הפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ הייתה מעולה. אין חשש, גם אם בטעות הנשיא היה במצב רוח רוגז ונרגן, או אם במשך כל הפגישה עם נתניהו הוא היה שקוע בסמארטפון וצייץ נגד CNN - הפגישה תשווק כמצוינת.



היועצים משני הצדדים יספרו על כימיה נדירה, על כך שהפגישה נמשכה יותר מהמתוכנן, וידווחו כי שני המנהיגים דנו לעומק בכל הנושאים של המזרח התיכון. טראמפ לא יהיה רוגז ולא יצייץ, הוא סומך על נתניהו ושמח באמת לראות אותו. הוא מעריך את יכולת ההישרדות הפוליטית שלו ואת עצותיו בעניין המזרח התיכון. ובמקרה של נתניהו הנשיא בא לעשות משהו נדיר - להקשיב.



הפגישה הייתה מצוינת כי טוב לשני הצדדים להציג אותה כך. הפגישה הייתה מצוינת כי היא הייתה ידועה מראש: האיום האיראני, גרעין, הסכם, הפרות, טרור, סנקציות, קוריאה הצפונית, דאעש, סוריה וגם משהו על הפלסטינים (הקמנו להם אזור תעשיה, תשאל את ג'ייסון). ממילא בסדר היום כבר הובהר שאיראן היא העיקר והפלסטינים הם רק עניין שולי. אז למה שתהיה פגישה מבאסת? צריך ממש כישרון כדי להרוס אותה.



נוסף לכך, אין גם מדד ברור ומיידי. אין בקשה ספציפית ומדידה שאפשר באמצעותה להעריך את יעילות המפגש. המבחן האמיתי, אם כן, הוא לאורך זמן. צריך להמתין ולראות עד כמה נתניהו יצליח להביא את טראמפ לפעול נגד הטרור ונגד איראן מתוך שכנוע פנימי עמוק.


לא קרע, לא נגח

עד כה, מכל מקום, זה לא ממש עבד. טראמפ הקיצוני והמוחצן לא קרע את הסכם הגרעין, לא נגח בפניו של רוחאני ולא הטיל על לאיראנים סנקציה שכמוה טרם ראו. הוא קיטר והחמיץ פנים, אבל המשיך כרגיל.

העניין הוא שאם ארה"ב מתכוונת לשנות כיוון ביחס כלפי איראן, ישראל צריכה להיזהר. זאת, כדי שלא להיראות כמי שהובילה את הממשל השנוי במחלוקת לעוד מערכה שכאילו טובה רק לישראל. מערכה שיכולה לסבך את ארה"ב בעוד סיבוב מלחמתי במזרח התיכון, בעוד מהלך שאזרחי ארה"ב לא מוכנים לקבל ושהגזענים שם יוכלו בקלות להוסיף לרשימת היהודים המושכים בחוטים שלהם.

הבעיה היא שעם טראמפ זה מתעתע. הוא לגמרי בעד ישראל, ובכל זאת מדבר על הסכם שלום עם הפלסטינים עוד שנה. הוא לגמרי מבין את הסכנות מצד טהרן, אבל לא מציב לה ולמוסקבה קו גבול ברור בסוריה. וזהו בדיוק המבחן: אם נראה בשטח הגבלה של השתלטות איראן בסוריה, בלי שזה ייראה כמהלך לא טבעי שצריך לשלם עליו. נתניהו צריך להציע "עסקה חדשה", הסכם חדש, אולי עם סעיף טילים וטרור, ולהביא את הממשל להשיג יעד ממשי ומעשי. הוא צריך גם להיראות כמי שנתקל בנשיא נחוש ולא בנשיא בובה מבולבל שהוא הצליח "להנדס" ולגרור לעוד הרפתקה. וזה אומר פגישה בלי הכותרת "שכנעתי, סחפתי, הוכחתי". זה צריך להיות אלגנטי ומדוד. לא ממש הסגנון של נתניהו בימים האחרונים.