ביקור לא שגרתי של נשיא לא שגרתי עם פמליה בלתי שגרתית. לכן אין זה מפתיע שכולם מדברים על מלניה טראמפ, הגברת הראשונה, שתיזכר ככל הנראה לנצח כאישה שכולן ניסו להציל. כשאני אומרת כולן, אני מדברת בעיקר על ארגוני נשים ברחבי העולם שסבורים שמלניה סובלת. לאחר עמוד הפייסבוק הפופולרי "שחררו את מלניה" והתגובות שרצו אתמול ברשת וזעקו "היא אומללה" - תגובות שהסתמכו ככל הנראה על סמך מבטה החתום עת ירדה מהמטוס בחליפה לבנה, שאותה החליפה במיוחד עבורנו במהלך הטיסה מריאד - אני רוצה להפציר בכם לחדול.
אל תזלזלו באינטליגנציה שלה. אף אחד לא מכריח אותה להיות שם. גם אם היא לא רצתה מלכתחילה את התפקיד והתלבטה אם לעבור לבית הלבן, דווקא
בביקור הזה אפשר בהחלט לומר שהיא פה, היא נוכחת - ולא רק בגלל העקבים הגבוהים, שגם הבחירה בהם ראויה להערצה.
אני מניחה שתסלחו לי שלא אעסוק בזוטות כגון השיק של הגברת הראשונה (מישהו אמר ג'קי קנדי מאחורייך?), הבגדים (קארל לגרפלד, תודה ששאלתם) וההסתודדות עם הגברת נתניהו, שניכר היה כי יש קרבה אמיתית ביניהן, אם כי לא בטוח שמי שדיבר על שותפות גורל בין המדינות התכוון בדיוק לזה. אולי מכיוון שדווקא מי שמסקרנת אותי יותר בביקור הנשיאותי היא איוונקה טראמפ, או בשמה העברי יעל – יהודייה כשרה שהגיעה ספק עם כיסוי ראש מובנה לקראת הביקור בכותל ספק בכובע אופנתי שמגן מהשמש הקופחת - דמות דומיננטית לא פחות מרעיית הנשיא, אשת עסקים מצליחה, הבת של, שמחזיקה בתפקיד פדרלי רשמי של יועצת לנשיא.
ייתכן שהיא היחידה שיודעת לתת לאביה ברקס כשצריך - למנוע ממנו לחתום על צו שמפלה להטב"ים או לקדם סוגיות פמיניסטיות בממשל החדש. גם בביקור בסעודיה, שנערך בסוף השבוע האחרון, היא הייתה אמורה לערוך שולחן עגול בנושא מעמדן של נשים במדינה.
שלא תטעו. בדיוק כמו מלניה, גם אותה אוהבים להקניט כשמכנים אותה "עלה התאנה של טראמפ" ואולי קצת בצדק. ראשית, איוונקה מעולם לא העבירה ביקורת על אמירותיו הגלויות והבוטות של אביה כנגד נשים. ושנית, העובדה שכמה ארגונים פמיניסטיים כן אימצו אותה הודות לפעילותה נגד סחר בנשים, היא כסת"ח מצוין לאיש שאין לו מחסום על פה.
לאחר לחיצות הידיים, הזיעה והדמעות הפוטוגניות וההוליוודיות של איוונקה בכותל - התחנה החשובה ביותר בעיני הייתה הביקור בבית החולים הדסה עין כרם של רעיית הנשיא עם רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, שבשיאו הן פגשו חלק מהמטופלים והילדים. נדמה שהתחנה הזו חשובה גם עבור מלניה טראמפ, במיוחד בימים שבהם היא מגששת את דרכה כדי למצוא תפקיד ונישה ציבורית הולמת לפעול בה. החיבור בין פילנתרופיה לילדים תפור לה, לדבריה, כמו כפפה ליד.
רק לאחרונה היא החלה לפעול בארה"ב כנגד בריונות רשת בקרב ילדים ונוער, וגם בביקור בערב הסעודית היא חנכה מפעל ונאמה מול נשים על העצמה נשית ועל השילוב בין קריירה ובית.
בשורה התחתונה, מלניה טראמפ אומנם עושה הרבה יותר ממה שתכננה מלכתחילה, אך אם לומר את האמת - היא עושה זאת לא רע בכלל, גם אם היא עדיין לא מישל אובמה. כך או כך, בין אם בפעילותה הציבורית ובין אם בכוחות הנפש שהיא מסגלת לצד האיש הזה, נשיא ארה"ב על כל המשתמע מכך, צריך להסיר בפניה את הכובע.