דוח מבקר המדינה בעניין המנהרות, הצפוי להתפרסם מחרתיים, הוא בבחינת הרמה להנחתה עבור ח"כ יאיר לפיד. כמי שמוביל בסקרים עם 27 מנדטים, הראיון שנערך עמו בליל שבת במדורת השבט של "אולפן שישי" היה אך מתבקש. יותר מהכל סימן הראיון הזה שהקרב הפוליטי המעניין מעתה ואילך אינו בינו לבין נתניהו אלא בינו לבין נפתלי בנט. אותו אח משכבר הימים, המצוי בימים אלו תחת השפעת שיכרון הישגיו הפוליטיים, שאותם הוא שואף למנף כדי להפוך למועמד רלוונטי לראשות הממשלה.
הופעתו של לפיד הייתה מהוקצעת להפליא. אין ספק שהוא שכלל לכדי אמנות את היכולת לא לעצבן כמעט אף אחד, לרקוד על שתי חתונות ותוך כדי כך גם לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה. הוא השכיל פוליטית ללכת בין הטיפות ולהישאר ממלכתי, הן בעניין אלאור אזריה ("הרמטכ"ל יחליט אם תינתן חנינה או לא"), הן בענייני חקירות נתניהו ("תשאירו את שרה והילדים בחוץ") והן בסוגיית הפתרון המדיני ("רוב העם רוצה להיפרד מהפלסטינים").
המשחק כרגע לטובתו
דוח המבקר מסייע ללפיד להשלים חלק נוסף והכרחי בפאזל המועמדות שלו - החלק הביטחוני. לפיכך הוא לא ייתן לבנט לצאת המנצח היחיד מפרסום הדוח. כפי שלדבריו יתברר מהדוח, עניין המנהרות, בין אם משיקולים פוליטיים ובין אם בשל שיקול דעת מוטעה, לא עלה כנדרש בקבינט. כחבר בקבינט שנוהל באופן לא מקצועי, לפיד מוסיף לתדמיתו כמנהיג את יכולת הראייה האסטרטגית. זוהי למעשה הפעם הראשונה שיש ביכולתו לערער על אחד המוטיבים המרכזיים במנהיגותו של נתניהו - המרכיב הביטחוני.
הבית הפוליטי שלפיד הקים הוא בית חסר בסיס אידיאולוגי, שפתו היא פרקטית, הוא אינו מנוהל באופן דמוקרטי ואין בו מקום לאנשים עצמאיים מדי. יש בוחרים שסוגיות אלו מרתיעות אותם. קשה שלא להבינם. אלא שברמת הריאל פוליטיק המפה הפוליטית מראה כי לפיד ילך ויכבוש עוד ועוד מנדטים. גל החקירות המעיק על נתניהו, הפוליטיקה הצינית חסרת החמלה של הליכוד, המיאוס מהקיצוניות של הבית היהודי שעם שמונה מנדטים בלבד מנהלת את המדינה והבוקה ומבולקה שמצויה בה מפלגת העבודה, שכרגע יש לה יותר מועמדים מאשר מנדטים, כל אלו משחקים לטובתו של לפיד.
תגובתו של נתניהו לראיון עם לפיד חסתה תחת הניסיון להציגו כשמאלן. סביר להניח שלניסיון זה יצטרף מעתה וביתר שאת גם בנט, שיוסיף לכך גם סנטימנט מזרחי (ברוח דוח ועדת ביטון), שכרגע חסר מאוד ללפיד.