1 משבר אמון: שלא במקרה החליט שר האוצר להעלות להצבעה שלשום, כחלק ממלחמת העצמאות שלו, את תוכניתו להגדלת נקודות הזיכוי ממס להורים. באותו יום עלתה לדיון גם ההצעה לפיצול תאגיד השידור הציבורי. שני הנושאים תלויים זה בזה כמו בוני וקלייד.
משה כחלון הבין בחוכמתו הפוליטית שבנימין נתניהו לא יעז לטרפד מהלך מנצח. כך יצא שארבעה חודשים בלבד לאחר אישור התקציב אישרה הממשלה (בהתנגדות יעקב ליצמן) ללא הינד עפעף הצעה שעלותה 1.7 מיליארד שקל. כחלון ייהנה מהקרדיט, ונתניהו יסתפק בקרדיט מפוקפק על פיצול התאגיד.
לאחר כמה שבועות של נתק נפגשו השניים לפני ישיבת הממשלה לשיחת פיוס. לנתניהו יש עניין להפיג את המתיחות, אלא שהוא צפוי כמו סופת טייפון בדרום־מזרח אסיה ועלול בכל רגע להתהפך. משבר התאגיד לא הסתיים, רק יצא להפסקת פרסומות. מיד לאחר ההצבעה בממשלה דהרה שיירת כחלון לעכו ובעקבותיה כצפוי שיירת נתניהו. בעיר שבה הצהיר גדעון סער על שובו לליכוד, נחגג הסכם גג נוסף לבניית 17 אלף יחידות דיור.
כחלון שומר עדיין על מרחק נגיעה מביבי. לפגישה חשובה בנושא עתיד מכל האמוניה שיגר את מנכ"ל האוצר שי באב"ד. לישיבת הטיפול בניצולי השואה שלח את סגנו איציק כהן. כל השרים הרלוונטיים (דרעי, ליצמן, כץ, שקד ולנדוור) התייצבו לבקשת נתניהו.
התאגיד הוא פצצת זמן מתקתקת הרבה יותר ממכל האמוניה. אחרי שתחילת השידורים נדחתה בשבועיים ("הדחייה האחרונה בהחלט") תוצע בהמשך דחייה בשבועיים נוספים (והפעם באמת דחייה אחרונה). אלא שנתניהו לא יסתפק בזה, ויבקש להמשיך לפרוס - כמו בעסקת תשלומים בכרטיס אשראי. השאלה היא איך ינהג הפעם כחלון. האם ישוב וייכנע, או יישאר נאמן להבטחה שהתאגיד יעלה לאוויר בזמן. אבל גם אם ייפתר המשבר, אחרים - ובהם משבר פתיחת המרכולים בשבת - נמצאים ברשימת ההמתנה.
בישיבת הממשלה שלשום שיגר ליצמן תזכורת לנושא ביטוח הסיעוד שהוא רוצה לקדם. לליצמן אין אלוהים: מבחינתו שמס הבריאות יקפוץ ב־0.5%־1%, הרי המגזר שלו לא משלם ממילא.
הכנסת תחזור בשבוע הבא למושב הקיץ, והוא יימשך מ־7 במאי ועד 31 ביולי. זה ייראה יותר כמושב לצים, ועדיין לא ברור אם הח"כים עוד יזכו להשתתף במושב החורף. הצגת התוכנית "נטו משפחה" והפסקת האש במשבר התאגיד סייעו לכחלון לשקם את מעמדו הציבורי. הוא התרומם מהחבטה של נתניהו שהפילה אותו לקרשים והמציא את עצמו מחדש. לא שהיום הוא מתלהב מבחירות מוקדמות, אבל הוא חסין יותר.
כעת הוא בעיצומו של מרוץ נגד השעון כדי לצבור כמה שיותר הישגים, ולשם כך הוא ינצל את מושב הכנסת הקרוב. מבחינתו, הבחירות מתקיימות כבר מחר בבוקר. חוץ מקידום "נטו משפחה" על הפרק עומדת העלאת קצבת הנכים ל־4,000 שקל לחודש. מהלך אחר שבו ליצמן לא מפסיק לנדנד הוא כאמור הביטוח הסיעודי הממלכתי. נושאים שלא תורמים במישרין לכיס, ובהם העלאת גיל הפרישה לפנסיה לנשים או רפורמות בעייתיות, יידחו לימים טובים יותר.
ועדיין, למרות כל אלה, הקדמת הבחירות אינה נוחה בעיתוי הנוכחי: הבטחת כחלון לפתרונות דיור לזוגות צעירים לא סופקה אף על פי שהמחירים נבלמים. שר האוצר היה מתמוגג לו ניתנה לו ההזדמנות להצטלם עם זוג אחד מאלף המאושרים שיקבלו בספטמבר מפתחות לדירת מחיר למשתכן.
ומה עם נתניהו? ראש הממשלה מתנהל עם כחלון כרקדן טנגו: צעד קדימה ושניים אחורה. כל עוד זה תואם את האינטרסים האישיים שלו, הוא ימשיך ללטף את כחלון. כשהעניינים ישתבשו, הוא ייסוג וידרוך על רגליו. תירוצים להקדמת הבחירות לא חסרים. ואולי בשלב מסוים המצב יימאס סוף־סוף לכחלון, שייזום בעצמו את שבירת הכלים.
2 שופטי העליון, הושיעו! הרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה מרים נאור יגזור בשבוע הבא (9 במאי) את גורלה של תוכנית מיסוי ריבוי נכסים, או בשמה הידוע "מס על דירה שלישית". כולם, כולל היועצים המשפטיים של הכנסת, מודים שמדובר בתוכנית עקומה שאושרה בחופזה, וכלשונם המשפטית "נפל בה פגם חמור". אבל באורח פלא מתעקשים יועצי הממשלה להשאיר את החוק, מכיוון ש"אינו מגיע לרף הגבוה המצדיק את ביטולו".
בית המשפט מתמקד בהליכי אישור החקיקה בלבד ואינו מתייחס לפן הציבורי, הכולל עילות מגוונות לביטולו. מדובר בחוק הזוי שנולד רק כי כחלון יכול. המחוקק פלש בבוטות לכיסי המשקיעים שכבר שילמו מס וקנו את הדירות לפנסיה וכאמצעי התגוננות מפני הריבית האפסית.
מיסוי דירה שלישית הכניס את שוק הדיור לבלבול. עוד לפני אישורו היה אחת הסיבות להברחת המשקיעים מהשוק (כיום הם מהווים 16% בלבד מהקונים בשוק), שכר הדירה התחיל לטפס, ואנליסטים מעריכים שזאת ראשית הדרך. אם באוצר חשבו תחילה שהמס יגדיל את ההכנסות ב־800 מיליון שקל לשנה, תיקוני הטלאים בעקבותיו (כולל האפשרות לקיזוז תשלום מס שבח) יפחיתו באופן ניכר את ההכנסות. לא מעט ישמחו אם יחלוף החוק העקום מהעולם.
זה כולל את הדרג המקצועי ברשות המסים, הסבור שהחוק מסורבל, קשה לאכיפה ויוצר פלונטר בירוקרטי שרק הולך ומסתבך. בבנק ישראל לא מתלהבים, ואפילו בדרג המקצועי באוצר מתחילים להסס. ומה עמדת הדרג הפוליטי? כולם היו שמחים שהחוק ימות. מדובר בראש ובראשונה בנתניהו, שהחוק נכפה עליו ועל אנשיו. גם מפלגות הקואליציה האחרות שותפות לתחושה, ולמרבה הפלא אפילו כחלון מבין את גודל הטעות. גם הוא היה שמח שהחוק יבוטל, אף שכלפי חוץ הוא מעניק את הגיבוי המקצועי לאמיר לוי, מולידו. כחלון לא יודה פומבית (מספיק הנזק שגרמה לו ההודאה הציבורית בהתחמקותו מהטיפול במתווה הגז), אבל הוא ישמח מאוד אם בג"ץ יעשה בעבורו את העבודה.
אז אנא מכם, שופטי העליון היקרים. יש שופטים בירושלים. גלו חמלה והושיעו. העבירו חוק זה מעל פני האדמה בכל עילה שתמצאו, ויפה דירה (להשקעה) אחת קודם.
3 המודל האמריקאי: בראיונותיו האחרונים, וכאלה לא חסרו, הודה כחלון שסוגיית שכר הדירה רחוקה מסדר היום מאילוצים שונים. "נכון שחלק מפתרונות הדיור הם שכירות ארוכת טווח, אבל צריך להבין שמלאי הקרקעות מוגבל. לו היה לי מלאי כפול, הייתי מקצה 50% לשכירות", אמר באחד הראיונות לחג. את הבעיה הייתה אמורה לפתור החברה הממשלתית דירה להשכיר, אבל חוץ ממקומות כמו הרצליה או רמת השרון, שם מחירי הקרקעות גבוהים, היא אינה מדביקה את הקצב.
שלשום פורסם ש־70 זוגות צעירים זכו בדירות לשכירות מוזלת בסך 4,000 שקל לחודש (כולל הוצאות נלוות) ברמת השרון. זה יפה אבל רחוק מלהשביע את תקוותם של עשרות אלפי זוגות לדיור. בשוק החופשי אין פיקוח על שכר הדירה או על איכות הנכס. הצעות החוק לשכירות הוגנת נתקעו. אבל למרות זאת, משהו מתחיל לזוז. מדובר בנכונות לאימוץ שיטה אמריקאית לתמיכה בשוכרי הדירות, שייבאה לישראל יזמית הנדל"ן הניו־יורקית אליזבת רוזנבאום, שהקימה לפני 30 שנה את חברת Urban Initiatives ועושה מאז חיל.
לפי התוכנית האמריקאית, יזמי הפרויקטים הבונים להשכרה זכאים ל"תעודת מס". ואכן, השיטה פועלת בארה"ב ובמסגרתה מתגלגלים פרויקטים ביותר מ־100 מיליארד דולר. בממשל האמריקאי הגיעו למסקנה שסבסוד דיור להשכרה באמצעות תעודת מס הוא השיטה היעילה מכולן. 95% מיחידות הדיור בר ההשגה פועלות שם לפי שיטה זו. מאז 1986 נבנו 1.9 מיליון דירות.
רוזנבאום נפגשה בחודשים האחרונים עם מקבלי ההחלטות הרלוונטיים, ובהם ח"כ רועי פולקמן. בשבוע שעבר נפגשה עם ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי, והוא התלהב מהרעיון. היא שכרה מומחי מס, ובהם טלי ירון אלדר, לשעבר מנהלת רשות המסים, ואת משרד רואי החשבון זיו האפט BDO שהכין תוכנית עסקית. אלה אלקלעי, הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות IBI, גילתה עניין בפרויקט.
"רוב הישראלים לא מכירים את אופציית השכירות לזמן ארוך. ההעדפה התרבותית היא לקניית דירות, אף על פי שהמחירים אינם מפסיקים לעלות", אומרת רוזנבאום ומוסיפה: "אם ישראל תדע לעודד דיור בר השגה באמצעות מודל תעודות מס, יזמים מחו"ל יבחנו בחיוב כניסה להשקעה. המוסדיים הישראליים משקיעים הון עתק במקבצי דיור בארה"ב. אם הממשלה תיצור תנאים נכונים, אין סיבה שלא יבחרו להשקיע בשכירות בישראל".
איך פועלת השיטה? היזם מציע למדינה קרקע פרטית לבניית פרויקט דיור להשכרה. המימון יגויס מגופים מוסדיים או מבנקים. סוכריית המימון העיקרית תהיה תעודת המס שתנפיק רשות המסים ליזם, שתוקפה יהיה עשר שנים. השימוש בתעודות עדיף מסבסוד ישיר של שכ"ד או של קרקע כפי שנעשה כיום. היזם רשאי לסחור בתעודות שיעניקו נקודות זיכוי ולמנפן לגיוס הון עצמי.
שכר הדירה המקסימלי ייקבע לפי ההכנסה החציונית של משק הבית ולא יעלה על 30% מהכנסותיו. למשל, בהכנסה החציונית של 10,800 שקל באזור חדרה, יהיה שכר הדירה 30% ממנה - כלומר 3,240 שקל לחודש. זה יקרה אף על פי שמחירי השכירות באזור הם 5,060 שקל לחודש. גובה דמי השכירות ואיכות הדירה בשיטה החדשה יהיו מפוקחים. העובדה שהממשלה אינה נדרשת להוציא כסף מהקופה התקציבית אלא מסתפקת בתעודות מס (המפחיתות את ההכנסות ממסים) מגדילה את האטרקטיביות.
המודל האמריקאי יעיל מהמודל של דירה להשכיר, ומהיר ממנו כי אינו נסמך על קרקעות המדינה. הדירות מגדילות את המלאי הקיים, כי בניגוד לדירה להשכיר הן אינן נמכרות בשוק החופשי לאחר 20 שנה.
כדרכם של רעיונות חדשניים, פריצת הדרך אינה קלה; ברשות המסים כרגיל לא מתלהבים. ערן יעקב, עד לאחרונה המשנה למנהל רשות המסים וכיום הממונה על השכר באוצר, מטיל ספק במידת היעילות של השיטה אף על פי שהיא פועלת מצוין באמריקה הקפיטליסטית. נהוג לומר שלא תמיד מומלץ לאמץ אוטומטית את המודל האמריקאי בתחומים שונים. אבל במקרה הדיור להשכרה, אין סיבה שלא להטמיע בשוק שכירות כל כך פרימיטיבי כמו השוק הישראלי שיטה שפועלת מצוין.
4 פעילים בשבילך: בית ההשקעות פעילים הוא מהשרידים האחרונים של מעורבות בנק הפועלים בשוק ההון. לאחר המלצות ועדת בכר ב־2005 נאלצו הבנקים להיפרד מגופי ההשקעה ובהם קרנות נאמנות, פנסיה, גמל והשתלמות. פעילים מנוהל על ידי רבקה אלגריסי, ובתפקיד היו"ר משמשת חנה פריזן. אף שהוא מנוע מניהול נכסי קופות גמל, פנסיה או קרנות השתלמות, בית ההשקעות תופס את המקום הרביעי בשוק עם נכסים מנוהלים בהיקף 16.5 מיליארד שקל.
כרטיס הכניסה לניהול ההשקעות עומד על 350 אלף שקל, ו־7,000 לקוחות עומדים בקריטריון. ההון העצמי של פעילים מסתכם ב־121 מיליארד שקל, וב־2016 הרוויח 27.5 מיליון שקל נטו.
סימני השאלה המתרבים בשווקים הפיננסיים והשאלה המציקה "מה עושים בכסף" הריצו אותי השבוע אליה. "למרות התחרות העזה על העמלות ועל דמי הניהול (המשתנים בהתאם ליכולת המיקוח של הלקוח) אנחנו רווחיים", אומרת אלגריסי.
נתוני רשות ני"ע מראים שהתשואה בתיק השקעות הכולל 30% מניות עמדה ב־2016 על 3% ברוטו. מה המצב אצלכם?
"התשואות אצלנו גבוהות מהממוצע, אבל אני מנועה מפרסומן, כי התשואה תלויה במשתנים ובהם רמת הסיכון, גובה דמי הניהול ואם מדובר בברוטו או נטו. ב־2016 היינו גבוהים משמעותית ממדד ת"א 100".
זו לא חוכמה, כי מדד ת"א 100 היה שלילי בגלל סקטור הפארמה ומניות מאכזבות כמו טבע, פריגו ומיילן. אגב, האם מניית טבע מעניינת להשקעה במחיר הנוכחי?
"כמניה היא נסחרת ברמת מחירים נמוכה, וזאת הזדמנות השקעה. ענף הפרמצבטיקה עבר משבר עולמי שהתחיל בקלינטון ובמחירי התרופות המנופחים ונמשך גם עכשיו. התחרות התגברה והכנסות החברות נשחקו. אבל מדובר בענף הצומח ב־6%־8% בשנה. תוחלת החיים עולה, וכך גם הביקוש לתרופות. אנחנו אוהבים את ענף הפארמה. בטבע סבלו גם מבעיות ספציפיות כגון הזעזועים בהנהלה. נכון שמחיר המניה אטרקטיבי, אבל יש עדיין סימני שאלה בנוגע להמשך הדרך. אומנם אנחנו מושקעים במניה, אבל מתחת למשקלה היחסי בשוק".
הריבית האפסית נמצאת איתנו כבר 25 חודשים, והסוף אינו נראה באופק. איך סביבת האין־פלציה מתכתבת עם הכיס?
"תאבון הסיכון בהשקעות גבר אף על פי שבארה"ב כבר העלו פעמיים את הריבית. תחילה חששו שההעלאה תימשך וחווינו עליית תשואות חדה, אבל לאחר מכן התמתנות. אי־הוודאות גדולה, לא רק בגלל הריבית אלא גם בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב ואלה הצפויות בצרפת, באנגליה, בגרמניה ובאיטליה. מי שישב על מזומן (ויש הר של מזומנים) והמתין למימוש בבורסה מרגיש קצת פראייר אחרי שזה לא קרה. תראה כמה כסף גייסו באפריל קרנות הנאמנות המנייתיות, למרות העליות בבורסה. הרבה כסף מחפש השקעות, ואנשים עדיין מוכנים לקחת סיכון ולהשקיע במניות ובאיגרות קונצרניות (של פירמות עסקיות)".
מה את אומרת ללקוח ממוצע, שאינו סולידי במיוחד אך גם לא ספקולנט?
"נלך על תיק מעורב. בתיק השקעות עם עד 30% מניות נמליץ לנצל עד הסוף את המגבלה שהלקוח מאפשר. במניות עצמן אנחנו עושים פיזור בין חו"ל לישראל ונותנים העדפה לשוק המקומי. משקל מסוים ניתן גם לארה"ב. בשנתיים האחרונות נכנסנו לאירופה והפחתנו את ההגנה על היורו בתיקים. סקטור הפארמה עדיין זול יחסית. באיגרות הקונצרניות אנחנו זהירים וחושבים שהשוק צריך לרדת כי המחירים גבוהים מדי (במיוחד בחברות הנדל"ן האמריקאיות). הנפקות האג"ח הקונצרניות נסגרות במחירים לא ריאליים, והמרווח אינו משקף את הסיכון (0.5% מעל איגרת ממשלתית). אבל גם שם יש מציאות.
"ולבסוף, בכל תיק חייב להיות גם רכיב של איגרות חוב ממשלתיות שקליות, שנהנות מסחירות ומאפשרות מעבר בין האפיקים במחיר נמוך מאוד. אני לא רואה מצב שהתשואות בממשלתיות יעלו דרמטית. אנחנו לא מאמינים באינפלציה וכמעט לא משקיעים בצמודי מדד".
מה את ממליצה ללקוח סולידי לגמרי החושש מהשקעה במניות אבל מעוניין בתשואה שנתית הגבוהה ממחירה של מנת פלאפל שמעניק היום פיקדון בבנק?
"אני לא יכולה להבטיח ללקוח תשואה קבועה כמו בפיקדון. אמליץ להרכיב תיק בעל רכיב גבוה של איגרות ממשלתיות שקליות. אשלב בתיק גם איגרות חוב בדירוג נמוך לאחר שייבחנו בפינצטה. תיק כזה יציג תשואה גבוהה מהריבית האפסית בבנק, אבל הסיכון לא יהיה אפסי. מצב המשק טוב. יש צמיחה, הריבית הנמוכה תימשך לאורך זמן, והמטבע חזק. לקוחות מפנימים סוף־סוף את המצב ומעבירים חלק מהכסף גם לקרנות הנאמנות. אני גם לא ממליצה על השקעה במט"ח. השקל ימשיך להיות חזק בזכות נתוני הכלכלה. הפסקת ייבוא הגז והשיפור הניכר בהייטק מבטיחים שקל חזק.
"הלקוחות הסולידיים מעוניינים בעיקרון בהשקעות נזילות הניתנות למימוש בטווח של ימים. אני יכולה להציע להם שירות טוב יותר, שאינו מקובל בקרנות. לרשותם איש קשר אישי המשוחח איתם בכל פעם שמשהו מטריד אותם".
ומה קורה אצלכם לנוכח טרנד ההשקעות בהייטק?
"הייטק הוא שם כללי. אנחנו אוהבים את סקטור הטכנולוגיה, ויש שם הרבה תת־ענפים ובהם סייבר, רכב אוטונומי וחברות תשתית. אנחנו לא משקיעים באפיקים לא נזילים וגם לא בחברות סטארט־אפ. הלקוחות שלנו שמרניים. אבל קיימות קרנות סחירות שמשקיעות בחברות בתחילת דרכן, ואלה מתאימות לחובבי סיכון גבוה".