המתווך שיחד, עד המדינה שיקר: הפרשה שהקדימה את פרשת הצוללות

לכאורה, פרשת חברת החשמל על כל מחדליה ועיוותיה הייתה אמורה להיות מאחורינו, אלא שמתברר כי אפילו כעת אין ודאות לכך שנחשפו כל מקבלי השלמונים. על פי חשיפת הרשויות בארה"ב והודאת סימנס העולמית, החברה העמידה לטובת אהרונסון 20 מיליון דולר לשימון הבכירים בחברת החשמל, אולם לפי תביעת הפיצויים שהגישה השנה חברת החשמל נגד ששת מקבלי השוחד, ידוע שהם קיבלו 6.5 מיליון דולר בלבד (כהן 4 מיליון, והאחרים התחלקו ב־2.5 מיליון האחרים). לאן נעלם הכסף שלא התגלה עד כה? האם הוא נותר אצל עד המדינה אהרונסון או שהוא חולק ליעדים נוספים בכלכלה הישראלית?

גנוסר נגד חברת החשמל

אחד מאנשי המפתח בחקירת השוחד בפרשת סימנס מתחילתה הוא מורן גנוסר, מנתח מערכות שעבד בחברת החשמל במשך עשר שנים והתריע בזמן אמת בפני מנהלים בכירים ובהם חאין (שהורשע בשוחד בגל השני) על תקלות תפעוליות במערכות של סימנס. בעקבות המידע הייחודי שמסר גנוסר לבכירי החברה, לרשות לניירות ערך ולעיתונות, הוא נותר מאחור, כנהוג אצלנו, ופוטר מעבודתו הנחשקת והמתוגמלת.

גנוסר לא הרפה. הוא ניהל מאבק הישרדות אישי וציבורי, וזכה על כך בתואר "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון. מצד אחד, הוא תבע את חברת החשמל בטענה כי פוטר על רקע חשיפת השחיתות שהוכחשה לאורך תשע שנים. מצד שני, מסר מידע לרשות ניירות ערך, ובעוד שם מתמהמהים כהרגלם הוא הציף בנחישות יוצאת דופן את כל העיתונאים הכלכליים והחוקרים באין ספור פרטי מידע על מה שהתרחש בפרשת סימנס בחברת החשמל.

עכשיו, בתביעה שהגישה סימנס העולמית נגד עד המדינה אהרונסון, הוא נדרש להשיב לחברה 8 מיליון יורו, חלק מהכספים שהעמידה סימנס לרשותו לכאורה לצורך תשלומי שוחד לבכירי חברת החשמל, ולפי התביעה נותרו אצלו. במסגרת הניסיונות לפתור את תעלומת מיליוני הדולרים שנמסרו מסימנס העולמית לאהרונסון לצורך קידום האינטרסים שלהם בחברת החשמל של ישראל, פנה גנוסר לאחרונה לרשות ניירות ערך והציע לחקור את תפקודו של היועץ המשפטי לחברת החשמל ב"תקופת הזוהר", עו"ד דוד יהב, שהיה במאשרי החוזים עם סימנס.

יהב היה יועמ"ש חברת החשמל במשך 20 שנה ופרש מתפקידו ב־2014, כשנה לאחר חשיפת הגל השני של החקירה. משמע, הוא המשיך לעבוד בחברה אחרי הגל הראשון (פרשת דן כהן ואהרונסון) לצד ששת המושחתים שנחשפו רק בהמשך. בעקבות הבקשה שהעביר גנוסר לחוקרי הרשות בעיצומה של חקירת הגל השני, זומן עו"ד יהב בפברואר אשתקד לחקירה במשרדי הרשות - במעמד של עד ולא של חשוד אשר נחקר באזהרה. העדות של עו"ד יהב ברשות הגיעה ל"מעריב־סופהשבוע", ופרטיה מפורסמים כאן לראשונה.

עו"ד יהב מדבר

"סמכתי בעיניים עצומות על אנשי המקצוע", אמר יהב לחוקר הרשות עידן גל, כאשר נתבקש לתת הסברים לתרבות השוחד שהתנהלה מתחת לאפו כיועץ המשפטי. "מקצועית טיפלתי בפן המשפטי של כלל עסקאות החברה, לרבות סימנס. דוד קון, המשנה למנכ"ל, היה בשבילנו אוטוריטה. הערכתי אותו מאוד, הערצתי אותו. לא העליתי על דעתי שהאנשים הבכירים שמולם אני עובד מספרים סיפורים. לא ראיתי שום דבר שהעלה בי איזשהו חשש שיש פה משהו לא כשר... אבל בשלב מסוים איבדתי הרבה מתמימותי, ואני רוצה לספר לך סיפור קצר", אמר יהב ותיאר את שורשי תרבות השחיתות בחברת החשמל.

"בחודשים הראשונים לעבודתי בחברה שמעתי על מעטפות המשולמות על ידי אחד הספקים לעובדים. הלכתי עם זה למנכ"ל החברה דאז רפי פלד, והוא שאל אם מי שמסר לי את הידיעה יהיה מוכן לספר על כך. עניתי בשלילה, והוא אמר שאין מה לעשות. הלכתי עם זה ליאח"ה ולא יצא מכך כלום. לאורך השנים נתקלתי במקרים רבים של חשד לשחיתויות ומרמה".

החוקר גל: "טורבינות שסופקו ב־2004 אוחסנו ולא נעשה בהן שימוש. מדוע?"
יהב: "לא יודע. אני אומר לך באופן חד־משמעי, בשום שלב בהליכי ההתקשרות לא נראה בעיני משהו תמוה או חשוד. המידע שאני שומע היום על הדמויות הדהים אותי. הבנתי שכולם סביבי קיבלו שוחד, זה נורא. היה ויכוח אם לקנות מכונות כשעוד אין אישורים (להפעלתן), ואני זוכר שהמוטו של קון ואחרים היה שמוטב שהמכונה תמתין להיתרים ולא להפך".
גל: "כלומר קונים מכונה ב־100 מיליון יורו... ללא היתרים?"
יהב: "זאת בהחלט הייתה אפשרות".
גל: "כיצד אתה מסביר שבהתקשרויות עם סימנס היה פטור ממכרז?"
יהב: "זה הציק לי מאוד. חיפשתי איך מצמצמים את הנושא של ספק יחיד. הסבירו לי שחלק גדול מהרכישות הן חלפים למערכות שרק סימנס מייצרים, ואין תחרות בשוק".

יהב מספר שגם לאחר שנפתחה תיבת הפנדורה בפרשת דן כהן, ניסו בחברת החשמל למנוע ממנו לחשוף את הנזק שנגרם לחברה ולהכשיל תביעה שהכין נגד סימנס. כאשר נשאל מי היו הגורמים שהכשילו אותו, הוא נמנע ממסירת שמות בטענה שאינו זוכר. לדבריו, הוא שמע מהדרג המקצועי על ההפסדים שנגרמו בשל הזדקנות הטורבינות שנרכשו ולא הוכשרו, סיום האחריות והיעלמות החלפים. ואולם, כשניסה לגבש מסמך בעניין הנזק, הוא נכשל. "אמרתי שנתבע את כולם, את סימנס, אהרונסון וכהן", טען יהב. "ניסיתי לגבש מסמך שיעריך את הנזק, אבל לא זכיתי לשיתוף פעולה. הכשילו אותי".

חוקר: "דוד, אני מבקש שמות".
"אנשי אגף תכנון, אספקה וייצור. לא זוכר שמות. שאלת אותי מספר פעמים".

בסופו של דבר, ב־2013 הגישה חברת החשמל באמצעות משרד הרצוג־פוקס־נאמן תביעה על סך 200 מיליון שקל נגד סימנס, ללא המסמך המסורס של עו"ד יהב. אחת מחברות הצוות המשפטי בחברת החשמל, שהופקדה על איסוף הראיות לתביעה, הייתה עו"ד מיה רון, בתו של דוד קון, המשנה למנכ"ל לשעבר. רק בשלב מאוחר יותר (2014) נתגלתה מעורבות אביה בחקירת הגל השני, קון נחשף כמקבל שוחד מרכזי ונשפט למאסר.

בעקבות הרשעת קון והאחרים הגישה חברת החשמל באפריל השנה כתב תביעה מתוקן על סך 110 מיליון שקל נגד שבעה מנותני השוחד ומקבלי השוחד שהורשעו, אחרי שחברת סימנס הסכימה בהליך גישור לשלם פיצוי של 90 מיליון שקל לחברת החשמל. פרקליטו של יהב, עו"ד בעז בן צור ביקש להדגיש: "בעשר השנים האחרונות, שבהן נחקרה פרשת השוחד מסימנס, מעולם לא הועלה חשד כלשהו נגד יהב. הוא מעולם לא נחקר באזהרה, וזאת גם לא לאחר התלונה המופרכת שמסר נגדו מורן גנוסר".

עד המדינה, ואשתו

מי שסיפקה לאנשי הרשות לניירות ערך זווית נוספת על ההתנהלות היא אשתו של עד המדינה, שהעיד בשני גלי החקירה וקיבל חסינות מוחלטת פעמיים. עו"ד ליאת אהרונסון נחקרה באזהרה על חלקה לכאורה בעבירות, אך במסגרת ההסכם עם בעלה הובטחה גם לה חסינות. בלאו הכי, אומרים בפרקליטות, היא לא הייתה עומדת לדין.

אהרונסון היא מנהלת בכירה לשעבר במרכז הבינתחומי וכיום שותפה בקרן הון הסיכון הישראלית היוקרתית, קרן מרקר, שהתמזגה לאחרונה עם קרן אינוביישן האמריקאית, שהיו"ר שלה הוא גם יו"ר גוגל העולמית אריק שמידט. "לא הייתי מעורבת. לא ידעתי כלום ולא רציתי לדעת, חשבתי שזה קשור לענייני מס", השיבה כשנשאלה על מנגנון השוחד שהקים בעלה. אהרונסון סיפרה על חשבון בנק שפתחה באוסטריה בהנחיית בעלה, אך מעולם לא היה לה מושג על מצב החשבון או מקור הכספים, מעבר לכך שכבר בפתיחה היו בו חצי מיליון דולר. "מתשובה אחת שקיבלתי מבעלי הבנתי שאני לא שואלת יותר שאלות", אמרה לחוקרי הרשות המשפטית והמנהלת המקצועית.

בעדותה סיפרה כי בנו של בכיר בחברת החשמל, שהיה ממקבלי השוחד, הגיע לביתם יום אחד ודרש כסף. "הוא התעקש ודפק כל כך הרבה. אורן היה בחו"ל, אז ניגשתי עם שני שכנים לראות מי דופק ככה. זה היה מפחיד. הוא אמר שהוא מחפש את אורן, והשכנים שכנעו אותו ללכת. אורן אמר לי שהוא מטפל בזה, והתקין מצלמות. עכשיו יש לנו מצלמות, כאילו אנחנו משפחת רוזנשטיין או משהו".

אהרונסון נשאלה על דמויות נוספות, ובין היתר נתבקשה להתייחס ליורם אוברקוביץ' המנוח, יו"ר הוועד המיתולוגי של עובדי חברת החשמל, שלפי כתב האישום נמנה עם מקבלי השוחד מסימנס בסכום העומד על 120 אלף יורו. לדברי אהרונסון, היא לא הכירה אותו, אך פגשה את בנו, עמית אוברקוביץ', סמנכ"ל משאבי האנוש בחברת החשמל וחבר דירקטוריון ותיק. אהרונסון סיפרה כי היא ובעלה אירחו לארוחת ערב את אוברקוביץ' הבן ואת אשתו לשעבר, מגישת החדשות גאולה אבן.

שם אחר שהעלה החוקר הוא שמו של שלמה נס, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום פירוק החברות, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת החשמל בשנות ה־90. נס הפך לחשוד בתיק סימנס לאחר שנתגלו שתי העברות בסך חצי מיליון דולר מאיש הקשר של אהרונסון שלמה דניאל לחשבון הבנק שלו בשווייץ. בעת ביצוע ההעברות כבר היה נס עורך דין פרטי, אולם אחותו עו"ד רחל דון יחיא כיהנה כחברת דירקטוריון ויו"ר ועדת המכרזים העליונה של חברת החשמל. מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר ל"מעריב־סופהשבוע" כי התיק בעניין עו"ד נס "בבחינה, וטרם נתקבלה בו החלטה".

אהרונסון, שנתבקשה לפרט על אודות קשריה עם שלמה נס, סיפרה כי תרמה לאשתו, לאה נס, חברת כנסת לשעבר, בבחירות בליכוד, אף על פי שאינה ליכודניקית בשום צורה, אבל הבינה שיש פה חברות וחשוב לתרום. "נס הוא שם גדול ואדם עם המון השפעה, אורן רצה להיות איתו", אמרה.

עו"ד נועה ברהום, המייצגת את אורן אהרונסון, מסרה בתגובה: "גברת אהרונסון אינה קשורה לפרשה שבגינה חתם אורן על הסכם עד מדינה, למעט היותה אשתו. נגד גברת אהרונסון לא הוגש כתב אישום, וממילא היא לא נדרשה לתת עדות מטעם המדינה. לצערנו, בשל ההסכם מנוע אורן אהרונסון מלהתייחס לטענות. מר אהרונסון הודה במעורבותו בפרשה וזה שנים משלם מחיר יקר, הוא מצר צער רב על הסבל שמעשיו גרמו לבני משפחתו הקרובים".

[email protected]