ישראל מעבירה לארה"ב מידע מודיעיני רב, וכעת נכוותה מכך

אז מה עומד מאחורי פליטות הפה והדלפות המידע לכאורה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרוסים? כבר בתנ"ך היו מנהיגי העם ערים לחשיבותו של איסוף המודיעין הסמוי. בפרשת "שלח לך" בספר במדבר, שולח משה רבנו 12 מרגלים לתור את הארץ באופן סמוי ולגלות מידע על יושביה ועריה. הסיבה לכך פשוטה: יכולתו של מרגל סמוי הנטמע בשטח להביא מודיעין אמיתי היא גבוהה לאין ערוך מיכולתו של אורח מזוהה, שמטבע הדברים לא יצליח לחדור למרכזי הפעילות של האויב ולחשוף את סודותיו. 

מאז הפרשה הזו זרמו מים רבים בירדן. הטכנולוגיות התקדמו ושיטות העבודה השתכללו. אולם העיקרון נשאר זהה: התנאי העיקרי להצלחתו של מבצע מודיעיני וליכולתו לספק מידע רגיש ככל שיהיה, הוא בהישארותו נסתר, סודי וסמוי מן העין. גם בעידן החדש, שבו פועלות בעיקר מדינות ריבוניות וארגוני ענק בינלאומיים, נותרה חשיבותו של המודיעין רבה. בכל מדינה קיימים מספר ארגונים מודיעיניים האחראים לאיסוף המודיעין בפנים המדינה או מחוצה לה, לצורכי שמירת ביטחון המדינה או הבטחת עליונותה הצבאית והטכנולוגית אל מול יריבותיה. כל ארגון וחברת ענק מחזיקים יחידת מודיעין ואבטחה האחראית מצד אחד לשמירת המידע הארגוני מפני ניסיונות ריגול ומאידך מפעילה שיטות ריגול תעשייתי נגד יריבות פוטנציאליות. וגם כאן המטרה היא להשיג עליונות ויתרון טכנולוגיים. 

בהיותו של המודיעין מוצר צריכה בסיסי והכרחי בקיומה של החברה האנושית, נבנתה לאורך ההיסטוריה רשת שלמה של העברת מודיעין בין ארגונים, בין מדינות ובין אנשים. ברוב ארגוני המודיעין בעולם ישנה יחידה גדולה האחראית לשיתוף הפעולה המודיעיני עם ארגונים עמיתים, מתוך הבנה שיש חשיבות לשיתוף בחלק מהמודיעין הקיים ברשותם על מנת ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים, או כדי לקבל בחזרה מידע חיוני הקשור לאינטרס של אותה מדינה, או רק כדי להוכיח את עליונותה המודיעינית של מדינה מסוימת. 

בכל מקרה, חשוב להבין כי מאחורי המודיעין שנאסף עומדים גורמים אשר מספקים את אותו מידע: סוכנים, מקורות סמויים השתולים ביעד, טכנולוגיות מעקב והאזנה, תוכנות מעקב ואיסוף מידע ברשת, אמצעי צילום ועוד. אלו הנכסים האמיתיים והיקרים ביותר של ארגון המודיעין. אלו כלי האיסוף שבבנייתם ובהכשרתם משקיע הארגון את כל משאביו, והם הבסיס להצלחתו להשיג את המודיעין. משכך, נבנו בארגוני המודיעין שיטות שונות של שמירה על המידע ובעיקר על מקורותיו. בין השאר מופעלים אמצעי מידור קפדניים בין יחידות שונות באותו ארגון, נקבעו רמות שונות של סודיות המאפשרות לשלוט על תפוצת החומר למעגלים מצומצמים ומוגדרים מראש, ונקבעו התניות חד־משמעיות לאופן ולהיקף שבו ארגון מסוים יכול לשחרר חומר ולהפיצו או להעבירו לאחרים מחוץ לארגון.

***

במוסד ישנו אגף שלם האחראי לשיתופי פעולה מודיעיניים עם ארגוני ביון בעולם ולהעברת מודיעין וקבלתו לצורך פעילות כזו או אחרת. גם השב"כ בנה לאורך השנים תהליכי עבודה ברורים מול רוב ארגוני המודיעין המקבילים לו בעולם ובארץ. 

במערכת היחסים המתקיימת בין שירותי המודיעין של ישראל וארה"ב לאורך השנים, קיימת שיטת עבודה ברורה שעמדה בניסיונות קשים ובהצלחה רבה במבחן התוצאה של אי־חשיפת מידע רגיש המועבר מארגון לארגון או ממדינה למדינה.

צריך להודות שמערכת היחסים המודיעינית בין ישראל לארה"ב מעולם לא הייתה סימטרית. ישראל נהגה ונוהגת להעביר מודיעין רב יחסית לאמריקאים ובצדק, אולם האמריקאים אינם מחזירים במטבע דומה. הם ממעטים לחשוף מידע או מקורות מידע ומתאמצים לשמור על מה ששלהם אצלם, אף שהם נהנים מהמידע שמועבר אליהם מישראל. המודיעין הזה עובר בצינורות הקבועים של אנשי הקשר בין הארגונים ולאחר שעבר כאן בישראל את כל האישורים הנדרשים לצורך שמירת ביטחון מקורות המידע. מידע רגיש מגיע מטבע הדברים אל מקבלי ההחלטות ובהם ראשי ה־FBI וה־CIA וכן לנשיא ארה"ב ולמזכירי ההגנה והחוץ שלו. 

הבעיה מתחילה כאשר אותם גורמים אינם מבינים את רגישותו של המודיעין או את הסכנה הנשקפת למקורות המידע עם חשיפתו. קשה לדעת מה בדיוק ומה באמת אמר נשיא ארה"ב לרוסים בביקורו שם ועד כמה חשף מידע רגיש שהועבר ככל הנראה לעיניו בלבד. 

מטבע הדברים קשה גם לקבוע אם ועד כמה נחשפו מקורות המידע הרגיש ונפגעה יכולתם להמשיך לספק את המודיעין החשוב. אבל מה שחשוב להבין הוא שמנהיגים פוליטיים אינם אנשי מקצוע וכאשר הם מקבלים את מוסרות השלטון עליהם לעבור שיעורי הכנה בתחומים הביטחוניים והמודיעיניים הזרים להם בדרך כלל, כדי להימנע מטעויות ומתקלות חמורות מסוג זה. אין ספק שתקלה כזאת עשויה להשפיע באופן דרמטי על אופן העברת המידע העתידי בין המדינות והיקפה.