מכירים את אלה שמוכנים לנקר לעצמם עין בתנאי שלאַחֵר הם ינקרו שתיים? זו בדיוק מדיניות ממשלת הימין בעזה, ודווקא בימי הקיץ הלוהטים. מצד אחד, הם משתפים פעולה עם אבו מאזן וא־סיסי בהגברת הלחץ על האוכלוסייה כדי שתרסן את חמאס, ומצד שני הלחץ חוזר לישראל כבומרנג.
לאחרונה אסר משרד הבריאות על הרחצה בחופי הים זיקים וגן לאומי אשקלון בשל זיהום צואתי שנמדד במי הים התיכון. “אנחנו בשיא עונת הרחצה”, כתב ראש עיריית אשקלון לראש הממשלה, “והדבר האחרון שאנחנו רוצים שיקרה הוא סגירת חופים”. קצת מביך, אם לא משפיל, להשוות את סבל תושבי עזה ל”נזק” שנגרם לתושבי אשקלון, ומה שנותר לבדוק הוא אם מדיניות הממשלה מצדיקה את נזקי שני הצדדים.
התשובה היא בהחלט לא. אומנם הכותרת הראשית ב“ישראל היום” העריכה: “אבו מאזן לא יעצור עד שיכניע את הנייה”, אבל נו באמת. האמת היא שממשלת ישראל היום אינה מסוגלת להודות בכישלונה בטיפול ברצועה, הן אזרחית והן ביטחונית. הגדר והאמצעים נגד מנהרות (הייתכן שהסיכולים נעלמו משום שמישהו הבין שנזקם גדול מתועלתם?), הירי על כל פיפס – כל אלה הם עזרים טקטיים.
האסטרטגיה היא ללחוץ על האוכלוסייה כדי להחליש את חמאס ולהכניס או את מוחמד דחלאן או את אבו מאזן – רצוי דחלאן – על מנת שיהיו מעורבים בהסדרי הממשל הפנימיים. אך זה לא ילך. חמאס ייכנע בקטנה פה ושם, אבל אין שום דרך שיוותר על שליטתו ברצועה. המדיניות הישראלית בעזה, הסביר הרמטכ”ל, “מתבססת על ניהול סיכונים מושכל”. לדבריו, חמאס הסכים לראשונה לשלם תמורת דלק במקום להשקיע את הכסף בטרור. במחילה, אלו שטויות. בינתיים אזרחים בישראל רוצים לרחוץ בים, לאכול דגים ושאר שרצי ים בלי לחטוף חולירע, לשתות מים נקיים - וגם את הדברים הפעוטים האלה הממשלה מונעת מהם לטובת מדיניות ביטחון חסרת ביטחון ותוחלת.
בימים אלה סוגרת מקורות שני מתקנים לשאיבת מי תהום על גבול רצועת עזה באזור מושב נתיב העשרה, בעקבות הזרמת שפכים מעזה לישראל. עקב מגבלות חשמל קרסו מתקני טיהור המים ברצועה, והשכונות הצפוניות של רצועת עזה, בית חנון ובית לאהיא (כ־150 אלף תושבים), החלו להזרים את השפכים לנחל חנון שחוצה את ישראל ונשפך לים. הנחל הפך לתעלת ביוב ענקית, הזיהום גולש לים ומחלחל לאקוויפר החוף, והמצב כולו הוא מפגע תברואתי ענק.
“ממשלת ישראל צריכה להבין שהמצב ההומניטרי הקשה ברצועה מחריף, ואת השלכותיו סופגים יישובי עוטף עזה”, אמר ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, יאיר פרג’ון. “אם המצב לא ישתנה, מדינת ישראל כולה תושפע ממה שקורה מעברו השני של הגבול. דרושים כאן התערבות מיידית של הממשלה, גיבוש מדיניות והחלטות כיצד מתמודדים עם תופעות כאלו”.
ממשלה? גיבוש מדיניות? החלטות? הצחקת את הממשלה, את מגבשי המדיניות ואת מקבלי ההחלטות. כל השאר בוכים.