לקדם את מטרותיו באזור: ניצחון במלחמה נגד כוחות האסלאם הג'יהאדיסטי. לאורך הקמפיין וגם בנאום ההשבעה העיד טראמפ על כוונתו למחוק את דאע"ש מעל פני האדמה. הוא גם חזר ואמר שהסכם הגרעין עם איראן הוא גרוע וכי טהראן מפרה אותו בעקביות. כמו כן, הוא הזהיר מפני עלייתה של איראן באזור.
אולם כשנשאל על האופן שבו הוא מתכנן לטפל בבעיות הללו, סירב טראמפ לפרט. "לא אגלה לאויב את התוכניות שלי", אמר. רק בימים האחרונים אנחנו מתחילים לראות את הקווים הכלליים באסטרטגיה שלו.
אזהרה רשמית
ביום רביעי טראמפ צייץ בטוויטר: "איראן משתלטת במהירות על חלקים נרחבים מעיראק, אפילו אחרי שארה"ב בזבזה שם 3 טריליון דולר". הדברים פורסמו לאחר שנודע כי ראש ממשלת עיראק חיידר אל־עבאדי מינה את קאסים אל־ארג'י, המקורב למשטר בטהראן, לשר הפנים בממשלתו.
בזמן ממשל אובמה שוגרו כוחות אמריקאיים לעיראק כדי לנהל את המערכה המוגבלת נגד דאע"ש, והוצבו בבסיסים לצד כוחות משמרות המהפכה האיראניים. אנשי צבא אמריקאים הזהירו כי שיתוף הפעולה בפועל בין ארה"ב לאיראן בעיראק מסכן את האמריקאים ומחזק את שליטת איראן בכוחות צבא עיראק. אבל אובמה לא השתכנע.
נראה כי הציוץ של טראמפ שם קץ למצב הזה. הרושם הזה התחזק כשיועצו לביטחון לאומי, הגנרל מייקל פלין, נכנס לחדר התדרוכים בבית הלבן באמצע תדרוך שגרתי, והעביר מסר קצר ותוקפני כלפי איראן. הודעת פלין הגיעה לאחר שאיראן שיגרה טיל ניסוי בליסטי בעל טווח בינוני ולאחר שכוחות חותים בתימן, הפועלים בהנחיית איראן, תקפו אונייה סעודית במצרי באב אל־מנדב שבין הים האדום למפרץ עדן.
פלין אמר כי איראן היא גורם לאי־יציבות אזורית, ושהיא מפרה את החלטת מועצת הביטחון 2231 אשר עיגנה את הסכם הגרעין. פעולות אלו, טען, מהוות איום על ארה"ב ובעלות בריתה. "ממשל אובמה לא הגיב באופן מספק על הפעולות המרושעות של טהראן, לרבות העברת מערכות נשק, תמיכה בטרור והפרות אחרות של נורמות בינלאומיות", אמר. "ממשל טראמפ מגנה פעילויות כגון אלה מצדה של איראן, אשר מערערות את הביטחון, השגשוג והיציבות במזרח התיכון ומעבר לו ומסכנות את חייהם של אמריקאים... במקום להודות לארה"ב על ההסכמים, איראן חשה כעת מחוזקת". פלין סיים את הודעתו באיום פשוט: "נכון להיום, אנו מזהירים את איראן באופן רשמי".
במקביל פתח הצי האמריקאי השבוע בתרגילים צבאיים במפרץ הפרסי, בהשתתפות חילות הים של ערב הסעודית, בריטניה, אוסטרליה, צרפת ומדינות נוספות. במסגרת התרגיל הגדילו האמריקאים את הכוח הימי שלהם במפרץ באופן משמעותי. אפשר להניח שמעבר לפעילות הגלויה של הצי, האמריקאים פועלים גם בתוך איראן כדי לחזק את כוחות האופוזיציה נגד המשטר.
זה היה גם נושא המסר יוצא הדופן ששיגר ראש הממשלה בנימין נתניהו לעם האיראני יום למחרת השבעתו של טראמפ. בדבריו יצר נתניהו הבחנה בין העם האיראני למשטר. "באחרונה חשבתי על זה שדיברתי הרבה על המשטר האיראני ולא מספיק על העם האיראני, או למען האמת אל העם האיראני", אמר נתניהו והזכיר בדבריו את המהפכה הירוקה של 2009, שדוכאה בברוטליות על ידי המשטר. במקביל לפרסום הסרטון אמר נתניהו כי אין בכוונתו לנקוט פעולות ללא תיאום עם טראמפ. משמעות הדבר היא שהמסר לעם האיראני היה מתואם עם הנשיא.
שבוע לפני השבעתו של טראמפ, ניצלו חברי האופוזיציה את הלווייתו של הנשיא לשעבר האשמי רפסנג'אני כדי להפגין נגד המשטר. ההספדים הרשמיים נקטעו על ידי הצעקות של רבבות המפגינים, שהשמיעו את קולם נגד המשטר, נגד המערכה בסוריה ונגד רוסיה, בעלת הברית של טהראן.
בחזרה למישור הצבאי
אומנם האסטרטגיה הכללית של טראמפ מול איראן מתחילה להתגבש, אבל אי אפשר להתמודד עם המשטר בלי להתמודד במקביל עם סוריה, עם חיזבאללה ועם רוסיה.
מול רוסיה טראמפ מעביר מסרים סותרים: הוא מקרב אותה באמצעות דבריו נגד נאט"ו (התפשטות נאט"ו מזרחה בתום המלחמה הקרה נתפסה כאיום אסטרטגי בעיני הרוסים), והוא מדבר על האפשרות לבטל את הסנקציות שארה"ב הטילה על רוסיה בעקבות סיפוח קרים ומלחמת ההתשה שהיא מנהלת נגד אוקראינה, ומצד שני סירב לשלוח נציג לשיחות על הפסקת האש בסוריה שהתקיימו במוסקבה.
בנוסף, טראמפ הודיע כי הוא מעוניין להקים אזורים בטוחים בסוריה שבהם יוכלו הפליטים להתיישב בביטחון, ואמר כי הוא מעוניין לשתף פעולה עם הרוסים במלחמה נגד דאע"ש. היות שלא נראה כי הממשל האמריקאי ימשיך בשיתוף הפעולה עם הכוחות האיראניים, משמעות התוכנית של טראמפ היא תקיעת טריז בין רוסיה לאיראן בסוריה ובעיראק.
בעסקה אפשרית האמריקאים ישתפו פעולה עם הרוסים מול דאע"ש וגורמי ג'יהאד סוניים אחרים, ובתמורה הרוסים יצמצמו את שיתוף הפעולה שלהם עם איראן וספיחיה בחיזבאללה ובכלל. הרוסים יקבלו הסכמה אמריקאית לבסיסים בסוריה ולביטול הסנקציות הכלכליות, והאמריקאים יקבלו את סילוק הכוחות האיראניים וחיזבאללה מסוריה ואת ערעור היציבות של המשטר בטהראן.
וזה מביא אותנו בחזרה לישראל. סאן צו, האסטרטג הסיני הקדום, אמר כי הדרך הטובה ביותר לנצח במלחמה היא להפוך את האויב שלך לבלתי רלוונטי. עד כה נמנעה ישראל מלתקוף את הטילים של חיזבאללה ושל חמאס, לא משום שהיא לא יכולה לרסק אותם ולא משום שהאירופים והתקשורת המערבית תומכים בהם, אלא משום שהאמריקאים תמכו בהם. כעת, כשהאמריקאים לא תומכים בהם, האיום עבר למישור הצבאי.
ממשל טראמפ לא סופר את הבתים שישראל בונה בירושלים, בתל אביב או בעמונה. לא מעניין אותם איך או אם נפתור את היחסים עם הרשות הפלסטינית, כל עוד הצעדים שלנו מחזקים אותם בדרך לניצחון במלחמה נגד גורמי ג'יהאד אסלאמיים.