בביקורו של הנשיא דונלד טראמפ בישראל חבוי פוטנציאל חשוב ולאו דווקא בתחום המדיני. בלי שמארחיו הישראלים יהיו מודעים לכך, ובלי שטראמפ בעצמו יבחין בכך, הביקור יכול לשמש אתחול לשיפור היחסים בין ישראל לתפוצה היהודית הגדולה בארצות הברית, בייחוד בין האגף הימני בקהילה לישראל. מי שעוקבים אחרי הלכי הרוח שמתהווים לאחרונה בקרב חלקים בקהילה, בעיקר בקרב המחנה הימני, בוודאי הבחינו כי לביקור הנשיא בישראל יש זווית מוסתרת. הביקור יכול להזין הלכי רוח ולהאיץ שינויים בציבור היהודי, שאולי יניבו פירות ביחסים בין ישראל לקהילה.
בעקבות שובל ההסתבכויות שאירעו בשבועיים האחרונים בזירה הפוליטית הפנימית בארצות הברית, הנשיא טראמפ מגיע לישראל חבוט במידה שמארחיו בישראל אולי לא מפנימים. אבל המצוקה של טראמפ לא צריכה להפריע להזדמנות שטמונה בביקור שלו בתחום היחסים בין ישראל לקהילה היהודית האמריקאית. וזאת אף, ואולי משום, שתדמיתו של טראמפ מקובעת כנשיא סקנדליסט, בלתי צפוי, אאוטסיידר ורדוף שאיפות בלתי מקובלות.
להגדיר את היחסים בין ישראל לחלקים גדולים בקהילה כנתונים במשבר זה אנדרסטייטמנט. האגף הליברלי, שהוא הגדול והמכריע בקהילה, ובו מיליון וחצי יהודים רפורמים ומספר דומה של יהודים קונסרבטיבים, כועס על הממשלה שאינה מיישמת את מתווה הפשרה בכותל המערבי, שאושר בממשלה. אבל מחנה הליברלים, שהצביע כולו בעד הילרי קלינטון, מזהה עכשיו אצל הנשיא טראמפ מהלכים בתחום קידום פתרון מדיני שמתיישבים בדיוק עם ההשקפות הפוליטיות שלו.
השינוי המשמעותי ביותר מורגש באחרונה במחנה הימין בקהילה. כמו בקרב הממשלה הימנית בישראל, רבים במחנה הימין בקהילה, שהצביעו בעד טראמפ, ציפו כי הנשיא יפגין מיד את ידידותו כלפי ישראל ויגשים, למעשה, את הבטחותיו, כמו יד חופשית בבניית התנחלויות, נסיגה מפתרון שתי מדינות לשני עמים והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים. אלא שאט־אט התברר להם כי קורה ההפך. אצל הגרעין הקשה באגף הימני בקהילה הדבר עורר אכזבה וכעס גדולים. אבל בד בבד, המהפך בתפיסות הנשיא את הסכסוך דחק לקדמת הזירה היהודית גורמים ימנים מתונים ומפויסים, שמזדהים עם השקפות הנשיא בנוגע לקידום פתרון מדיני.
הביטוי הבולט והמשמעותי לשינוי שחל במחנה הימין בקהילה הוא העובדה שכתר הדובר הראשי של המחנה הזה הונח באחרונה על ראשו של רון לאודר, נשיא הקונגרס היהודי העולמי. לאודר, המספר בגאווה על היכרותו וידידותו רבות־השנים עם טראמפ, תפס את מקומו של שלדון אדלסון הימני, שהשקיע מיליוני דולרים בקמפיין של טראמפ ובמימון עלויות טקס ההכתרה שלו, אך לפי הדיווחים הוא "כועס ומאוכזב" מהתנהלותו של טראמפ ומנסיגתו מהבטחתו להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים.
כמה מוזר להתייחס לטראמפ כגורם הצופן פוטנציאל להתלכדות הקהילה היהודית ולשיקום יחסיה עם ישראל. אבל התייחסות כזאת משקפת את מה שקורה בחזית היהודית בארצות הברית, והיא צריכה לבוא לידי ביטוי בקרב המארחים בביקור הנשיא בירושלים. נשארה רק השאלה הגדולה: האם ראש הממשלה יהיה מוכן להכיר בפוטנציאל הזה ולנצל אותו?