או שראש הממשלה בנימין נתניהו פשוט איננו מודע למפה המעודכנת של מוקדי הכוח בקהילה היהודית בארה"ב. או שהוא מודע אבל מזלזל בגורמים המזוהים כמשפיעים בקהילה או שהוא פוחד להתייצב פנים אל פנים מול בעלי הדין שלו, ראשי הזרמים הלא אורתודוכסים בקהילה. כנראה שכל שלוש האפשרויות היו הבסיס להחלטה שבעת שהותו בניו יורק לרגלי כינוס עצרת האו"ם ופגישתו הצפויה עם הנשיא טראמפ, ראש הממשלה ייפגש עם ראשי ארגונים יהודים – אבל לא עם מנהיגי הזרמים הדתיים והקהילות.
לפי דיווח שפורסם ב-NRG בעקבות המתיחות בעניין מתווה הכותל שהוקפא ושגרם משבר עם חלק גדול בקהילה, נתניהו ייפגש עם מספר מצומצם של ראשי ארגונים ביניהם הפדרציות היהודיות, הוועד היהודי-האמריקאי, איפא"ק ו-וועידת הנשיאים. בדיווח מצוטט נשיא התנועה הרפורמית, הרב ריק ג'ייקובס, שאומר כי לא הוזמן למפגש עם ראש הממשלה.
אם הדיווח נכון, החלטת ראש הממשלה להימנע במוצהר מלהיפגש עם רבנים ראשי התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית היא החלטה שגויה, הזויה וסליחה על הביטוי, גם טיפשית.
מנחם בגין המנוח, בביקור הראשון שקיים בארה"ב כראש ממשלה, ביקש, יזם וקיים מפגש מיוחד עם רבנים. במפגש השתתפו 300 רבנים, 100 מכל אחד משלושה הזרמים הדתיים. הנאום שנשא בגין בכנס הזה עדיין זכור ומצוטט בקרב רבנים ותיקים כנאום מרגש, מלהיב שהדגיש את הקשר החזק והאיתן בין ישראל לקהילה.
בגין הבין את מה שנתניהו לא קולט
בגין הבין בזמנו מה שראש הממשלה נתניהו לא קולט או מסרב להפנים. נוטרי הקשרים בין ישראל לקהילה והמשפיעים על הידוק הקשרים והזנתם הם הרבנים ולא ראשי הארגונים. לרבנים גישה ישירה, אישית ובלתי אמצעית עם אנשי ובני קהילותיהם ועם המתפללים בבתי הכנסת. לרב רפורמי, קונסרבטיבי או אורתודוכסי בעיר קטנה במדינת אורגון או צפון דקוטה יש קשר אישי עם מספר יהודים ועם משפחות יהודיות, בהיקף הגדול פי כמה וכמה משיש לכל חברי ועידת הנשיאים גם יחד. זהו ארגון-גג שכבר שנים חסר כל השפעה בציבור היהודי.
הוועד היהודי האמריקאי הוא ארגון חשוב. אבל פעילותו מתמקד בטיפוח קשרים עם ממשלות וראשי מדינות ברחבי העולם. לארגון הזה אין קשר לרחוב היהודי ואין גישה לציבור היהודי הנרחב. השדולה הפרו ישראלית איפא"ק היא גורם מרכזי בארה"ב, אבל תפקידה הוא לשמור על האינטרסים של ישראל בסנאט ובקונגרס. לראשי השדולה ולפעיליה אין גם יומרה להשפיע על סדר יומה של הקהילה או להשפיע על הדעות בקרב יהודים.
במקום לנצל את שהותו בניו יורק ולהתייצב בראש מורם מול רבנים להשיב בכנות על שאלותיהם וטענותיהם בנוגע להסכם הנגישות לכותל המערבי, ובמקום להסביר להם את סדר העדיפויות של ממשלתו והחשיבות שהוא רואה בקיום הקואליציה שלו – ראש הממשלה ייפגש עם ראשי ארגונים שיאזינו ויקשיבו לו בחרדת קודש, ימחאו לו כפיים ויצאו מהפגישה מרוצים ועם הרגשה טובה שראש הממשלה טרח להיפגש עמם.
שני מיליון היהודים השייכים לתנועה הרפורמית ועוד למעלה ממיליון השייכים לתנועה הקונסרבטיבית יישארו עם מורת הרוח, עם התסכול ועם הנתק המתרחב מעמיק בינם למדינת ישראל.