היצרים הפוליטיים כבר מבעבעים מתחת לפני השטח. בשונה מאורך הרוח של רשויות החוק, המוטיבציות הפוליטיות ודעת הקהל הן חסרות סבלנות. בסופו של דבר, ובתהליך בלתי נמנע שכבר החל, הן שיכתיבו את תום עידן נתניהו. הזדקקותו של ראש הממשלה לשירותיה המגוננים של ח”כ נאוה בוקר היא נייר לקמוס לתהליך מואץ של איבוד התמיכה בו גם במעגליו הקרובים. אלא אם כן ספין דרמטי יזעזע את המדינה, אנחנו עומדים בפני תחילת הסוף, לא רק של מי שנתפס שנים רבות כמנהיג הישראלי הבלתי מעורער, אלא גם של תקופה שהותירה חותמה על אופייה של החברה הישראלית.
ניתן להתווכח על טיבו של עידן נתניהו בהקשרים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים, וזאת בהתאם להשקפת העולם שבין שמאל לימין. עבור אנשי ימין רבים, נתניהו הוא ראש ממשלה מצוין ששמר על המדינה מזוועותיהם של תהליך מדיני או של מדיניות רווחה.
מבחינתם של אנשי שמאל, ראש הממשלה אחראי להמשך הכיבוש על השלכותיו הרעות כלפי פנים וכלפי חוץ, לגידול בממדי העוני ולהיחלשותן של הקבוצות המוחלשות ממילא. אבל כשישקע האבק מעל עידן נתניהו, המורשת שהותיר אחריו תתבהר בעיקר כזו שפגעה אנושות בסולידריות ובממלכתיות הישראלית.
המכנה המשותף הדק, שנמתח מעל השסעים המרובים של החברה הישראלית; אותו קו, שמאפשר לנו איכשהו להמשיך לחיות כאן יחד, ללכת לצבא, לשלם מסים ולהאמין בשלטון החוק, הלך ודהה בעידן נתניהו.
שלטונו החל בשתיקה בכיכר ציון
המכנה המשותף הדק, שנמתח מעל השסעים המרובים של החברה הישראלית; אותו קו, שמאפשר לנו איכשהו להמשיך לחיות כאן יחד, ללכת לצבא, לשלם מסים ולהאמין בשלטון החוק, הלך ודהה בעידן נתניהו.
שלטונו החל בשתיקה בכיכר ציון
אם נרצה, מגמה זו שאפיינה את שנות שלטונו התחילה בעמידתו השותקת על המרפסת בכיכר ציון באותה הפגנת ימין ידועה באוקטובר 1995, כששלטי רבין במדי אס־אס מונפים מולו, והמשכה בסימונו העקבי של השמאל כבוגדני. מסע ההפחדה ערב בחירות 2015 בדמות סרטון “הערבים נוהרים לקלפיות”, היווה רוח גבית שליבתה את הנטיות הגזעניות הפושות בקרב נציגי הציבור והחברה הישראלית.
לכך יש להוסיף את הפגיעה החמורה במעמדו של צה”ל וערכיו עם עמידתו של נתניהו לימין מעשהו של אלאור אזריה, ושתיקתו מול גידופיו של עו”ד שפטל את הרמטכ”ל. ולבסוף, הפגיעה במעמד שלטון החוק. דף המסרים, ששליחיו של ראש הממשלה מדקלמים, גורס כי מתנהלים נגדו ציד מכשפות וקנוניה נכלולית להפילו נרקמת במחשכים.
לכך יש להוסיף את הפגיעה החמורה במעמדו של צה”ל וערכיו עם עמידתו של נתניהו לימין מעשהו של אלאור אזריה, ושתיקתו מול גידופיו של עו”ד שפטל את הרמטכ”ל. ולבסוף, הפגיעה במעמד שלטון החוק. דף המסרים, ששליחיו של ראש הממשלה מדקלמים, גורס כי מתנהלים נגדו ציד מכשפות וקנוניה נכלולית להפילו נרקמת במחשכים.
במילים אחרות, היועץ המשפטי ומפכ”ל המשטרה, שמונו אישית על ידי נתניהו, מואשמים כעת בתוכנית זדונית להפילו. בהמשך לכך, יו”ר הקואליציה נשלח להפגין במוצאי השבת האחרונה נגד אזרחים שמממשים את זכותם הדמוקרטית, משל הכוח הפוליטי העיקרי אינו מצוי בידו. ואילו השר צחי הנגבי בראיון עמו התייחס לאותן הפגנות חוקיות בפתח תקווה כאל אמצעי אלים.
יש לקוות שנתניהו יצא זכאי בדין. כך או אחרת, במישור הערכי עידן נתניהו ייזכר כמי שכלל טשטוש גבולות בין טובת המנהיג לטובת המדינה, בעידן שבו קווים אדומים הומניים נחצו לטובת רווח אישי. אמירתו של ח”כ דוד ביטן בהפגנה נגד השחיתות, שלפיה “ביבי ראש ממשלה לנצח ואחר כך יאיר”, מסכמת היטב את הדברים.