1 מבזק בזק: אין רגע דל בפרשת בזק. כשנדמה שכבר נשברו כל השיאים, נרשם השבוע שיא נוסף. ענקית התקשורת אינה חדלה לפרנס אותנו, אמצעי התקשורת, באין ספור כותרות. כבר עתה ניתן לקבוע שהנזק לבזק הוא עצום, אם כי עדיין לא בלתי הפיך. דוח מבקר המדינה שפורסם שלשום, המפרט את ההתנהלות הבעייתית של משרד התקשורת ושל נתניהו ביחס לבזק, חשוב בעיקר מההיבט הציבורי. אין שם היבטים פליליים, אבל מדובר בסדק נוסף המערער את יסודות הבניין שבו שוכן נתניהו.
השופט בדימוס יוסף שפירא שב והוכיח שאסור להתבלבל: הוא מבקר עם שיניים, שאינו חושש לנעוץ אותן גם במי שמינה אותו. ביום שני הקרוב תכנס ח"כ קארין אלהרר את הוועדה לביקורת המדינה להמשך פסטיבל בזק. לישיבה זומן מנכ"ל המשרד שלמה פילבר.
אמרנו פילבר? מנכ"ל משרד התקשורת נחקר השבוע ברשות לניירות ערך בחשד לפלילים ולביצוע עבירות ניירות ערך ואף נשלח למעצר בית למשך שבועיים. האם זו לא עילה להשעות את עצמו מניהול המשרד עד לסיום החקירה? מדוע להמתין להנחיות היועץ המשפטי לממשלה? הרי שאול אלוביץ', הנמצא במעמד ציבורי נחות ממנו, כבר נטרל את עצמו לחודש הקרוב.
עיתוי זימונו של פילבר לחקירה לא היה מקרי. חוקרי הרשות ידעו שמבקר המדינה עומד לפרסם דוח הנוגע אליו (שלשום בשעה 16:00). כדי להימנע משיבוש הליכי חקירה, פילבר זומן לחקירה באותו היום, בשעות הבוקר. חוץ מחקירת פילבר מסתעפת חקירת הרשות לעסקאות בעלי עניין בין יס, חברה בת של בזק, לחלל תקשורת שבבעלות אלוביץ'. האחרון נשלח אתמול למעצר בית עד יום שישי הבא, לבקשת הרשות לניירות ערך.
אז למי מבין בעלי השליטה בחברות ציבוריות שעדיין לא הבין: מומלץ להימנע מעסקות בעלי עניין, אלא אם כן כלו כל הקצין. חברת אי.די.בי חטאה בכך שרכשה את ישראייר מנוחי דנקנר ללא קשר לחוות הדעת שהלבינו את העסקה. אלוביץ' הסתבך כשדחף את יס לבזק ואת עסקי חלל תקשורת ליס, וזאת רק רשימה חלקית. אם אתם לא מסוגלים להתאפק בעסקות בעלי עניין, אל תישארו חברות ציבוריות. תהפכו לפרטיות, כפי שהחליטו בעלי השליטה באסם.
גם הבנקאים הגיחו השבוע מהמקלט. אף על פי שהוועדה הפרלמנטרית לאשראי לטייקונים לא קיימה אפילו ישיבה אחת, הפנימו הבנקאים את המסרים. לאלוביץ' לא הוענקה אפילו דקה אחת של חסד, והוא נדרש לחזק ביטחונות. ייתכן שפעילותם המהירה נעשתה בעקבות פניית בנק ישראל. פרשת בזק היא חקירת ניירות הערך הרגישה והמורכבת ביותר עד היום. היא נוגעת לצמרת העסקית והפוליטית החזקה ביותר. לאוויר נזרקים שמות נחקרים כמו פילבר, אלוביץ' ורון איילון, שכל אחד מהם בפני עצמו הוא עילה לרעידת אדמה פיננסית.
שמואל האוזר מטפל בחקירה כפי שהבטיח, ללא הנחות סלב. הפרסומים על החקירות נעשים בתיאום מלא עם הרשות, שהטילה צו איסור פרסום גורף על הליכי החקירה. הליכי חקירה נוספים, הידועים לכותב שורות אלה, אסורים לפרסום מחשש לשיבושם.
2 סרבניות שירות: שר האוצר משה כחלון לא האמין שזה קורה לו. בפגישתו בשבוע שעבר עם נגידת בנק ישראל התברר לו שקרנית פלוג מסרבת להיות שגרירה של רצון טוב ולזרום עם שפע הצעות החוק הפרטיות הנוגעות בעיקר לבנקאות. בחסות כותרות כמו שיפור השירות לאזרח והורדת יוקר המחיה, מגיעות יוזמות הזויות כמו הקפאת תשלומי משכנתה למובטלים, הארכת תוקף הצעת הריבית במשכנתה, ביטול עמלות פירעון מוקדם על משכנתאות ועוד.
כחלון ידוע כמי ששומר על כבודם של אנשים, אבל לפעמים גם לו קופץ הפיוז. הוא טוען שבנק ישראל מתרשל בקידום אינטרס הציבור ואינו יוזם מהלכים שייטיבו עם הציבור. הבטחותיו שלפיהן בעקבות הרפורמה בבנקאות לא יוקדמו מהלכי חקיקה חדשים, נעלמו כלא היו.
הנגידה משיבה על הטענות נגדה, אבל בנימוס שווייצרי. עם פרסום הודעת הריבית השבוע היא טענה שהצעות החוק נועדו לקדם אינטרסים קצרי טווח (מילה נרדפת לפופוליזם) ושבנק ישראל בוחן את השיקולים המקצועיים לטווח הארוך (בתפקיד המבוגר האחראי). שר האוצר המשיך לתקוף את הנגידה, שסירבה, לדבריו משיקולים אינטרסנטיים, לכלול את תוכנית "מחיר למשתכן" במדד לצרכן. המהלך היה מייתר סופית את הוויכוח בשאלה אם מחירי הדיור יורדים. ברור שעם "מחיר למשתכן" המדד היה צונח.
מערכת היחסים של כחלון עם פלוג התנהלה עד היום בזהירות. כחלון שומר על כבודה, והיא נזהרת בכבודו. היא החלה ברגל שמאל, עם הרפורמה בבנקאות והמתקפות הפומביות נגד עצלות הבנק המרכזי. לפני כשנה הונמך גובה הלהבות, לאחר ששר האוצר הפנים את הנזק שהתקפותיו הפומביות גורמות לכלכלה בעיניים בינלאומיות. זו הסיבה לכך שכחלון התאפק ולא תקף את הנגידה בעניין שער הדולר הקורס.
אלא שכשריח הבחירות באוויר והצורך בהישגים נטו גובר (וברוך השם, לא חסרים כאלה), סביבתו של כחלון נלחצת, אף על פי שנתניהו ההפכפך ניסה להרגיע וביקש מכחלון להיערך להכנת תקציב 2019. אבל שר האוצר למד שנתניהו צפוי בערך כמו שליט קוריאה הצפונית.
הדרך הקלה היא לתקוף את בנק ישראל ואת הפיקוח, שאינם עושים מספיק לתועלת הצרכן. קודם כל, עובדתית זה לא לנכון. שנית, צריך לזכור שפלוג והמפקחת על הבנקים חדוה בר אינן עובדות אצל שר האוצר. ואף שהחוק מקנה להן עצמאות מוחלטת, בכל פעם הן נלחמות מחדש על עצמאותן. אם מישהו מעוניין "לגייר" אותן ולהפוך אותן לאגף במשרד האוצר, ניתן, אם כי לא רצוי, לשנות את החוק. אז אולי נתעורר בוקר אחד עם בנק סגור, אבל זה המחיר.
וכאן אנחנו עוברים לסיפור ועדת חקירת האשראי והדייסה שבישלה המפקחת על הבנקים. כחלון לא רצה בוועדה, לא במתכונת לייט ובוודאי שלא במתכונתה המורחבת. המהלך בעצם נכפה עליו, והוא נאלץ לזרום עם זה. הוא הסכים לקבל ללשכתו את הרגולטורים המודאגים, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. עם האוכל בא התיאבון של ח"כים כמו יואב קיש ואיתן כבל. הם ניצלו את הוואקום השלטוני ובחסות הפאניקה שאחזה בבנקים, הם התיימרו להפוך למשטרת מחשבות עם סמכויות מורחבות. אזהרות המכון לדמוקרטיה, היועץ המשפטי של הכנסת ואחרים ממש לא הרשימו אותם.
אבל כששרת המשפטים איילת שקד נכנסה לתמונה, הכל נעצר. "הצעת החוק של קיש היא פתרון פופוליסטי מטורף ולא זהיר, שעלול היה להמיט אסון על כלכלת ישראל", טענה שקד, והעמידה במקום את יו"ר ועדת הכנסת.
שרת המשפטים היא החלום הכלכלי של נתניהו. לשניהם השקפת עולם ניאו־ליברלית. שקד ונתניהו התנגדו להגבלת שכר הבכירים, למיסוי דירה שלישית ולוועדת החקירה הפרלמנטרית. שניהם חסידי המגזר העסקי והכלכלה החופשית ורואים בעין רעה את סכנות הרגולציה וההתלהמות. אלא ששקד היא עדיין שרת המשפטים ובתפקיד שר האוצר משמש משה כחלון.
3 החברים של יוגב: בשבוע הבא יחגוג אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות, את הגרנד פינאלה: הצגת נבחרת הדירקטורים החדשה, הכוללת 400 מועמדים שנבחרו מתוך 9,000. האם הסיבה למסיבה מוצדקת? הרי חוק הג'ובים שיזמו דוד ביטן וחבריו לקואליציה, המעניק לשרים לשעבר ולראשי ערים עדיפות במינויים, עלול לפרק את הנבחרת. אבל יוגב בטוח שהנבחרת היא עובדה מוגמרת והיוזמה תעפיל לשלב הבא. שום יוזמה ממשלתית לא תפיל אותה, הוא אומר לכל מי שמוכן לשמוע.
יוגב ניסה ליזום בימים האחרונים מהלכים שאותם לא הצליח לקדם בארבע שנות הקדנציה שלו: קידום הפרטת רשות הדואר, קידום הפרטת התעשייה הצבאית ומלחמה בעובדי חברת החשמל. הוא נלחם בחוק הג'ובים וניסה להחדיר "גלולות רעל" במטרה לסכל את הוצאתו אל הפועל.
נבחרת הדירקטורים השלישית היא היוזמה האחרונה של יוגב. באוצר בראשות השר כחלון והמנכ"ל שי באב"ד אומרים ברוך שפטרנו. אי אפשר לטעון שכחלון ויוגב "כבר לא" משום שהם מעולם לא היו כן. מה שעבד מצוין בין שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ליוגב, חרק בתקופת כחלון. אנשי כחלון בטוחים שיוגב לא הקים נבחרת דירקטורים אלא "נבחרת החברים של יוגב", שאולי מתאימה לליגה למקומות עבודה. חברי הנבחרת מחוברים בדרך זו או אחרת לברנז'ה ולמועדון החברים של יוגב.
מבחני הקבלה לנבחרת היו כל כך בעייתיים, עד שמועמדים מצוינים כמו אסתר דומיניסיני, רונית תירוש ובכירים בשירות הציבורי וקציני צה"ל לשעבר, לא התקבלו לנבחרת. ולא, אין מדובר במינויים פוליטיים. לפיד הודה בכך שהוא לא היה עומד בקריטריונים של הנבחרת. גם כחלון (לפני חוק הג'ובים) לא היה מתקבל. ברשות החברות דוחים כמובן את הטענות ומסבירים שהמינויים נעשו בצורה מקצועית על ידי חברת ההשמה אדם מילא.
כעת דנים בזהות המחליף ליוגב. לוועדת האיתור שהוקמה בנציבות הוגשו כ־40 פניות. מנהל רשות החברות הוא ג'וב נחשק, והתפקיד משוריין לארבע שנים. אלא שכבר עתה נשמעות טענות לגבי הרכב חברי ועדת האיתור ועלו דרישות לשנותה. חשש נוסף הוא שבאוצר כבר סימנו את המועמד: יעקב קוינט, היועץ המשפטי של רשות מקרקעי ישראל. כשבאוצר מעוניינים במישהו - הוא נבחר. שלא במקרה, ועדת האיתור בחרה בערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים, לתפקיד הציר הכלכלי הבא בוושינגטון.
לא ברור מי ייבחר לתפקיד מנכ"ל רשות החברות. מה שחשוב הוא, שכל מי שייבחר יהיה מסוגל לתחזק מערכת יחסים תקינה עם שר האוצר.
4 המדד והריבית: מדד יוני, הצפוי להיות אפסי, יפורסם היום בצהריים. מחירי האנרגיה הצונחים ילחצו אותו מחדש כלפי מטה, וזאת אף שבחודשים האחרונים האינפלציה מתעוררת. בשנה האחרונה עלה המדד ב־0.8%. אלא שעם כל הכבוד, "מדד" הוא מושג כללי. מה שרלוונטי בעיקר מבחינת יוקר המחיה הוא מחירי הדיור, המהווים רבע מסל המחירים. במאי הם זינקו אומנם ב־0.5%, אבל עושה רושם שהם נבלמים בהדרגה.
בסקירת שוק הנדל"ן בישראל שפרסמה השבוע סוכנות הידיעות בלומברג, רואיין יואל נוה, הכלכלן הראשי באוצר, שפירט את כל הצעדים לבלימת עליית המחירים. נוה מקפיד להדגיש בסקירתו את הירידה בביקוש לדירות, במיוחד להשקעה. אבל עדיין לא ברור אם הקיפאון בשוק יקפיא גם את המחירים, או שהקבלנים מחכים להזדמנות הראשונה להעלות מחירים. החלטת בג"ץ בעניין מיסוי דירה שלישית תקבע לכאן או לכאן, אבל התשובה מתעכבת. הזמן משחק לטובתם של אלה שחושבים שבג"ץ יפסול בסופו של דבר את החוק.
מה הקשר בין המדד למדיניות הריבית? בינתיים הוא עקיף. בנק ישראל החליט גם השבוע להשאיר את הריבית ללא שינוי, זה החודש ה־30 ברציפות. אם הריבית תעלה, זה יקרה רק לקראת המחצית השנייה של 2018. דבר טוב אחד יצא מההחלטה בעניין הריבית: שער הדולר היציג, שכבר ביקר ברמות של 3.5 שקלים, מגלה סימני התאוששות, וזו בשורה מצוינת ליצואנים. התאוששות הכלכלה האמריקאית, שגוררת את עליית הריבית, מגדילה את אטרקטיביות הדולר לעומת השקל.
הנגידה לא תעלה את הריבית כל עוד השקל חזק ובשיעור של כ־10% בהשוואה לערכו הריאלי. אבל מה שקובע באמת זה לא מה פלוג חושבת, אלא מה שג'נט ילן, יו"ר הפד האמריקאי, עושה.
5 כבר לא פראיירים: אילת אינה רק עיר נמל. היא בעיקר תעשיית נופש. תעשיית הכנסים הפכה לאחד ממקורות ההכנסה החשובים שלה. בעניין זה היא מתפקדת כמו העיר התאומה שלה, לאס וגאס, חוץ מבתי הקזינו, כמובן.
בשבועות האחרונים הוצפה העיר בכנסים: רואי החשבון, עורכי הדין, סוכני הביטוח, אנשי הנדל"ן ועוד. בתחילת כל כנס מגיח ראש העיר מאיר יצחק הלוי, וכמו דייל באל־על בסיום הטיסה, מודה לנוכחים שבחרו באילת. זה לא מובן מאליו, קיימות חלופות בים המלח, בירושלים, בחיפה ובמרכז.
כל ראש עיר נורמלי יעשה הכל כדי להקל על תעשיית המלונות המספקת את עיקר הפרנסה. אבל העיר הנהנית עדיין מפטור ממע"מ ומהקלות שונות ומשונות, החליטה להטיל על בתי העסק, כולל בתי המלון, אגרת ביטחון. ההיטל מתווסף לתשלומי הארנונה הרגילים, שיעלו בשנה הבאה ב־2.3% נוספים. קופת העיר תתעשר אולי בכמה גרושים אבל תפגע בנופשים. למה אגרה? בעירייה אומרים שהיא נועדה לממן את מערך האבטחה, כולל גיוס אנשי ביטחון, לצורת הגברת תחושת הביטחון.
מי בכלל צריך אגרת ביטחון? באילת מועסקים ממילא מטעם בתי המלון 600 קציני ביטחון שעלות העסקתם נאמדת ב־70 מיליון שקל. כל מי שמנסה לחדור למתחם בית מלון מודע למערך האבטחה המוגבר החוסם את דרכו. בכל מקרה, כמו בשאר ההיטלים, מי שישלם בסופו של דבר את המחיר הוא הצרכן. אז במקום שראש העיר יעשה הכל כדי לסייע לתעשיית המלונות, הוא מטיל מסים נוספים, ואחר כך עוד שואלים מדוע השהייה בבתי המלון באילת כל כך יקרה.
אז נכון שמשרד הפנים כבר אישר את האגרה הנגבית בעשרות רשויות, אבל אילת איננה עוד עיר. ולכן אנשי תעשיית המלונאות כועסים והפסיקו לשתוק, אף שראש העיר הכחיש בפני כל מי שרצה לשמוע, ובכלל זה ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, שיש סיפור כזה.
אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות, פנה השבוע לראש העיר ולשר התיירות יריב לוין בדרישה להקפיא את המס המיותר שיקשה להתחרות עם השכנים בעקבה, בסיני, בקפריסין וביוון. "באילת קיימת משטרה חזקה, אשר יודעת לאכוף את החוק והסדר באופן אפקטיבי", אומר חייק. "אין סיבה להקים בעיר גוף חמוש נוסף שמטרותיו, תפקידיו וסמכויותיו לוטות בערפל ועלות הפעלתו גבוהה". גם שר התיירות התערב ופנה אל ראש העיר.
כשהשמועות גברו, זימן שלשום ראש העיר את נציגי המלונאים. יצחק הלוי הבטיח שבשלב זה תוכנית ההיטל מוקפאת. הוא גם שלח מכתב נוסף לחייק, שבו כתב: "אמיר יקירי, טלפון אחד ממך היה מבהיר לך שנושא האגרה נמצא בהקפאה עד לסיום הדיונים בכנסת. אין באמור משום ויתור על הצורך להעניק לתושבינו תחושת ביטחון".
בתי המלון חיוניים לאילת לא רק במשיכה של רבבות אורחים לעיר הדרומית. הם גם מעורבים בקהילה המקומית. המלונאי דוד פתאל מאמץ את הפועל אילת בכדורסל. רשת ישרוטל מקיימת בעיר אירוע ספורט, תחרויות ואירועי תרבות. זוהי מערכת אינטרסים הדדית, ואסור שצד אחד יפר אותה רק כי הוא יכול.
6 הח"כית של כולנו: יש ויכוח שכנראה אף פעם לא ייגמר בשאלה איך החליט כחלון על הרכב רשימת כולנו לכנסת הנוכחית. לא ברור מה עבר עליו כשבחר ב"ביטחוניסט" הנמצא בדרכו לליכוד. מדוע שיבץ לרשימה את "סגן שר החוץ" הנעדר מישיבות כי הוא בחוץ. ומדוע "האיש החברתי" מהדרום מונה ליו"ר ועדת העבודה והרווחה ולא זכה להתמנות לשר. אבל בכל זאת, מספר מינויים היו בינגו, ואחת מהם היא ח"כ רחל עזריה.
עזריה הגיעה מעיריית ירושלים ועושה בשם הזוגות הצעירים עבודה אפקטיבית יוצאת דופן. מומלץ ששר האוצר יתייעץ יותר עם אחיו קובי (שהמליץ על מינויה של עזריה) בבואו להרכיב את הרשימה לכנסת הבאה.
ח"כ עזריה, תושבת ירושלים, הייתה מעורבת מאחורי הקלעים במשבר הדסה. היא פעלה כמתווכת שקטה ולא הדליפה חומרים לתקשורת. השבוע רשמה הישג משמעותי שבזכותו יאכלו הילדים אוכל בריא יותר בצהרונים. "בישראל יש ילדים בני 5 עם רמת כולסטרול של בני 50", היא מסבירה את אחת מיוזמות החקיקה החשובות ביותר.
ערב יציאת הכנסת לפגרה נפגשנו לראיון סיכום מחצית קדנציה, ולא היה אפשר להתחיל בלי להתייחס לדרמת הבחירה של אבי גבאי, לשעבר שר מטעם כולנו, לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה.
הציבור קיבל את הבחירה בגבאי בהפתעה. איך אתם בכולנו מעכלים את הבשורה, שעבור חלקכם היא בשורת איוב?
"הערכתי את גבאי מאוד כשהיה חבר בכולנו והצטערתי שפרש. חשבתי שזה לא נכון ושהוא צריך להישאר כדי להשפיע. אבל זאת הבחירה של מפלגת העבודה ואני מאוד מכבדת את הדמוקרטיה שם".
זימנת לשבוע הבא כנס בקריית אונו, להצעת תוכנית "נטו משפחה" בהשתתפות שר האוצר. אז אתם בכולנו כבר ממש בעיצומה של מערכת בחירות.
"אני לא חושבת שזה העניין. עשינו המון ויש עוד הרבה עשייה. עד עכשיו שקענו בעבודה ואפילו טענו שלא רואים אותנו בשטח. הכנס מוקדש להורים לילדים קטנים במטרה לדבר עם הקבוצה. זה כנס משפחות צעירות. בפעם הראשונה יש כנס פוליטי ארצי שמוקדש למשפחות צעירות.
"זה מה שעשיתי בתפקידי כסגנית ראש עיריית ירושלים. רציתי לשמוע מה יש לאנשים בשטח להגיד. זאת אוכלוסייה שלא קיבלה ייצוג ותשומת לב ואין לה זמן לעיסוק פוליטי. הקהל הזה לומד שגם להורים יש כוח פוליטי.
"יש המון עשייה שאנחנו רוצים להביא לקדמת הבמה. עד היום הרגשתי שאני קבורה בוועדת הכספים ובוועדת הרפורמות והציבור לא יודע מה אנחנו עושים. לכן החלו מסעות הפרסום ושילוט החוצות".
הובלתם רפורמה במערכת הבנקאית, אבל הציבור לא מרגיש כלום כי יש עיכובים.
"היה השבוע דיון בוועדת הכלכלה וסיכמנו שנעבוד יחד עם הוועדה כי הרבה נושאים פיננסיים צריכים להגיע לשם. צריך כל הזמן לשבת לבנקים על הראש. יש חוקים שלא קודמו כמו ביטוח פיקדונות. יש מהלכים נוספים שעדיין לא נעשו.
"מדובר ברפורמה ענקית, ותמיד כשמתחילים יש הרבה אנרגיה, שלאחר מכן נעלמת. אם לא מיישמים את הרפורמה במלואה, באמת יש בעיה. תחרות תהיה רק אם הרפורמה תעבור במלואה, וזה דורש המון עבודה".
יש טענות על כך שבנק ישראל מעכב את הדברים.
"קיים מתח מובנה בתוך המערכת הפיננסית בין היציבות לתחרות, וככה היא בנויה. זאת השיטה, וצריך להתמודד עם המתח. כשעובדים בשיתוף פעולה, אפשר להגיע להצלחות. למרות הטענות, החקיקה הפרטית מסייעת לבנק ישראל להתקדם יותר מהר, כי ארגונים גדולים מתקדמים לאט, ובבנק ישראל זה בולט.
"אני אומרת שוב, חשוב לסיים את כל חלקי הרפורמה, אחרת חצי עבודה הייתה לשווא והציבור לא נהנה ממנה. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תיקח עוד שנתיים וחצי, וזו טעות. בעיני עדיף היה למכור מהר יותר ולא להמתין שלוש שנים. זה גרוע לחברות כרטיסי האשראי ולא טוב לאף אחד".
מה דעתך על הוועדה לחקירת האשראי לטייקונים? האם זה הזמן להסתכל 15 שנים לאחור?
"טוב שבודקים את מה שקרה, אבל חשוב יותר הוא התיקון. חשוב שהציבור יבין מה בדיוק קרה עם האשראי לטייקונים. היום המערכת הציבורית הרבה יותר מעורבת בהשוואה לעבר, שבו יודעי ח"ן דיברו כלכלה. החקירה תמנע מהלכים דומים בעתיד ותאפשר לציבור להבין את האירוע".
כיצד את מתכוונת לעבוד בתקופה הפגרה?
"יש לי המון עבודה בנושא אדמות הכנסייה. מדובר באדמות שנמכרו לקבוצת עלומה, היושבת באיי הבתולה, ואף אחד לא יודע במי מדובר. אנשים גרים בבתים שנבנו על אדמות אלה, שנמכרו לדמות עלומה, והם עלולים לאבד את הבתים שקנו לפני 50 עד 70 שנה.
"אני מנהלת שיחות במשרד המשפטים וברשות מקרקעי ישראל. יש לי הצעת חוק וגם הכנסתי לתמונה את אנשי משרד האוצר. מדובר באדמות הנמצאות בכל הערים הוותיקות שבהן שלטה הכנסייה, כמו ירושלים, חיפה, טבריה, רמלה ויפו. גם כנסת ישראל הייתה על אדמת הכנסייה שהופקעה.
"סיפור אדמות הכנסייה הוא מגה־אירוע. יש עשרות אלפי אנשים שעלולים לאבד את דירותיהם לקונים שאיש לא יודע את זהותם. וישנה גם סוגיית הפיצול של דירות בבנייה רוויה. נקים צוות ונעבוד על פתרונות".