מי היה מאמין שדונלד טראמפ כנשיא ארה"ב יהיה זה שיחדש את המלחמה הקרה עם רוסיה? מי היה מאמין שהאיש שבתחילת דרכו כמועמד לנשיאות נחשב לבדיחה, בהמשך הפך לקוריוז, מאוחר יותר למטרד ובשלבים האחרונים הוגדר כאיום על ארה"ב והעולם כולו, יהיה זה שבראשית כהונתו יפגין יד חזקה, מדיניות נוקשה נגד רוסיה ויוכיח במעשים ולא בציוצים בטוויטר התנהלות מתריסה ומתגרה נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
פרשנים ומומחים, במיוחד כאלה שעדיין מתקשים להפנים את העובדה שטראמפ ניצח בבחירות והוא מאכלס את הבית הלבן, נאלצים להודות שהאיש שאותו הגדירו כחסר ניסיון ובלתי צפוי אכן הפתיע - סליחה, הדהים - כשהוכיח שדווקא התכונות הבלתי מחמיאות האלה התבטאו אצלו באופן חיובי. הן הניבו מעשה פורץ דרך מבחינה מדינית: פעולה צבאית, ועוד מול מעצמה כרוסיה ושליט רודני, שעד כה מנהיגי מעצמות המערב חששו לומר לו משהו ובוודאי לא לעשות משהו שירגיז אותו.
סיפוח חצי האי קרים הוגדר במועצת הביטחון כהפרה של החוק הבינלאומי וגרר הטלת סנקציות על רוסיה. נו, אז מה? העריץ מהקרמלין נסוג מחצי האי קרים? רוסיה ממשיכה לסייע למורדים באוקראינה ולמנוע סדר וחיים נורמליים במדינה העצמאית. מישהו בזירה העולמית העז לעשות משהו מלבד הבעת מחאות שנאמרו לתוך השרוול?
הכותרות שה"ניו יורק טיימס", אויבו הגדול של טראמפ, מפרסם בשבוע האחרון מאז התקיפה חושפות את המבוכה והבלבול שחשים מתנגדיו של הנשיא במאמציהם להסביר את ההפתעה החיובית מהחלטתו לתקוף בסוריה.
"התפנית של טראמפ מול רוסיה סחררה רבים", כתב העיתון בכותרת בעמוד הראשון בראשית השבוע. מבחינת הזירה האמריקאית הפנימית החלטתו של טראמפ להפציץ בסוריה בתגובה על השימוש של אסד בנשק כימי צפויה להניב לו רווח פוליטי. במקביל, ההתנהלות הקשוחה שלו מול פוטין עשויה להחליש ואולי אפילו להקהות את החשדות על קשרים בין בכירים במטה הבחירות שלו לגורמים ברוסיה.
# # #
הערכה הרווחת בקרב דיפלומטים במרכז האו"ם בניו יורק ופרשנים בוושינגטון היא שלתקיפה הצבאית בסוריה הייתה משמעות מהותית יותר מול רוסיה מאשר נזק צבאי רציני לחיל האוויר של אסד. "פוטין גילה פתאום כי הוא לא הבריון היחיד בשכונה הבינלאומית. הגיע לשכונה עוד גבר חסר נימוס בעל שרירים מנופחים", אמר דיפלומט מערבי בכיר.
היחסים בין ארה"ב לרוסיה עכורים זה שלוש שנים. הנשיא הקודם ברק אובמה לא הסתיר את איבתו לאיש מהקרמלין, וגם הילרי קלינטון בכהונתה כשרת החוץ נהגה לתקוף את פוטין ולגנות את מדיניותו. "אבל הנשיא טראמפ עשה מעשה", ממשיך הדיפלומט. "הוא זה שהרים ידו על פוטין וחשף אותו למבוכה וללעג".
פוטין אמר השבוע כי "תחת ממשל טראמפ יחסי ארה"ב ורוסיה מידרדרים". נו, באמת. "על אף שהתקיפה בסוריה הייתה מוגבלת מהבחינה הצבאית, היא תיזכר כמהלך שהתחיל מחדש את המלחמה הקרה בין ארה"ב לרוסיה", אומר הדיפלומט. "זה כבר לא דרדור ביחסים, זה הרבה יותר מזה".
מי שנחשף עכשיו כמנותק וכאובד עצות הוא פוטין. עד עתה הוא נקט מהלכים מתריסים מול ארה"ב ומעצמות המערב, תוך הערכה שהוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו בלי לחשוש לתגובה. הצהרותיו בתגובה על התקיפה האמריקאית מוכיחות שהוא פשוט איננו יודע בדיוק איך להגיב. "ארה"ב הטמינה נשק כימי בסוריה כדי להצדיק את ההפצצה", הוא הצהיר. "העיירה חאן שייחון נפגעה לאחר שהפצצה של כוחות אסד פגעה במאגר נשק כימי של המורדים, וכל גרסה אחרת היא שקרית".
מזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון הזהיר את רוסיה שעליה לבחור בין ארה"ב לסוריה, איראן וחיזבאללה. התשובה מהקרמלין לא איחרה לבוא: פוטין מתכונן לקיים ועידה בהשתתפות סוריה ואיראן. "זהו הרעיון הלא רציני והעקר ביותר שאפשר להעלות על הדעת", אמר דיפלומט בניו יורק. "סוריה היא מדינה מנודה, וכל גורם מדיני בעולם חושש מהזדהות עם שלטונו של אסד. גם אחרי הסכם הגרעין איראן היא מדינה מוקצית בזירה העולמית. אז פוטין ישב עם מנהיגי סוריה איראן וידון עמם. על מה? על תגובה משותפת נגד ארה"ב, על המשך המלחמה?".
גם מי שמחמיא לטראמפ על החלטתו להגיב בפעולה צבאית נגד אסד, טוען כי המהלך הצבאי המוצדק עדיין לא יכול להיחשב כמדיניות או כדוקטרינה מדינית מגובשת. זבנג וגמרנו זה לא מדיניות. "מכה איננה אסטרטגיה", כתב הפרשן פרד זכריה מאתר "ניוזמקס". "פעולה צבאית אחת איננה הופכת לאסטרטגיה", אמר גם וויליאם כהן, מי שכיהן כשר ההגנה בתקופת הנשיא ביל קלינטון. "מגיעות מחיאות כפיים לטראמפ על החלטתו לתקוף משטר כמו של אסד, זאת החלטה המענישה משטר שמבצע השמדת עם. אבל מה שחסר לטראמפ הוא תפיסה מגובשת להמשך מדיניותו מול סוריה ומול רוסיה".