ראש הממשלה בנימין נתניהו צדק במאה אחוז - ואפילו בעוד כמה אחוזים - כשביטל את פגישתו עם שר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל. השר הגיע לביקור רשמי שבמרכזו פגישה עם ראש ממשלת ישראל, אבל החליט לפגוע בו ובישראלים ולפגוש לפני כן ארגונים כמו שוברים שתיקה ובצלם. הייתי מצפה ממפלגות השמאל להבין זאת ולהתייצב לצד ראש הממשלה. בהחלטתו, שר החוץ הגרמני ירק בפרצוף של ישראל, פגע ברגשות התושבים ולא פחות חשוב - עשה זאת במודע ובכוונה תחילה.
היו בהיסטוריה מקרים של ביקור דיפלומטי שמלווה ביריקה בפנים של הממשלה המארחת. המקרה הבולט ביותר היה ביקורו של שארל דה גול נשיא צרפת בקנדה ב־1967. הוא אכן כיוון היטב את היריקה שלו כשאמר, בצרפתית, בקוויבק: "תחי קוויבק החופשית!"
בקנדה יש מתח בין דוברי צרפתית לדוברי אנגלית. עד היום קיימת תנועה, חזקה פי כמה משוברים שתיקה, שתומכת בהפרדת (לדבריהם, בשחרור) חלקי קנדה שבהם יש רוב לדוברי צרפתית. דה גול, בכוונה לפגוע בממשלת קנדה החוקית, צעק מול קהל את קריאת הקרב של אותם ארגונים. זה עורר זעם מוצדק בקנדה ודה גול יצא מגוחך בעיני העולם. זה גם לא עזר לו לשנות את קנדה. היא מאוחדת עד היום.
כדאי לזכור שגם בגרמניה, כמו בישראל, יש ארגונים שמתנגדים למדיניות הממשלה.
ארגונים שרוצים פיהרר חדש, ארגונים קומוניסטיים שרוצים להחליף את הדמוקרטיה, אחרים ששואפים לגרש את המסתננים המוסלמים, וכאלה שקוראים לשחרר את איזור בוואריה משלטון גרמניה בקריאה "פאק גרמניה, שחררו את בוואריה!" ועוד לא הזכרנו ארגונים שרוצים לכבוש מחדש את שלזיה, וגם גופים שרוצים לנתק את גרמניה מהאיחוד האירופי.
מעשה דיפלומטי שלא ייעשה
נגיד שנתניהו ייצא לביקור גומלין בברלין. אפילו שלא ייפגש עם נציגי מפלגת בוואריה כדי לשמוע על הדיכוי הגרמני של שאיפות החופש הבוואריות, אלא יפגוש רק ארגונים שרוצים להיפרד מהאיחוד האירופי. האם ייתכן שראש ממשלת ישראל שיבקר את קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, יכבד אותם בביקור קודם לכן? אם ינהג כך, כולנו נאמר פה אחד שזה עלבון. כולנו נבין אם הקאנצלרית תסרב להיפגש איתו אחרי שהעניק כבוד והכרה לארגונים חתרניים. כולנו נדע שהתנהגותו היא בגדר מעשה דיפלומטי מכוער שלא ייעשה.
שיהיה ברור, לשר החוץ הגרמני מותר לעיין להנאתו בדוחות בצלם ושוברים שתיקה כמה שהוא רוצה. דבריהם אינם סוד. אם הוא חושב שזה מועיל לו או מענג אותו, שיקרא. אבל מה שאסור לו זה לפגוש ארגונים כאלה בתפקידו כשר חוץ, משום שבשפת הדיפלומטיה מדובר בהכרה ובהענקת תמיכה והזדהות.
כל מי שמבין משהו בתחום הדיפלומטי יודע שיש ארגונים שנפגשים איתם ויש ארגונים שלא נפגשים איתם. אם נכונים דברי ההיתממות של גבריאל, שצוטט אומר ש"אי אפשר לקבל תמונה מלאה ומקיפה של מצב המדינה, בכל מקום בעולם, אם נפגשים רק עם פקידי ממשל", מדוע לא נפגש בביקורו גם עם הארגונים הישראליים הקוראים להקמת בית המקדש בהר הבית? הם בטח היו שמחים לשתף אותו בתוכניתם (ולבקש תרומה). אכן, מוזר שלא ראינו אותו מצולם כשהוא סוקר בהתעניינות את תמונת בית המקדש על הר הבית, ואת תצוגת בגדי הכהן הגדול וכלי המקדש העתידי.