בשנים האחרונות אני מלווה את ההידרדרות בהר הבית באמצעות הליכים משפטיים. בתי המשפט התבקשו להתערב באוזלת היד של המדינה, שמונחתת היישר מלשכת ראש הממשלה ומאפשרת לוואקף, לפת"ח ולקיצונים אסלאמים לצפצף על החוק והריבונות הישראליים ולהפוך את הר הבית למוצב קדמי במאבק נגדנו.
בשבוע שעבר הפכה התוקפנות המילולית לטרור ורצח. מה שהחל בהתעלמות מחיסול סיטוני של עתיקות וצפצוף על חוקי התכנון והבנייה, מה שהמשיך בבניית צבא וואקף שמקיים סיורים אלימים במדים על ההר ומתעמר במבקרים יהודים - הפך עכשיו לרצח שוטרים. הכל בחסות אזור הדמדומים שיצרה ישראל בהר הבית.
לא בכדי, בעתירה האחרונה שהגשתי לבג"ץ, קבעו השופטים כי על הממשלה והמשטרה להקפיד על מילוי החוק הישראלי בנחישות, לשמור על הכבוד הלאומי ולדאוג שתתקיים האמרה של מוטה גור: "הר הבית בידינו". הדברים נכתבו במכוון, אחרי שהתברר גם לשופטים שהמציאות בהר הבית ממש אינה כזו.
החטא הקדמון מוטל, כמובן, על משה דיין, שמנע ב־67' את השליטה שלנו בהר, בניגוד למערת המכפלה וכל אתר קדוש אחר בארץ. אחריו גילה אהוד ברק אוזלת יד פושעת, כשאפשר לוואקף וחבורתו להשתלט ולהרוס עתיקות ושרידים היסטוריים בהיקפים אדירים. אבל ממשיך דרכם הוא בנימין נתניהו, מי שרוממות הקוממיות שלנו בירושלים על שפתיו, אבל נכנע בשיטתיות לירדנים, לפת"ח, לאסלאמיסטים ולמי לא.
באישור נתניהו בנה הוואקף צבא של כאלף איש, ללא סיבה וצורך. הצבא הזה מִשְׁטֵר את ההר במדים, מקיף כל מבקר יהודי, מתנכל לארכיאולוגים, תוקף מילולית, מתגרה בשוטרים ומנסה להכחיד כל נוכחות יהודי במקום. רק לפני כמה חודשים, ערב הדיון בעתירה בבג"ץ, הבהיר שר ההקדשים הירדני כי צבא הוואקף נועד "לתמוך בעמידתם האיתנה של אחינו בירושלים" ולהילחם בחוק המואזין שחוקקה הכנסת. כלומר, באישור ממשלת ישראל בנו ירדן והפלסטינים צבא אקס־טריטוריאלי בעיר הבירה, שמקבל משכורתו ממעצמה זרה - ירדן, ותפקידו להילחם בחוקיה ובריבונותה של ישראל. מדובר בטירוף מערכות, לא פחות.
ממשלת נתניהו מתעלמת ונכנעת למשחק הכפול שמנהל השלטון ההאשמי, ומחלקת לו מחמאות ומתנות חינם, כולל מסוקי קרב, כך לפי פרסומים זרים. בתמורה בנו הירדנים מאחז תוקפני בתוכנו, שמתסיס בהתמדה נגד עצם הריבונות והישות של מדינת ישראל בירושלים. גם השבוע אפשר המלך הירדני לאלפים לקיים הפגנות הסתה נגד ישראל ולעמוד דקת דומייה בפרלמנט הירדני לזכר "השהידים" – רוצחי השוטרים שלנו. זהו אקט שמחייב ניתוק יחסים מצד מדינה ריבונית ובעלת כבוד עצמי. אבל מתברר שישראל אינה כזו.
הצביעות ואוזלת היד מתבטאות גם כלפי מחוללי הפרובוקציות הנוכחיות בפאתי הר הבית, שמתחפשים למתפללים תמימים - נרעשי מגנומטרים. ההפגנות מאורגנות על ידי צבא הוואקף, קיצונים אסלאמים, ולצדם אנשי פת"ח והרשות הפלסטינית. הם אלו שמביימים תפילות פרובוקטיביות ומחוללים התפרעויות אלימות בשבוע האחרון. גופי השידור והאינטרנט של הרשות הפלסטינית ופת"ח גם חזרו להשמיע את נאומו המפורסם של אבו מאזן, שהצית את המהומות לפני כשנתיים, ובו קרא לנהור למסגדים ולא לאפשר ליהודים "לטמא ברגליהם המטונפות" את הר הבית; נאום שבו קבע כי כל דם של מוסלמי על הר הבית הוא קדוש.
המסר והכיוון ברורים והמפגינים פועלים בהתאם, אבל ישראל של נתניהו ממשיכה להתעלם, לגמגם ולאפשר לאויב לקדם את ההשתלטות על הר הבית וירושלים.