הימים חלפו, כולם התרגלו בלית ברירה, עד שכמעט שכחנו שדולנד טראמפ הוא נשיא ארה"ב. אז אתמול הוא הזכיר לכולנו, ועוד איך. הדחתו של ראש לשכת הבולשת הפדרלית (ה־FBI) ג'יימס קומי עוררה תדהמה. ההלם מובן, משום שמדובר במהלך כמעט חסר תקדים, שקרה רק עוד פעם אחת בפעם במאה שנות קיומו של הארגון (כזכור, הנשיא לשעבר ביל קלינטון פיטר בזמנו את ראש ה־FBI וויליאם סשנס בעקבות ראיות שנתגלו בדבר ניצול כספי הארגון לצרכיו הפרטיים).
אבל ההפתעה בפיטוריו של קומי נובעת מסיבה נוספת; האמריקאים, ובהם אלה שהצביעו בעד הילרי קלינטון, ובמיוחד נציגי אמצעי התקשורת – ובהם מבקריו המושבעים של טראמפ – כולם כבר התחילו באחרונה להתרגל לנוכחותו בבית הלבן. במקביל, מדיווחים ומפרשנויות בעיתונים ובטלוויזיה עלתה ההכרה, מלווה באנחת רווחה, כי די, מספיק, נגמרה ההתנהלות הבלתי צפויה של הנשיא החדש, ועמם נעלמו גם השיגיונות והמהלכים המביכים.
אלא שאבוי, פתאום זה מתחיל מחדש. הבלתי צפוי חזר ובגדול. ההסברים ההזויים והשקריים מהדהדים שוב, ואפילו היועצת הנלעגת של הנשיא, קליאן קונוויי, שנעלמה בשבועות האחרונים - חזרה שוב למרקעי הטלוויזיה, אלה המשדרים "עובדות אלטרנטיביות".
מסערת הרוחות המתחוללת בארה"ב בעקבות ההדחה הברוטלית של ראש ה־FBI קמה אתמול הזעקה - ריבונו של עולם, מה קורה פה? חשבנו שהנשיא כבר התחיל להבין את חשיבות האחריות של כהונתו ואת גודלה. כבר נראה היה שהוא באמת מתחיל להיות נשיא.
אבל הנה, מתברר שוב שהוא קודם כל דונלד טראמפ. גם בקרב בכירים רפובליקנים חזרו וצפו המבוכה, מורת הרוח והכעס מהתנהלות הנשיא. גם סנטורים וחברי קונגרס רפובליקנים אינם מקבלים את הנימוק הרשמי של הבית הלבן לפיטוריו של קומי, בגין אחריותו כביכול לאי־חקירת פרשת הדוא"ל של הילרי קלינטון. גם הם מבינים שהסיבה העיקרית היא החקירה בראשותו של קומי בפרשת הקשרים והמגעים שהתקיימו בין בכירים במטה הבחירות של טראמפ לבין גורמים במודיעין הרוסי. גם רפובליקנים דורשים עכשיו מינוי תובע מיוחד ועצמאי שימשיך את החקירה.
אז זהו, דונלד טראמפ האמיתי חזר לזירה. השאלה היא רק לכמה זמן. והרי בלי נקודה ישראלית אי אפשר. ערב הביקור בישראל, כדאי שההנהגה המדינית בירושלים תיתן דעתה על כך שההלם וההפתעה מהתנהלות טראמפ עלולים לחרוג מהזירה האמריקאית הפנימית, לגלוש מעבר לים - ולחלחל גם אל הסכסוך הישראלי־פלסטיני.