במוצאי שבת, כמעט במקביל, נערכו שתי הפגנות. האחת בכיכר רבין בתל אביב והשנייה בעיר פתח תקווה. ההפגנה בכיכר רבין למען השלום וחידוש המשא ומתן אורגנה בידי ארגוני השמאל. הגיעו אליה אלפי אזרחים, חברי כנסת רבים ממרצ וממפלגת העבודה, יו”ר האופוזיציה נשא נאום, והיא סוקרה בהרחבה יחסית בתקשורת. ההפגנה בפתח תקווה צמחה מן השטח. הגיעו אליה כמה מאות אזרחים וכמה חברי כנסת, בעיקר ממפלגת העבודה, בהם מיקי רוזנטל, אבי גבאי, אראל מרגלית ואיילת נחמיאס־ורבין. היא לא זכתה לסיקור נרחב. מדובר בהפגנה שביקשה למחות על הכוח שמפעילה המשטרה נגד מפגינים ועל הפגיעה המתמשכת בזכות ההפגנה וחופש הביטוי בישראל.
על אף הנושאים השונים שהנחו את שתי ההפגנות, מהותית מדובר בהפגנה אחת שחותרת להבריא את הדמוקרטיה הישראלית מתחלואיה. ההפגנה בתל אביב עסקה ברצון לסיים את השליטה על עם אחר, ואילו זו שבפתח תקווה ביקשה למגר את השפעותיו הפנימיות של הכיבוש, ובהן הפגיעה ההולכת ומתעצמת בזכות ההפגנה בישראל; אותה זכות שמאפשרת גם לאוכלוסיות המוחלשות וחסרות האמצעים בישראל להשמיע את קולן ולהשפיע על המדיניות. הפגנות קטנות, שהתקיימו כמה חודשים ברצף מול ביתו בפתח תקווה של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט בתביעה שיורה על פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בפרשיות השונות שנקשרו בשמו, נתקלו באפס סובלנות מצד המשטרה, בפציעתו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה מני נפתלי ובהרחקתו עם פעילים נוספים מהעיר.
פרשנות מרחיקת לכת בתמיכת איילת שקד
על פי פסיקת בג”ץ, "יש לאפשר קיומן של הפגנה, תהלוכה, אסיפה או משמרת מחאה מול או ליד מעונו הפרטי של איש ציבור רק באותם מקרים שבהם לא קיימת אפשרות אפקטיבית להפגין מול המקום שבו הוא ממלא בדרך כלל את תפקידיו הציבוריים.” אלא שהמשטרה, כך מסתמן, מעניקה פרשנות מרחיקת לכת לפסיקה זו, שאף זוכה לגיבויה של שרת המשפטים איילת שקד. הפגנות גם במרחק מאות מטרים מביתו של היועץ המשפטי נאסרו. בהמשך לכך, ולפי עדויות מהשטח, נראה שהמשטרה הפעילה כוח בלתי פרופורציונלי נגד המפגינים במוצאי שבת בפתח תקווה ודאגה להציב במקום כוח משטרתי גדול של יס”מניקים ושוטרים סמויים. “היא התנהלה בשקט יחסי”, סיפר לי אחד המפגינים. “עד שלפתע נעצרו גבר ואישה במהלך שנראה מבוים, מכיוון שהם שוחררו מיד. לקראת סופה, כשחברי הכנסת כבר עזבו, התחילו ‘לשתות אנשים’ שלא עשו שום פרובוקציה לתוך אוטובוס של המשטרה שהוכן מראש”. בסופו של הערב כ־20 איש עוכבו לחקירה.
50 שנה של שליטה בעם אחר אינן יכולות להתמצות בקיפוח זכויותיו של עם אחר ובהגבלת חירותו. סופן שנורמות אלו מחלחלות אל תוך תחומי הקו הירוק ומביאות גם לידי זלזול בזכויות האדם של קבוצות אחרות שלא באות טוב בעין לשלטון ובהפעלת כוח בלתי סביר של כוחות הביטחון נגד אזרחים. חדלון המשטרה בטיפול במפגינים מול המשפחות השכולות ביום הזיכרון האלטרנטיבי, כמו גם התנהגותה הבלתי מידתית מול המוחים על הריסת הבתים באום אל־חיראן ומול המפגינים יוצאי אתיופיה, הם דוגמאות לכך. השלום והדמוקרטיה שלובים זה בזה.