ברחוב פיין 20 בניו יורק, במרחק הליכה מבניין הבורסה ומרכז הסחר העולמי החדש, סמוך לחורבות מגדלי התאומים, שוכן אחד המבנים המוכרים והמוקדמים ביותר ברובע הכלכלי של מנהטן. הבניין, שמתנשא לגובה של 38 קומות, הוקם ב־1928, והחזית שלו עוצבה בסגנון מצרי עם גרגוילים (פסלונים) בצורת ספינקס. המבנה שימש כמטה חברת מורגן גווארנטי טראסט, הגלגול המוקדם של חברת ההשקעות והבנקאות ג'יי.פי. מורגן, וכלל בין השאר שלוש כספות מאובטחות, כל אחת מהן במשקל של כ־45 טונות.
לפני כעשר שנים החלו עבודות להפיכתו של בניין המשרדים לבית דירות יוקרתי, כחלק מהתהליך שעבר על הרובע הפיננסי, שכלל יותר מתחמים למגורים. הבניין, שנרכש על ידי חברת אפריקה־ישראל של לב לבייב ב־2009, כולל כעת 408 יחידות דיור יוקרתיות עם תקרות גבוהות, רצפות בעבודת עץ הבנה, תאורה מותאמת בגומחות וקירות בצביעה מודרנית. לרשות דיירי הבניין עומדת בריכה פנימית הממוקמת באחת הכספות, טרקלין פתוח בקומה ה־25, מרכז כושר מתקדם, חדרי ביליארד וחדר עם סימולטור של משחק גולף ויציאה פרטית לרכבת התחתית. בית האופנה ארמאני היה אחראי לעיצוב הפנימי והחיצוני של הבניין, שכעת מוכר בשם "פיין 20 - האוסף".
תהליך שיווק הדירות עדיין נמשך. רק בשבוע שעבר פורסמה במדור הנדל"ן של ה"ניו יורק טיימס" מודעה המציעה את יחידת דיור מס' 1611, הכוללת שלושה חדרים ומתפרשת על שטח של 113 מ"ר, תמורת סכום של 1,575,000 דולר. ימים ספורים קודם לכן הופיעה מודעה על דירת ארבעה חדרים בשטח של 148 מ"ר, העומדת למכירה תמורת 2,595,000 דולר.
עד לאחרונה משך הבניין היוקרתי, שהוגדר כ"אחד מבנייני הדירות היוקרתיים, הנחשקים והייחודיים במנהטן", גם את תשומת לבן של רשויות החוק האמריקאיות. ליתר דיוק, מדובר בשלוש יחידות דיור (2009, 2308 ו־1711), שעמדו במרכזה של תביעה משפטית על הלבנת כספים, במסגרת פרשה הקשורה באופן עמוק ליחסים המתוחים בין ארה"ב לבין רוסיה. היא מערבת חשדות למעשי מרמה מצד אזרחים רוסים המקורבים לממשל, עורך דין שמת בכלא הרוסי, עורך דין אחר, שנפל באופן מסתורי מחלון ביתו, איש עסקים שמת כשרץ סמוך לביתו ותובע ניו יורקי קשוח, שמצא עצמו מפוטר זמן קצר אחרי כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.
ביום שני שעבר אמור היה להיפתח בבית המשפט הפדרלי במנהטן משפט מסקרן נגד פרבזון אחזקות, חברה הרשומה בקפריסין בבעלותו של דניס קציב, איש עסקים יהודי־רוסי, בנו של שר התחבורה לשעבר במחוז מוסקבה וסגן נשיא חברת הרכבות הלאומית. התביעה טענה כי החברה קיבלה קרוב לשני מיליון דולר מתוך סכום של 230 מיליון דולר שנגנבו מקופת המדינה ברוסיה, והלבינה את הכספים, בין השאר באמצעות רכישות נדל"ן בניו יורק.
אולם שלושה ימים בלבד לפני תחילת המשפט, נודע במפתיע כי הדיונים לא יתקיימו אחרי שהתביעה ועורכי הדין של החברה הגיעו להסדר: קציב ופרבזון ישלמו 5.9 מיליון דולר בלי להודות באישומים, ובתמורה ישחררו הרשויות את הנכסים שהוקפאו ויימנעו מהגשת כתבי אישום חדשים נגד איש העסקים הרוסי והחברה באותה פרשה.
הידיד שהפך לאויב
כדי להבין את הפרשה המסועפת יש לחזור לאמצע העשור הקודם. איש העסקים הבריטי יליד ארה"ב וויליאם בראודר הפך את קרן ההשקעות הרמיטאז' קפיטל למשקיעה הזרה הגדולה ביותר ברוסיה, שלה אחזקות בחברות ממשלתיות גדולות כמו ענקית הגז גזפרום. במקביל הוא נאבק בשחיתות שפשטה ברוסיה החדשה בקרב האוליגרכים, שהתעשרו אחרי נפילת ברה"מ. הוא מצא לצדו בן ברית חזק מאוד, ולדימיר פוטין, שהפך במאי 2000 לנשיא החדש אחרי כהונה קצרה בראשות הממשלה.
אולם בשנת 2005, כמעט ללא התרעה מוקדמת, חל מפנה פתאומי ביחסים בין בראודר לבין פוטין, כאשר הקרמלין פנה נגד איש העסקים. בראודר הוגדר "סכנה לביטחון המדינה", נעצר במוסקבה וגורש מהמדינה לצמיתות. בעקבות זאת, נאלצו בראודר וקרן הרמיטאז' להתמקם מחדש בלונדון.
המתח בין הצדדים הסלים בקיץ 2007, כאשר הרשויות ברוסיה פשטו על משרדי הרמיטאז' במוסקבה והחרימו מסמכים, מחשבים וחותמות. בראודר האשים כי החומרים שימשו גורמים מושחתים במשטרה וברשות המסים, שחברו לארגון פשיעה רוסי כדי לגנוב זהויות של חברות השייכות להרמיטאז', להקים חברות קש ולגנוב 230 מיליון דולר מקופת המדינה באמצעות החזרי מסים מזויפים.
כדי לחשוף את פרטי הפרשה הפעיל בראודר את סרגיי מגניצקי, עורך דין בפירמה שייצגה את הרמיטאז' ברוסיה. מגניצקי הצליח לאסוף מסמכים, שבעזרתם ניגש בנובמבר 2008 להגיש תלונה רשמית נגד גורם בכיר במשטרה. במקום זאת מצא את עצמו בכלא עם כתב אישום שגורס כי סייע לבראודר, שגם הוא נכלל בכתב האישום, להעלים מסים בשווי 17 מיליון דולר.
ב־16 בנובמבר 2009, שבוע לפני שהייתה אמורה להסתיים השנה שבה יכול היה להיות מוחזק מגניצקי ללא משפט, ואחרי שהועבר בין ארבעה מתקני כליאה, התגלתה גופתו בבית הכלא בוטריקיה במוסקבה. הרשויות טענו כי המוות נגרם מכשל לבבי ומהלם רעלי, כתוצאה מדלקת לבלב חריפה שלא טופלה, אך בראודר ובני משפחתו של מגניצקי דחו את הגרסה הרשמית והאשימו כי עורך הדין בן ה־37 היה קורבן לעינויים. אף שוועדה של הקרמלין קבעה בהמשך כי מגניצקי עבר עינויים לפני מותו, שנמנע ממנו טיפול רפואי ושכמה בכירים ורופאים בשירות בתי הסוהר פוטרו או הועמדו לדין, איש לא נשלח לכלא ולא נפתחו הליכים משפטיים. יתר על כן, ההליכים המשפטיים נגד מגניצקי ובראודר נמשכו, וביולי 2013 הם הורשעו בהעלמת מס. בראודר אף נידון לתשע שנות מאסר.
מותו של מגניצקי גרם לבראודר לצאת למסע צלב נגד פוטין ומקורביו, ומאמציו התמקדו בארה"ב. לפני כשלוש שנים פורסמו במדור זה מסמכים שהציגו כיצד בראודר הצליח להגיע לבכירים בקונגרס האמריקאי ואף להשיג גישה לעוזריו של אובמה, ולשכנע אותם לנקוט יד קשה נגד המעורבים במותו של עורך הדין.
בדצמבר 2012 רשם בראודר ניצחון אדיר, כשאובמה חתם על "חוק מגניצקי", שאסר את כניסתם לארה"ב של מי שחשודים במותו של מגניצקי ובהפרות זכויות אדם, ונוסף לכך הקפיא את חשבונותיהם בבנקים אמריקאיים. החוק גרם להחרפה דרמטית ביחסים בין וושינגטון לבין מוסקבה, שהגיבה מיד באיסור על זוגות אמריקאים לאמץ ילדים רוסים ובפרסום רשימה שחורה של אישים אמריקאים, שנטען כי היו מעורבים בעינויים במתקן המעצר לחשודים בטרור בגואנטנמו ובמעצרם של אזרחים רוסים.
מגניצקי לא היה הקורבן האחרון. בנובמבר 2012 מת במפתיע איש העסקים הרוסי אלכסנדר פרפיליצ'ני (44), בעת שרץ ליד ביתו בעיירה וייברידג' שבאנגליה. שלוש שנים קודם לכן הוא ביקש מקלט בבריטניה אחרי שהעביר לידי בראודר מסמכים על פרשת מגניצקי וגם סייע לחקירה בשווייץ סביב הכספים המולבנים מגניבת המסים ברוסיה. תחילה נטען כי מת מהתקף לב, אולם בשנה שעברה נחשף כי בבדיקת רעלים התגלה בגופו צמח רעיל, והועלה החשד כי הגולה הרוסי היה קורבן לחיסול. בעוד כעשרה ימים צפויה להתחיל בבריטניה חקירה רשמית, שתנסה לקבוע את נסיבות מותו.
נפילה דרמטית
בסוף 2012 נכנסה גם התביעה האמריקאית לפרשה. בעקבות פנייה של אנשי הקמפיין "צדק למען סרגיי מגניצקי" בהובלתו של בראודר, הועברו המסמכים שאסף מגניצקי לפריט בהררה, התובע המחוזי הקשוח של דרום ניו יורק, שעמד מאחורי חקירות ותביעות בולטות של טרור ושחיתות. הררה החל בחקירה נגד חברת פרבזון בחשד למעורבות בהלבנת כספים הקשורים לפרשת המרמה הגדולה ברוסיה.
לפי כתב האישום, שהוגש בספטמבר 2013 נגד פרבזון ו־11 חברות בת שלה, הן קיבלו באמצעות חברות קש לפחות 1,965,000 דולר מתוך 230 מיליון הדולר שנגנבו ברוסיה והלבינו אותם באמצעות השקעות בניו יורק. "חברי ארגון הפשיעה ומקורבים לחברים האלה היו מעורבים בתבנית נרחבת של הלבנת כספים כדי להסתיר את הרווחים ממזימת המרמה", נטען בכתב האישום. "פעילות הלבנת הכספים הזאת כללה רכישה של פיסות נדל"ן במנהטן עם קרנות שעורבבו ברווחי המרמה". החשד היה כי גם הדירות בבניין ברחוב פיין 20 נרכשו באמצעות הכספים החשודים.
התביעה טענה כי חודש לאחר גניבת הכספים ברוסיה, הועברו לחשבון של פרבזון בשווייץ כ־857 אלף דולר באמצעות חברות קש במולדובה, וזאת בכסות של תשלומים עבור מערכות אמבטיה, אף שפרבזון כלל לא עוסקת בתחום הסניטציה. בין פברואר ליוני 2008, נטען בכתב האישום, בוצעו עוד שש העברות כספים, גם הפעם לכאורה עבור ציוד שכלל לא קשור לפרבזון, כמו כלי סניטציה, ציוד טכני וחלקי חילוף. "התשלומים הכוזבים והמוטלים בספק האלה ייצגו את הרוב הבולט של זרימת הכספים לפרבזון אחזקות", ציינו במשרד המשפטים.
צוות ההגנה של פרבזון הכחיש בתוקף את האישומים וטען כי כל התביעה מבוססת על מסמכים שהעביר בראודר וכי אין לה כל בסיס משפטי מוצק. ההגנה ניסתה לזמן את בראודר עצמו לדיונים המוקדמים בבית המשפט, בין השאר כדי "לענות על שאלות קשות בנוגע להעלמת המסים שלו עצמו ברוסיה והיבטים נוספים של פעולותיו, כדי להראות שהוא אינו אמין", אולם איש העסקים הבריטי התחמק שוב ושוב.
במרץ שעבר התרחשו שני אירועים דרמטיים הקשורים לתביעה. תחילה פוטר התובע בהררה אחרי שסירב לדרישת שר המשפטים והתובע הכללי החדש, ג'ף סשנס, להתפטר כמו יתר התובעים הפדרליים שמונו בתקופת אובמה, וזאת אף על פי שפורסם כי הנשיא טראמפ רמז בעבר כי הוא מעוניין שהתובע יישאר בתפקידו. ההחלטה על הפיטורים עוררה תגובות נזעמות מצד פוליטיקאים דמוקרטים ורפובליקנים, אולם בהררה נותר מחוץ למערכת ואת מקומו תפס סגנו, ג'ון קים.
כשבועיים לאחר מכן נפל עורך הדין הרוסי ניקולאי גורוחוב מחלון דירתו בקומה הרביעית בבניין בעיירה טרויצק, דרומית־מערבית למוסקבה ונפצע באורח קשה (בינתיים הוא התאושש ואינו סובל מפגיעה נוירולוגית). גורוחוב (53) מונה ב־2011 לייצג את קרן הרמיטאז' ברוסיה ואת משפחת מגניצקי. יממה לאחר הנפילה הוא היה אמור להתייצב בבית המשפט במוסקבה, במטרה לפתוח מחדש את חקירת הונאת המסים. גורוחוב גם סיפק לתביעה האמריקאית צילומי מסמכים פיננסיים של הממשל הרוסי, שמעידים לכאורה על המזימה, והיה אמור להיות אחד מעדי המפתח במשפט נגד פרבזון.
הגרסה הרשמית של הרשויות ברוסיה הייתה שגורוחוב נפל אחרי שאיבד שיווי משקל בעת שניסה להכניס ג'קוזי לביתו דרך המרפסת, אולם בראודר הטיל בכך ספק והעריך כי מדובר בניסיון להשתיק אותו. זמן קצר לאחר מכן נודע כי התביעה בניו יורק הזהירה כבר באוקטובר 2015 כי "גורמים ברוסיה עלולים לנסות לאיים או לפגוע בגורוחוב".
הסדר פתאומי
ב־13 במאי פרסם משרד התובע הודעה מפתיעה כי הושג הסדר עם עורכי הדין של פרבזון, שימנע את הצורך במשפט. לפי ההסדר, קציב ופרבזון ישלמו סכום של 5,896,333.65 דולר ולא יצטרכו להודות בעבירות נגדם, בעוד הממשל האמריקאי ישחרר את הכספים והנכסים המוקפאים ויימנע מהליכים משפטיים חדשים. בכך, למעשה, יכול קציב לבצע מחדש עסקים בארה"ב, נוסף לעסקים שיש לו ברוסיה, באוקראינה וגם בישראל.
במשרד התובע הדגישו כי ההסדר הוא ניצחון משמעותי. "בהתאם לתנאי ההסדר, הנאשמים הסכימו לשלם לא רק את מה שטענו שהגיע אליהם מכספי המרמה במשרד האוצר הרוסי, אלא פי שלושה מהסכום הזה, וקרוב לפי עשרה מהסכום שהגיע ישירות לתוך חשבונות בארה"ב ולנכסי נדל"ן", מסר התובע המחוזי קים. גם בראודר הביע סיפוק מהקנס שהוטל על פרבזון והגדיר אותו "מסר ברור לאנשים שקיבלו כסף במערב כדי שיידעו שהוא לא בטוח ויוחרם".
מנגד, גם בפרבזון לא הסתירו את שביעות רצונם מכך שמדובר ב־3% בלבד מהדרישה המקורית של התביעה. עורכת הדין האמריקאית פיית גיי, שייצגה את פרבזון בהליכים בניו יורק, טענה במסיבת עיתונאים שנערכה ביום רביעי האחרון במוסקבה, כי "התחושה החזקה שלי היא שהממשל תמיד רצה להסדיר את התיק הזה לפני משפט", אולם כל צוות ההגנה הופתע מההצעה שהציגה התביעה במסגרת ההסדר.
גיי ועורכת הדין של קציב, נטליה וסלניטסקאיה, שבו וטענו כי התיק נגד פרבזון לא היה מבוסס על ראיות מוצקות, אלא על הטענות שהציג בראודר וכי כאשר התובעים הבינו את זה, הם מיהרו להימנע מהגעה למשפט. וסלניטסקאיה אף הכריזה כי קציב שוקל להגיש תביעה על הוצאת לשון הרע נגד בראודר, שותפו העסקי איוון צ'רקסוב ואישים נוספים שהיו מעורבים בתיק, וכן נגד כלי תקשורת שלטענתה "יזמו את המקרה הזה ואת המעורבות של הלקוח שלי".
האירועים שליוו את סגירת התיק, החל מפיטוריו הדרמטיים של התובע בהררה ועד ההחלטה הפתאומית של התביעה שלא ללכת למשפט, העלו תהיות אם מדובר בניסיון של ממשל טראמפ לשלוח ענף זית לרוסיה, או שזה אפילו חלק מאותה מעורבות רוסית לכאורה בקמפיין לנשיאות של טראמפ.
במסיבת העיתונאים השבוע הודתה גיי כי נראה שיש צירוף מקרים בין המתיחות הדיפלומטית בין המדינות לבין סגירת התיק נגד פרבזון, אולם טענה בתוקף כי היא מאמינה שמדובר רק בהחלטות משפטיות בלי השפעה פוליטית. גם וסלניטסקאיה הבהירה כי היא לא חושבת שיש קשר בין ההליכים המשפטיים לבין חוק מגניצקי. למרות זאת, הספקות נותרו באוויר, והחקירה, שמוביל ראש ה־FBI לשעבר רוברט מולר, על המעורבות הרוסית לכאורה בקמפיין הבחירות עשויה לחשוף בהמשך פרטים נוספים שיאירו מחדש גם את פרשת פרבזון.
בינתיים, הגלים שעוררה פרשת מגניצקי ממשיכים לגעוש ברחבי העולם. בפברואר האחרון העביר בית הנבחרים בלונדון את "תיקון מגניצקי", שמאפשר לממשלה להקפיא נכסים של חשודים בפגיעה בזכויות אדם, ובחודש שעבר נחשפו מסמכים של בית משפט אמריקאי, שבהם טען משרד המשפטים כי יותר מ־6 מיליון ליש"ט מכספי הונאת המס ברוסיה הועברו לכאורה לחשבון בנק בריטי של חברת ההשקעות הרוסית רנסנס קפיטל, שמעסיקה סוכנים בכירים לשעבר של הקג"ב.
בשבוע שעבר הודיעה גם הממשלה בקנדה כי היא תתמוך ב"חוק מגניצקי" מקומי, שיטיל סנקציות נגד אישים רוסים המעורבים בפגיעה בזכויות אדם. במשרד החוץ הרוסי מיהרו להזהיר כי "אם הפרלמנט הקנדי יאשר את הצעת החוק, היחסים בין המדינות שלנו, שגם כך סובלים מתקופות קשות, יספגו נזק משמעותי". והסוף, כך נדמה, עוד לא נראה באופק.