יש עם מי לדבר. יש מי שיענה לטלפונים של נתניהו כאשר נפשו סוערת, כאשר רוחו מיוסרת, כאשר התסכול מכותרות הטלוויזיה ב־20:00 לא ענו לציפיות או למסר של הקמפיין. או שבכלל היו אלו סתם שיחות "חבריות", כמו שהציג זאת ראש הממשלה לפני שהתפרסמו מועדי שיחותיו עם עמוס רגב ושלדון אדלסון. ישנו רגב, שיענה פעם אחר פעם, וישנו אדלסון, שמוכן לדבר תמיד. כל הראיות נסיבתיות. הכול נראה ברור וסגור.



ובכל זאת, הנה כמה שאלות שאולי ישרתו את ראש הממשלה בניסיון שלו להפריך את התחושה שהוא היה העורך הראשי של "ישראל היום", שהוא תדרך והמליץ ליישר קו, כדי שהכותרת תהיה תואמת למסר שרצה להעביר. שהוא, בניגוד לכל הטפותיו ויללותיו נגד תקשורת מגויסת כנגדו, עשה בדיוק אותו דבר - גייס עיתון שלם שיפרסם מחשבות, מסרים ולפעמים יתמקד בשטויות, כמו, למשל, עבירות הבנייה הקלות של אלדד יניב, או יתחשבן עם ליברמן או יחסל חשבונות עם בנט.



מה עוד יכול ראש הממשלה לומר להגנתו? איך יסביר את הסתירה? אני הצלחתי לחשוב על שתי אפשרויות:



תירוץ מספר 1: תשתית לקויה. זה נכון, יוכל לומר ראש הממשלה, שדיברתי עם עמוס רגב חמש פעמים בלילה, אבל, זה בגלל אותה שיחה חברית. היא פשוט נקטעה פעם אחר פעם בגלל התשתית הסלולרית הרעועה. הבעיה היחידה בתירוץ הזה ששר התקשורת אז היה נתניהו עצמו, כך שהוא אחראי גם על זה.



תירוץ מספר 2: זה לא אני - זה הוא. ראש הממשלה יוכל לטעון שמי שביקש את השיחות הוא רגב עצמו. הוא פשוט היה חייב לקבל תדרוך בעניינים חשובים, לברר סוגיות מדיניות רגישות, להצליב סיפורים שיכולים היו לפגוע בתדמית ראש הממשלה ומדינת ישראל. הבעיה היחידה בתירוץ הזה ש"ישראל היום" לא חילץ מהשיחות האלה ולו סיפור עיתונאי אחד חדש ומעניין. שום כותרת. שום הדלפה אסטרטגית. כלום.



אז או שנתניהו לא מסוגל, למרות היותו "מר תקשורת", לחשוב על סיפור אחד שיש לו שיעניין באמת את אזרחי ישראל, או שבתחום התקשורתי, כמו בתחומים אחרים, הוא עסוק בעיקר בכיבוי שריפות, בבלימה, בהתגוננות ובניסיון לקחת את האחריות רק על הישגים - גם אם הם לא שלו.



נתניהו צודק. התקשורת לא מחמיאה לו כמו שהוא רוצה. זה לא תפקידה. היא לא עשתה את זה עם קודמיו, שרון ואולמרט, בגין ורבין. פעם תקפה ופעם החמיאה, אבל הם מעולם לא אסרו מלחמה ויצאו נגד כל המערכת. אם הם גייסו עיתון, זה היה בשקט. גם אם זה היה מסריח, זה לפחות נעשה בצנעה. זה לא אומר שזה בסדר, אבל זה בוודאי לא הופך את התנהלותו של נתניהו למקובלת, מובנת או הגיונית.