סקנדלים של וושינגטון הם עניין מתסכל. הפרטים נערמים, התהליך סבוך. יש חוקר מיוחד, ויש ועדות בקונגרס, ויש עדויות ויש שמועות ופרסומים ותגובות. הזמן עובר. הפורצים לבניין ווטרגייט נתפסו באמצע חודש יוני של שנת 1972. ההתפטרות של הנשיא ריצ׳רד ניקסון באה באוגוסט של 1974. היחסים בין מוניקה לוינסקי לבין הנשיא ביל קלינטון החלו בנובמבר 1995. ההחלטה שלא להדיח אותו מתפקידו על ידי הסנאט התקבלה בפברואר של 1999.
הזמן יעבור גם בחקירת הקשרים של דונלד טראמפ ואנשי הקמפיין שלו עם ממשלת רוסיה וראשה ולדימיר פוטין. הזמן יעבור, פרטים ייערמו, שמות יתווספו לרשימת המעורבים, הציבור יאבד את ידיו בסבך. ובכל זאת, יהיו תחנות חשובות בדרך, שבהן תתבהר לרגע התמונה, או לפחות תתאפשר הצצה ממוקדת על משהו שאפשר להבין. השבוע כנראה תזדמן תחנה כזאת, כאשר האומה האמריקאית, ואיתה שאר העולם, יתפנו לרגע מהסקנדלים של השבוע שעבר (היחסים עם אירופה, התחממות כדור הארץ, השגרירות בירושלים - רשימה חלקית) ויתרכזו בסקנדל המרכזי המעיב כעננה על ממשל טראמפ מיום שנבחר.
ליתר דיוק: הם יתרכזו בעדותו של איש אחד, ג’יימס קומי, לשעבר ראש ה־FBI, שפוטר במפתיע מתפקידו לפני כמה שבועות בידי הנשיא. כל כך במפתיע, עד שחשב בתחילה שמדובר במתיחה. בהנחה שטראמפ לא יחליט להפעיל את סמכותו ולחסום את העדות, קומי מתוכנן להופיע בפני ועדת המודיעין של הסנאט האמריקאי, אחד מכמה גופים הבוחשים בחקירת ענייניו של טראמפ. בד בבד, מתנהלת בדיקתו של החוקר המיוחד רוברט מולר, לשעבר עמיתו של קומי. מולר יחקור את קומי כנראה רק לאחר עדותו הפומבית.
בד בבד, מתנהלת גם חקירה בבית הנבחרים. ועדת המודיעין של הבית הזה זימנה בימים האחרונים לעדות כמה דמויות מפתח, ובראשן היועץ לביטחון לאומי לשעבר הגנרל מייקל פלין. גם הוא, כזכור, פוטר מעבודתו בממשל טראמפ, לאחר שהתברר שהסתיר את קשריו עם רוסיה.
כזכור, קומי והנשיא טראמפ לא הסתדרו היטב עוד בתקופת הקמפיין. קומי החליט לחקור את מעורבותם של הרוסים במערכת הבחירות האמריקאית. הוא חקר – לא היה מנוס מזה – גם את האפשרות שגורמים בקמפיין של טראמפ וגם בממשלו שיתפו פעולה עם המעורבות הרוסית הזאת בתקווה להרוויח ממנה ותוך הבטחה לגמול לרוסים לאחר בחירתו של טראמפ.
רשימת החשודים ארוכה, ובימים האחרונים מצטברים סיפורים על חתנו של טראמפ, ג’ארד קושנר, ועל קשריו החשאיים עם הרוסים. וכמובן, לא כל קשר חשאי הוא קשר פסול, ולא כל ניסיון לתיאום עמדות הוא ניסיון הראוי לגינוי או לחקירה. מה שפסול הוא ניסיון למנוע את החקירה או לטייח אותה. זה מה שסיבך את ניקסון וקלינטון שהוזכרו בתחילת המאמר – אחד אולץ להתפטר, השני נחלץ בעור שיניו ובזבז חצי קדנציה על מלחמה משפטית מביכה. וזה מה שקומי עלול לסבך בו את טראמפ.
מתח ועליית טונים
יש עובדות שאינן שנויות במחלוקת. טראמפ וקומי לא תמיד הסכימו על סדרי העדיפויות ועל דרכי הפרסום של ה־FBI. טראמפ כעס על קומי ופיטר אותו. אך יש מה ששנוי במחלוקת: קומי כנראה יעיד (אם לסמוך על מה שהודלף לעיתונות) שטראמפ ניסה לשכנע אותו לא לחקור, או לחקור פחות, את קשרי אנשיו עם רוסיה. הוא מחזיק בידיו רשימות שכתב לאחר פגישותיו עם הנשיא, המתעדות, כפי שיטען, לחצים כאלה.
חברי קונגרס כבר ביקשו לראות את הרשימות הללו, אך נדחו בידי קומי, המחויב שלא לפגוע בחקירה של החוקר המיוחד מולר. הרשימות יוצגו רק אם מולר יסכים לכך. קומי יעיד רק משום שמולר לא הביע התנגדות לכך. וכמובן, רק אם הבית הלבן לא ינסה לטרפד את עדותו. כראש ה־FBI לשעבר, קומי מחזיק בידיו מידע רב שהנשיא יכול למנוע את פרסומו ברבים. כמובן, אם טראמפ ימנע מקומי להעיד, ייווצר הרושם שיש לו מה להסתיר. רושם שכבר נוצר כאשר טראמפ, ביום שלאחר פיטורי קומי, אמר לדיפלומטים רוסים שעכשיו, עם פיטוריו של ה”משוגע”, הוריד ממנו את “הלחץ הגדול” שהיה עליו.
ומכיוון ששאלת ההסתרה, האפשרות לטיוח, מאיימת על הנשיא לא פחות משאלת קשריו האמיתיים או המדומים עם הממשלה הרוסית, העדות של קומי היא מלכודת: אם טראמפ יאסור אותה, ייחשד בניסיון טיוח והסתרה. אם יאפשר אותה, יואשם בפומבי בהפעלת לחץ לטיוח והסתרה.
ראוי לחשוד בקומי שיש לו מניע לא נסתר לפגוע במי שפיטר אותו בבושת פנים וגם השמיץ אותו לפני ואחרי פיטוריו. זה מה שיטען הבית הלבן לנוכח האשמותיו – מדובר בפקיד שהודח ומנסה לנקום בנשיא באמצעות הפצת שקרים. ממילא, העדות שלו תהיה רגע מכונן בהבניית הסיפור של טראמפ ורוסיה. היא תהיה ארוכה, היא תשודר בטלוויזיה, יהיו בה רגעים של עימות ורגעים של מתח ורגעים של עליית טון.
הרבה תלוי באופן שבו קומי יעביר את המסר: אם יצטייר כנקמן שמטרותיו פוליטיות, הוא ישכנע רק את מי שכבר משוכנעים ויאפשר לבית הלבן להתגלגל עוד כמה ימים עד העדות הבאה במצב של נזק סביר. אבל אם עדותו תהיה משכנעת, יגבר הלחץ על הנשיא. אם המחוקקים הרפובליקנים יבינו שהציבור מאמין לו, תרד המוטיבציה שלהם לגונן על הנשיא. אז גם תעלה הסבירות שנשמע בקרוב עוד עדויות מרשיעות על הנשיא המאבד מכוחו. אז מה, הדחה? הרשעה? עוד מוקדם מדי. תשובות יהיו כנראה רק לקראת העונה השביעית של “בית הקלפים”.