אז ככה זה אצלנו בתקופת הפייק ניוז. לראש הממשלה בנימין נתניהו יש את "ישראל היום", לטוען לתואר יאיר לפיד יש את חדשות ערוץ 2. מי שצפה שלשום ב"ראיון" היזום עם יו"ר מפלגת יש עתיד יכול היה להתרשם בקלות שמדובר באירוע יחצני, אולי אפילו תשדיר שירות מטעם גוף שאמור להיות חדשותי, למועמד שלהם לראשות הממשלה. בחירות זה עניין של זמן, וגם אם האירוע המביך יתקיים כמתוכנן בעוד שנתיים וקצת, לפיד נמצא בקמפיין תמידי. זה לא היה ראיון עיתונאי, זה היה מעין מסאז' לאגו.
דוח מבקר המדינה על צוק איתן כבר נמצא במערכות, עם אמברגו לפרסום עד יום שלישי בשעה 16:00. עיתונאים רבים כבר קראו את הפרקים הרלוונטיים, על המלחמה בכלל ועל המנהרות בפרט. לפיד קיבל את הכבוד להיות הראשון שמנקה מעצמו כל טיפת דם של חללי המלחמה הזאת, שנוהלה באופן מחפיר, בכל 51 ימיה. כבר שכחנו, אבל בקושי רב חילצנו תיקו במאבק עם כנופיית חמאס. במלחמה הזאת, הארוכה בתולדות ישראל, נספו 74 בני אדם, מתוכם 69 חיילים.
דוח המבקר מעלה שאלות כבדות משקל בסוגיית כשירות הממשלה בניהול המלחמה. יאיר לפיד היה חבר בקבינט הביטחוני־מדיני, אך באמצעות העיסוי הטלוויזיוני שהעניק לו דני קושמרו, כמובן בראיון מוקלט (שאולי גם נערך בקפידה כדי לא לפגוע במועמד), מתברר שהוא שכח כליל את התבטאויותיו במהלך הקרבות. גם את הזקן הקרבי ואת ערימת השטויות והשקרים שהפציץ יום־יום, כאשר הסביר את פעילות הדרג המדיני. אבל פתאום, שנתיים וחצי אחרי, הוא יוצר מציאות מזויפת שגובלת בהונאת הציבור, שלפיה לא פוגעים בחברים לדרך באמצע הלחימה.
יאיר הוא חבר
לפיד, החסר כל ניסיון צבאי (שירת ככתב "במחנה"), יתקשה תמיד להבדיל בין מנהרה למערה, ובין מחלקת חיילים לצוות, התבטא באותם ימים כאילו היה הגנרל פאטון. הוא הסביר לנו הכל: את הפקרת יישובי עוטף עזה, את המנהרות שלפתע הפתיעו את צבאנו הקדוש, את העורף המופקר ואת המחסור במקלטים שאמורים לתת מחסה לציבור ברחבי המדינה. אבל עכשיו הוא אומר שזה לא היה זמן טוב. ואחרי המלחמה, כאשר הסתיימה בשורת מחדלים, למה הוא, המנהיג הגדול, לא פירק את הקואליציה? הא, חבל נורא, אבל העיסוי התקשורתי לא כלל את השאלה הזאת. יאיר הוא חבר, והערוץ של המדינה לא פוגע בחברים.
ייאמר מיד, בנימין נתניהו הוא ראש ממשלה גרוע לציבור. הוא לא סופר את הציבור, אנחנו לא מעניינים אותו. אבל יאיר לפיד גרוע ממנו עשרות מונים. אין לו הכישורים להנהיג, הוא חסר התמחות כלשהי בהנהגה, ואם חס וחלילה ינצח בבחירות ויוכל להרכיב ממשלה, זה יהיה אסון. כי אנחנו ניאלץ לשלם את מחיר ההתמחות בהנהגה של אדם שכל כישוריו מתבטאים במאבק עם המקלדת, בהנחיית תוכניות אירוח, בקריאת טלפרומטר באולפנים וכמובן בבריחה מאחריות כפוליטיקאי ביום פקודה.
רק שהמציאות שונה: הוא שותף בכיר לאחד המחדלים המחפירים בתולדות מדינת ישראל. עם זקן או בלעדיו, דם החללים והפצועים עליו. ואי אפשר לנקות את זה, גם לא בעיסוי מפנק אצל דני קושמרו.