במשך עשרות שנים הרעישה ישראל עולמות כדי למנוע מארה"ב למכור לסעודיה נשק מתקדם. מנהיגי ישראל השמיעו את קולם המתנגד, גייסו את השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק כדי שתפעל בקונגרס, הפעילה מנופי השפעה נוספים על הממשל וניסתה לגייס את העיתונות האמריקנית והבינלאומית ואת דעת הקהל. לא עוד. שתיקתה של ממשלת ישראל אל מול עסקת הנשק הגדולה בעולם ומעולם בין ארה"ב לסעודיה, שסוכמה במהלך ביקורו של הנשיא דונלד טראמפ בריאד, היא רועמת. רק שר אחד, יובל שטייניץ, העז להביע את דאגתו מהעסקה המתגבשת.
השתיקה נובעת משני טעמים עיקריים: הראשון הוא שלסעודיה יש כיום אינטרסים משותפים עם ישראל במאבק נגד איראן. לפי פרסומים זרים, בין שתי המדינות מתקיים תיאום מדיני ושיתוף פעולה מודיעיני ביטחוני, שתכליתו למנוע מאיראן להגיע להגמוניה אזורית ולפתח תוכנית טילים וגרעין המאיימת על שתי המדינות. סיבה נוספת, וחשובה לא פחות לשתיקה מכיוון ישראל היא שמנהיגיה, ובמיוחד ראש הממשלה בנימין נתניהו, אינם רוצים לעורר את זעמו של טראמפ הבלתי צפוי. מי יודע איך הוא יגיב על הביקורת נגדו, מה עוד שגם אם בישראל יכעסו, ירטנו, יבקרו ויזעמו, הסיכוי למנוע את העסקה שואף לאפס. העיסקה תאפשר לטראמפ לומר לבוחריו: הבטחתי לכם מקומות עבודה ואני מקיים את הבטחתי.
זוהי עסקה בסדר גודל שלא היה כמוהו. היא תסתכם במרוצת עשר השנים הבאות ביותר מ-300 מיליארד דולר, פי עשרה ממה שמקבלת ישראל בסיוע אמריקני באותה תקופה. עם זאת, מבדיקה מעמיקה יותר ניתן לקבוע שהיא אינה צריכה להפחיד את ישראל. חלק ממנה כבר סוכם לפני כניסתו של טראמפ לבית הלבן. העסקה במהותה, לפחות עד כמה שניתן להבין את הרכבה, מדובר במערכות נשק שלא ישפיעו על היתרון האיכותי שיש לישראל על פני כל מדינות האזור. זאת כל עוד לא יתעורר איזשהו צורך לתקוף בסעודיה. מדובר בעיקר בנשק הגנתי או בנשק התקפי טקטי.
לפי מה שפורסם, ארה"ב תמכור לסעודיה 150 מסוקי תקיפה מדגם בלק הוק, טנקים, ארבע ספינות מלחמה, מערכות הגנה מתקדמות נגד טילים בליסטיים מדגם "ת'אאד" וגם פטריוט. הנשק הזה מיועד לשפר את יכולתו של צבא סעודיה במלחמה נגד החות'ים בתימן, שזוכים לסיוע איראני, ולהגן על שמי הממלכה מפני איומי טילים איראניים.
הרכיב היחיד בעסקת הנשק שצריך להדאיג מעט את ישראל הוא הרצון האמריקני לשפר את יכולות הסייבר של סעודיה. אם היו בישראל מי שפנטזו שסעודיה תיעזר בישראל, כמעצמה בתחום לוחמת הסייבר, לבניית יכולותיה, אזי נכונה להם אכזבה.
עם זאת, אין להקל במשמעות העיסקה לטווח ארוך. אם יבוא יום שבו יתמוטט המשטר של בית סעוד (עד כה התחזיות על מותו הקרב היו מוקדמות מד), הרי שכל מאגרי הנשק האדירים האלה עלולים ליפול בידי קיצונים מוסלמיים, צאצאיו של אוסמה בן לאדן וכנופיית אל קעידה, או גרוע מכך - נכדיו של אבו באכר אל בגדדי, ה"חליף" של המדינה האיסלאמית, היא דאע"ש.