חמישים ותשעה טילי שיוט אמריקאיים בבסיס חיל אוויר סורי, נשיא חדש בוושינגטון ותזמון טוב במיוחד הם כל מה שנדרש כדי לשנות באופן יסודי את המערכת האסטרטגית העולמית.
לא נשיא סוריה אסד ולא אדוניו האיראנים היו הכתובת של הטילים הללו. ארה"ב תחת ממשל טראמפ לא מתכונת להתעסק איתם יתר על המידה. באותו אופן גם הרודן בקוריאה הצפונית לא ממש מעניין את הנשיא האמריקאי. טראמפ לא מעוניין להגיע להבנות עם קים ג'ונג און, שמאיים לתקוף את אמריקה בנשק גרעיני. הכתובת של המתקפה האמריקאית בסוריה הייתה כפולה: רוסיה וסין (ובמידה פחותה גם האיחוד האירופי). המסר היה ברור: הגיע הזמן שנעשה כאן סדר.
המעצמות הגדולות התרגלו לאמריקה כנועה ומושפלת, כפי שהיה תחת שלטונו של ברק אובמה. הם התרגלו לכך שהאמריקאים מתחננים לרוסיה, לבייג'ינג ולאירופה שיסייעו להם להגיע להבנות עם בנות חסותם ובכלל. הם התרגלו לאמריקה שקודם מבקשת רשות - מהם, מהאו"ם - לפני שהיא מרימה אצבע.
והנה, בלי להעלות את העניין במועצת הביטחון ובלי לבקש רשות מאף אחד, טראמפ הורה לכוחות האמריקאיים לתקוף את הבסיס בסוריה. והוא עשה זאת שעות ספורות לפני שהתיישב ליד השולחן בפאלם ביץ', פלורידה, עם מנהיג סין שי ג'ינפינג.
הדבר המרשים ביותר במתקפה הזו הוא שמדובר בהימור בטוח. ברמה הפנים־אמריקאית, המתקפה הציבה את טראמפ כמנהיג בעל שיעור קומה המקיים את הבטחתו "להפוך את אמריקה לגדולה שוב". המתקפה אף פגעה פגיעה אנושה במורשת מדיניות החוץ והביטחון של אובמה.
גם כלי התקשורת האמריקאיים, שמפגינים רק עוינות כלפי טראמפ מאז היבחרו, לא יכולים להטיל דופי בהחלטתו לתקוף בתגובה למתקפה הכימית באידליב. מבחינה מוסרית הוא עשה את הדבר המתבקש. ובכן, הוא עשה את הדבר שאובמה סירב לעשות, פעם אחר פעם, על אף שהדבר היה צו השעה. המתקפה הכימית חשפה כי אובמה ואנשיו שיקרו כאשר אמרו שבהתאם להסכם עם רוסיה, אסד נפרד מהנשק הכימי שלו, וכך בעצם טראמפ גימד את קודמו בתפקיד ואת תפיסת העולם שלו, הסוגדת לפיוס עם אויבים על מזבח בהירות מוסרית והיגיון אסטרטגי.
המעשה של אסד והתגובה המהירה של טראמפ השפיעו לטובה גם על מרחב התמרון של הנשיא האמריקאי, בכל הקשור להסכם הגרעין עם איראן. בפעם הראשונה בעשור האחרון הבטחה של נשיא אמריקאי שלפיה "כל האופציות מונחות על השולחן" בכל הקשור לחסימת דרכה של איראן לעבר נשק גרעיני, כבר איננה בדיחה גרועה. עכשיו ברור כי במקרה שהאמריקאים יגיעו למסקנה כי איראן מפתחת נשק גרעיני, ארה"ב לא תחכה לאישור של מועצת הביטחון של האו"ם כדי לפעול. היא לא תנסה לשכנע את רוסיה וסין לאפשר להחלטה לעבור. טראמפ פשוט יתקוף ושאר המעצמות יצטרכו להחליט אם כדאי להן לצאת למלחמה נגד ארה"ב כדי להגן על האייתוללות.
שוב השקר הזה
המתקפה האמריקאית בבסיס א־שייראת חשפה את רוסיה במערומיה. לא רק שהרוסים לא דאגו להוציא את כל הנשק הכימי של אסד מסוריה, הם גם ככל הנראה המשיכו לשתף פעולה עם הכוחות הסוריים העוסקים בלחימה בנשק לא קונבנציונלי. לאחר המתקפה התפרסמו צילומים מהבסיס, שבו משרתים כמאה אנשי צבא רוסים. באחת התמונות נראו עשרות חביות רוסיות, הזהות לאלה שהכילו את הנשק הכימי של ברה"מ ופורקו על ידי האמריקאים בשנת 1990.
לפיכך אין פלא שהתגובה הראשונה של הרוסים הייתה היסטריה. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואנשיו האשימו את טראמפ בתוקפנות צבאית בלתי חוקית, ובכך נוצר הרושם כי הם שוקלים לצאת למלחמה נגד ארה"ב. מדבריו של פוטין אפשר היה להבין גם שהוא יסרב לפגוש את מזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון בביקורו המתוכנן במוסקבה. מה שלא קרה בסופו של דבר.
אבל טראמפ לא מצמץ. הוא יודע מה הוא רוצה מפוטין. הוא רוצה שהנשיא הרוסי ינטוש את הברית האסטרטגית שלו עם איראן וסוריה. והוא ממנף את מתקפת הטילים שלו - ואת האמת שהוא חשף על פעילות רוסיה בסוריה - כדי לשכנע את פוטין ללכת איתו. כדי לעשות זאת טראמפ ואנשיו יצאו לתקשורת, תקפו את אסד והטיפו מוסר לפוטין. כיצד הוא יכול להגן על "חיה" כמו אסד? כדאי מאוד שיפסיק לגבות אותו.
בהמשך טילרסון נכנס לתמונה. במהלך ביקורו באיטליה עם מנהיגי מדינות ה־G7 השבוע, הוא שחרר את הפיתיון. "מדוע על משלמי המסים האמריקאים להתעניין באוקראינה?", הוא תמה והבהיר למנהיג הרוסי כי יזכה להטבות אם יפעל כפי שהאמריקאים מבקשים. הפיתיון הזה נתפס בידי פוטין בשתי ידיים. וכך, אף על פי שטילרסון המשיך לדבר בנימת דיבור קשה ובלתי מתפשרת במהלך ביקורו במוסקבה, הרוסים שינו את טון. עד שבסוף, לאחר פגישתו הממושכת של טילרסון עם פוטין, שר החוץ סרגיי לברוב הודיע כי יחודש הסכם הטיסות בין המעצמות והטיל את האשמה בהרעת היחסים בין ארה"ב לרוסיה על ממשל אובמה.
הכתובת השנייה של הטילים האמריקאיים הייתה, כאמור, סין. לא רק שהמתקפה התבצעה בזמן שג'ינפינג ביקר את טראמפ בפלורידה, היא אירעה בזמן שבן חסותה של סין, הרודן הצפון קוריאני, מאיים על ארה"ב בנשק גרעיני. המסר היה ברור: אם הסינים אינם מעוניינים בעימות ישיר עם ארה"ב, על בייג'ינג לרסן את קוריאה הצפונית. ואם המסר הזה לא היה ברור מספיק, הנשיא האמריקאי עשה עוד פעולה אחת כדי לחדד את העניין.
מיד לאחר שמנהיג סין עזב את פלורידה, ובזמן ביקורו של סגן הנשיא מייק פנס בקוריאה הדרומית, שיגרה ארה"ב צי למזרח הרחוק. במקביל טראמפ פעל בערוץ החביב עליו ושיגר מסר בטוויטר כי הגיע זמן לשים קץ לאיום הצפון קוריאני. אם הסינים לא יפעלו, הוסיף, האמריקאים יעשו זאת לבדם. תוך 24 שעות הודיע ג'ינפינג כי הוא יפעל נגד קוריאה הצפונית, גם מבחינה צבאית אם צריך, כדי להסיר איומי המלחמה מהאזור.
אם כך, בתמורה למתקפה שעלתה לארצות הברית בסך הכל 59 מיליון דולר, טראמפ גם התעצם פוליטית, גם פגע במורשת אובמה, גם שיקם את ההרתעה האמריקאית וגם הביא לשינוי המשמעותי ביותר ב־20 השנים האחרונות בהתנהלות של סין ואולי גם בזו של רוסיה. וזה עוד לא הכל: הוא גם גימד את האירופים, שבשנים האחרונות כבלו את ידי ארה"ב באמצעות פרשנות אנטי־אמריקאית של החוק הבינלאומי, שהותיר את חופש הפעולה בידי משטרים רודניים. אם הנשיא האמריקאי ימשיך לצבור ניצחונות כאלה, אז לא רק שיגידו שהשריף חזר לעיר. יגידו שהשריף גאון אסטרטגי שלא היה כדוגמתו.