שר האוצר משה כחלון, מנהיג כולנו, חזר בו כנראה, מכוונתו המקורית שלא לתמוך בחוק ההמלצות הידוע לשמצה. כחלון הודיע בראש חוצות שיתמוך בחוק, רק אם יוחל בעתיד ולא יחול על החקירות הנוכחיות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עמדתו המקורית, שאותה שינה כנראה, "עושה שכל", משום שהיא מרחיקה במידה רבה את טענת המתנגדים לחוק שנחזה להיות חוק פרסונלי שכל כולו נועד לאתרג את החקירות הנוכחיות של ראש הממשלה.
אולם בפועל, החוק שהכינה ועדת הפנים של הכנסת, בראשות יוזם החוק ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), ושאושר אמש בקריאה ראשונה, יצא מסורס וצולע - וטוב שכך.
פרטים נוספים רבים שנכללו בהצעת החוק המקורית של אמסלם הושמטו ממנה במהלך הדיון בוועדה והם אינם מופיעים במהדורה הסופית שלה. כעת הצעת החוק הרבה פחות מפחידה ומאיימת ממה שהיתה בראשיתו. ראש הממשלה אמנם הסתייג פומבית מהחוק, אך לא עשה שום סימנים שהוא רוצה לעצור אותו. אולם, גם כעת, כאשר הנוסח האחרון מדולדל, מסורס ונכה, עדיין נותרה הארומה, כאילו מדובר בחוק פרסונלי, שנועד אך ורק לצרכיו של ראש הממשלה הנוכחי.
גם המהלך הנבזה והמטופש שעשו "צמד הדודאים" – הח"כים דוד אמסלם ודוד ביטן – לעמיתם ח"כ בני בגין, עלול להעיד כי אכן מדובר בחוק פרסונאי. כזכור, לאחר שבגין התנה את תמיכתו בחוק בוועדת הפנים, בתנאי הסביר למדי שהוא יחול רק על חקירות עתידיות, סילקו אותו השניים בבושת פנים מהוועדה.
לפיכך אפשר להעריך במידה רבה של ודאות שאם החוק יאושר בשלוש קריאות בכנסת, תוגש עתירה לבג"ץ בקשר לחוקיותו, מהטעם של היותו חוק פרסונלי. לכן, גם אם יושלם הליך החקיקה של החוק הנכה והמעוות הזה בכנסת - ספק גדול אם יעמוד גם במבחן בג"ץ. פשוט קשה לראות את שופטי בג"ץ "מכשירים" חוק שעלול להתפרש כבלתי שוויוני ושכאילו נועד לצרכיו של אדם אחד.