הטבח בלאס וגאס עלול להתברר כ-11 בספטמבר של תעשיית התיירות

מאות כוכבי קולנוע וסלבריטאים נוספים התייצבו בלאס וגאס ב־5 בדצמבר 1973 כדי להשתתף באחד האירועים הגדולים ביותר בתולדות "עיר החטאים" - טקס הפתיחה של מלון וקזינו MGM גרנד בסטריפ, השדרה המפורסמת של העיר. טקס גזירת גליל של סרט קולנוע, הופעה של הזמר והשחקן דין מרטין ועוד שלל אטרקציות ליוו את חנוכתו של המלון הגדול ביותר בעולם באותה תקופה, עם כ־2,100 חדרים ב־26 קומות, שנבנה בעלות של יותר מ־100 מיליון דולר בסגנון הסרט זוכה האוסקר "גרנד הוטל" של אולפני MGM משנת 1973. 
 

אולם תשע שנים לאחר מכן, ב־21 בנובמבר 1980, עמד המלון היוקרתי במרכזו של האסון הקשה ביותר בתולדות מדינת נבדה ואחד הקשים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. תקלה בחיווט החשמלי במסעדת המלון יצרה ניצוץ אש, ובתוך דקות התפשטו הלהבות לעבר קומת הקזינו והשמידו את כל מכונות המשחק והשולחנות, בעוד עשן כבד אפף את המבנה. 
 

אורחים ניסו לברוח מהחלונות או לעלות לגג, אולם חלק מיציאות החירום היו נעולות וגם לכבאים לא היו סולמות גבוהים מספיק. כאשר הלהבות כובו והעשן התפוגג התברר היקף הטרגדיה - 85 בני אדם נספו, מרביתם בשל שאיפת עשן, ויותר מ־650 נוספים נפצעו. בעקבות זאת, נקבעו תקנות מחמירות לבטיחות אש בכל המלונות בנבדה, ובראשן חובת התקנה של גלאי עשן ומתזים לכיבוי אש. 

 

ידיעה שפורסמה ב"ניו יורק טיימס" יממה לאחר מכן תיארה כיצד על אף האסון הכבד, העיר כמעט לא עצרה מלכת. "בסטריפ של וגאס, מעטים מסרבים שיפריעו להם", הייתה כותרת הידיעה, שבה נכתב כי רצועת הקזינו הראוותנית שהיא "הלב של פנטזיית אדמת המדבר הזה, כמעט שלא פספסה פעימה אתמול בלילה".

אף שבתי המלון התגייסו לספק מזון ושמיכות, תושבים מקומיים הביאו בגדים לאלפי המפונים ועסקים רבים מיהרו להציע עזרה, הוסיף הכתב וציין, "האש במלון MGM גרנד האדיר, האסון הכבד ביותר בהיסטוריה של לאס וגאס - לא הביאה לדקת דומייה בבתי הקזינו הרועשים, לא לדקת אפלה בזרם האורות הצבעוניים ולא להשהיה של שנייה במלודיה המונוטונית של 100 אלף מכונות הימורים". 
 

אבל השבוע, עיר המדבר התוססת נראתה אחרת לגמרי. יום ראשון בערב היה טיפוסי עבור וגאס, עם אלפי תיירים שמבלים בבתי הקזינו ובמלונות, צועדים לאורך הסטריפ המוארת בשלטי החוצות הענקיים, צופים בהופעות או יושבים באחת המסעדות. כ־22 אלף אוהבי מוזיקת קאנטרי שהו באותה שעה בלאס וגאס וילג', מתחם פתוח מול מלון לוקסור המפורסם שבחזיתו פסל ספינקס ופירמידה, ונהנו מהופעתו של הזמר ג'ייסון אלדין שסגרה את שלושת ימי הפסטיבל "דרך 91". 
 

מעט אחרי השעה עשר בלילה החלו הצלילים מההופעה להתערבב בצרורות בלתי מובנים, שלאחר שניות אחדות התבררו כמטחים של ירי אוטומטי שהחלו להפיל על הקרקע צופים מדממים. ההמונים פתחו בריצת אמוק לחפש מחסה. רבים אחרים סיכנו את חייהם כדי להגן על קרוביהם, חבריהם או אנשים זרים מול הקליעים שנורו מכיוון הקומה ה־32 של מלון מנדליי ביי בצד השני של השדרה, שם התבצר סטיבן פאדוק (64) עם יותר מ־20 רובים.

רק אחרי יותר משעה פרצו כוחות המשטרה לחדר ומצאו בתוכו את גופתו של פאדוק. בזירה עצמה החלה להתבהר התמונה האיומה - 59 בני אדם נרצחו ויותר מ־500 נפצעו במתקפת הירי הקטלנית ביותר בתולדות ארה"ב. 
 

העיר נכנסה למצב "נעילה". המלונות ואולמות הקזינו סגרו את דלתותיהם ולא הרשו לאורחים לצאת או להיכנס מחשש שייפגעו מהירי או שהיורים המסתוריים ינסו להיכנס, בעוד ניידות משטרה, אמבולנסים ורכבי הצלה נוספים מילאו את השדרה. "כאשר 20 או 30 בני אדם החלו לרוץ פנימה, התסריט הגרוע ביותר החל לרוץ בראש", שחזר ג'ו דמור, שהיה בקזינו במלון פלאנט הוליווד במהלך הירי.

הוא מצא מחסה במטבח של אחת ממסעדות המלון יחד עם עשרות בני אדם נוספים. "היינו לחוצים כמו סנדוויצ'ים ואנשים חיבקו זה את זה, אנשים בכו וצעקו", סיפר. "חשבתי לעצמי, 'האם אני אחזור הביתה אי פעם כדי לראות את אשתי ובנותי שוב?'". אחרי דקות ארוכות של מתח, ניתן האישור לצאת.

כמו קבר

אף שביום שני בבוקר כבר הוסרו כל ההגבלות, כולל ב"מנדליי ביי", והמשטרה קבעה סופית כי היה מדובר ביורה בודד ואין איום נוסף, לאס וגאס עצרה מלכת כמעט לחלוטין, לראשונה מאז האבל הלאומי אחרי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר. אפילו על שלטי החוצות הגדולים, שלרוב מפרסמים את המופעים ואירועים שונים ברחבי העיר, הופיעו קריאות לתרום דם ולהתפלל למען הקורבנות והפצועים. גם השלט המפורסם - "ברוכים הבאים ללאס וגאס", הפך לאתר זיכרון עם פרחים ודגלים.
 

אומנם בתי הקזינו ולא מעט עסקים היו פתוחים, אבל אי אפשר היה להתעלם מאווירת הנכאים בעיר, שכבר שנים רבות מהווה אחד היעדים המובילים לעשרות מיליוני תיירים בכל שנה, עיר של בילויים ומסיבות שתוארו בעשרות, אם לא מאות, סרטים וסדרות טלוויזיה. "זה מרגיש כמו קבר, אם אני יכול לומר זאת", תיאר את האווירה אריק סטרונג (51), תושב העיר שהתייצב ביום שני בבוקר עם שלט "וגאס חזקה" ליד נתיב תנועה שהיה שומם באופן בלתי שגרתי.

"זה המצב השקט ביותר שראיתי מאז ה־11 בספטמבר. אני לא חושבת ששמעתי אפילו צופר אחד", הוסיפה שלי ליונס (54), נהגת בשירות התחבורה המקומי ליפט. "אנשים פשוט מתעסקים בתחושות שלהם. זה סוריאליסטי". "דבר כזה לא אמור להתרחש כאן", היא הוסיפה, "וגאס היא לא מקום פוליטי, היא מקום של כיף, מסיבה". 
 

כמו אחרי השריפה של 1980, גם הפעם התגייסו תושבים רבים לסייע בתרומות של מזון, מים ובגדים במרכזי הפינוי שאליהם הגיעו רבים מהנפגעים והניצולים. מיליוני דולרים גויסו למען בני משפחות של הקורבנות, ועסקים מקומיים תרמו למען כוחות ההצלה שעבדו במשך שעות ארוכות, לעתים תוך סיכון אישי תחת מטחי הירי. "זה מדהים, פשוט יוצא מן הכלל", אמרה ג'ארט פפר, עובדת במרכז תומס ומאק ליד מנדליי ביי, שרבים מהניצולים הגיעו אליו. "כאשר יש טרגדיה כזו, כולם דואגים וזה מאחד בין כולם".
 

הביטוי הבולט ביותר להתגייסות ההמונית היה התורים הארוכים של אלפי בני אדם, מקומיים ותיירים אמריקאים וזרים, שעמדו במשך שעות כדי לתרום דם לנוכח המחסור החמור שמולו ניצבו בתי החולים בשל כמות הנפגעים החריגה. "האירועים של יום ראשון הזכירו לי כמה חשוב לתרום דם", אמר בריאן גיל (62), אדריכל שהודה כי כבר 20 שנה לא תרם דם. "אין הרבה שיכולתי לעשות, אבל זה דבר אחד שאני כן יכול".

סאל מסינה, איש אבטחה מקליפורניה שהגיע לפגישות עבודה בווגאס, סיפר כי מיד אחרי שנחת הוא ביקש מנהג המונית שייקח אותו לאחד המרכזים של תרומות הדם. "זו הדרך היחידה שבה אפשר להילחם בחוסר השפיות והרוע בעולם", אמר. 

 

האסון במלון MGM גרנד לפני 37 שנה הביא לשינוי בתפיסה הכוללת בנוגע לבטיחות אש, וכעת נראה כי מתקפת הירי בלאס וגאס עשויה לחולל שינוי דרמטי גם בתפיסת הביטחון של בתי מלון ואתרי בילוי. יממה לאחר הטבח, כבר נראה מחזה בלתי מוכר וחריג בעיר התיירותית, כאשר בכניסה למלונות ווין ואנקור הצמודים זה לזה ניצבו מאבטחים עם גלאי מתכות ידניים שבדקו את כל הבאים ואת מזוודותיהם. 
 

לא מפתיע שדווקא שני המלונות הללו היו הראשונים שנקטו את צעדי האבטחה החריגים. כבר בשנה שעברה סיפר הבעלים שלהם, סטיב ווין, כי הקים יחידת אבטחה מיוחדת שמפעילה אמצעים נסתרים כדי לאתר איומים אפשריים. "אני לא רוצה שדברים איומים יתרחשו בווגאס, ואני בוודאי לא רוצה שמשהו איום ונורא יקרה לאנשים במבנה שלי, בין שלאורחים שלי או לעובדים שלי", אמר איל המלונות לחדשות "אקשן ניוז 13".
 

אף שכבר ביום שלישי ניכרה הקלה מסוימת באמצעי האבטחה בשני המלונות, ההערכות הן כי מדובר בסנונית ראשונה. אפילו במרכז פנסקולה ביי בפלורידה הודיעו כי הצופים שיגיעו השבוע למופע מוזיקלי יעברו בידוק ביטחוני בכניסה. עם זאת, לא כולם בטוחים כי אפשר להפוך את בתי המלון לאתרים מבוצרים עם אבטחה בסגנון של שדות התעופה.
 

"בגלל האופי הפתוח של בתי קזינו ומלונות, זה כמעט בלתי אפשרי לעשות חיפוש כמו בשדה תעופה", אמר ל"ניו יורק טיימס" אד דיוויס, שהיה מפקד משטרת בוסטון בזמן הפיגוע במרתון וכיום מייעץ להתאחדות בתי הקזינו האמריקאית. "למרבה הצער, וגאס היא מטרה רכה אחת גדולה. העובדה שזה לא התרחש פה קודם לכן היא נס".
 

דיוויד בירמן, מומחה לתיירות מהאוניברסיטה הטכנולוגית של סידני, העריך כי לפחות בטווח הקצר, להתקפה עלולה להיות השפעה על תיירות המלונות, כפי שהיה עם התעופה האזרחית אחרי 11 בספטמבר. "ההיקף של ההתקפה הזו יגרום לאנשים להיות מתוחים יותר, וזה ישפיע על תוכניות נסיעה ועל הנכונות של אנשים לשהות במלונות", אמר בשיחה עם חדשות ABC. "זה בוודאי יגרום להרבה אנשים לחשוב פעמיים. איך זה ישפיע על התיירות תלוי באופן שבו תגיב תעשיית המלונאות". 

החגיגה חייבת להימשך

מאחר שמדובר בלאס וגאס, העצירה בפעילות לא הייתה יכולה להיות ממושכת מדי, וביום שלישי בערב כבר החלה העיר לשוב לאט לאט למתכונת הרגילה שלה. למרבית ההופעות שהתקיימו נמכרו כל הכרטיסים. עם זאת, האווירה המלנכולית לא נעלמה לחלוטין, טקסי הזיכרון נערכו כמעט מדי ערב והופעות שונות בוטלו, בהן הופעתה של ג'ניפר לופז, שהחליטה לוותר על שלושה מופעים שתוכננו לשבוע האחרון בעיר. 
 

בפתח הופעתה בקולוסיאום בסיזר פאלאס ביום שלישי בלילה, פנתה הזמרת סלין דיון בנאום מרגש לקהל הצופים והודתה כי מדובר בחוויה שונה מכפי שהרגישה בעבר. "אני רוצה שתדעו שעשיתם את הבחירה הנכונה כשבאתם לפה הלילה, והסיבה שהחלטתי לעשות את ההופעה הזו כל כך מוקדם היא בגלל שאני רוצה שזה יהיה יותר מאשר לשיר. זה כדי להראות אהבה ותמיכה למי שהושפעו". לאחר מכן, היא הכריזה כי כל ההכנסות יועברו למען משפחות הקורבנות וזכתה למחיאות כפיים נלהבות. 
 

היום בערב יתקיים טקס הפתיחה של גן זיכרון קהילתי שהוקם בימים האחרונים מצפון לאזור המלונות, ובו קיר זיכרון עם שמותיהם של 59 הנרצחים, עצים, פרחים ושבילים עם ספסלים. דרומה משם, הסטריפ צפוי לשוב לשגרה כמעט מלאה של סוף שבוע רגיל, כאילו (ורק כאילו) דבר לא התרחש רק לפני חמישה ימים, ואפילו במלון מנדליי ביי יחדש קרקס סירק דו סוליי את המופע "מייקל ג'קסון אחד" על הזמר המנוח.
 

"ביטלנו את ההופעה אמש כדי לכבד את הקורבנות, אבל האנשים שנורו, הם לא היו רוצים שהעולם ייעצר", הסביר ביום שלישי הקוסם פן ג'ילט מהצמד המצליח פן וטלר. "אף אחד לא רוצה שהעולם ייעצר כאשר יש טרגדיה. הם רוצים שהכל יימשך".