היום הראשון של חודש פברואר האחרון היה טראומטי להתיישבות ביהודה ושומרון: מאות שוטרי משטרת ישראל פשטו על עמונה, ובתוך זמן לא רב פינו עד האחרון את תושבי היישוב הזה. בקואליציה הימנית שברו את הראש איך לצאת עם נזק כמה שיותר קטן מהפרשה הזו, וכמה ימים לפני הפינוי נמצא הפתרון בדמות הכרזה על בנייה חדשה של אלפי יחידות דיור.
המסר היה ברור. הממשלה אומנם לא יכולה לפעול בניגוד להחלטת בג"ץ, אבל גם כאשר היא נשלחה להרוס, שרינו לא שוכחים ולו לרגע אחד איפה נמצא הלב שלהם. ההודעות היו חדות וברורות. "ההחלטה באה כחלק מהחזרה לחיים נורמליים ביהודה ושומרון והתנהלות המאפשרת מענה אמיתי לצורכי החיים והדיור", הייתה לשון ההחלטה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחייב.
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, התפאר בצעד החשוב. שר הבינוי, יואב גלנט, נטל גם הוא חלק בחגיגה, התפייט ש"אין יום סמלי יותר לתנופת בנייה ביהודה ושומרון מיום שבו מפונה עמונה", והוסיף ש"ההתחלה מגיעה בדמות מאות יחידות דיור שייצאו לשיווק מיידי".
ברשות מקרקעי ישראל נפתחו תיקים לכל הבנייה המתוכננת: 709 יחידות דיור בשישה מכרזים שונים בביתר עילית. 552 יחידות דיור בגבעת זאב. 832 יחידות דיור בארבעה מכרזים באלפי מנשה. 630 יחידות דיור בבית אריה. 52 יחידות בקרני שומרון. 44 יחידות במעלה אדומים. 2,819 יחידות דיור בסך הכל. לא משהו שפותר את כלל הצורך והדרישה לדיור בהתיישבות, אבל בהחלט התחלה ראויה אחרי שנים של הקפאה.
לפני כחודשיים בדקתי כאן מה מצב הבנייה הזו. מהנתונים שפרסמתי כאן עלה כי בכל המכרזים הללו המדינה לא הוציאה אפילו חוברת מכרז. מה כן יש? לתיק של כל פרויקט כזה באתר של רשות מקרקעי ישראל, מוכנסות מפעם לפעם הודעות המבשרות על דחייה. בכל פעם, המועד האחרון לפרסום נדחה בחודש־חודשיים. בכל פעם, כמה ימים לפני התאריך הקובע, מתעדכן אתר האינטרנט של רמ"י בדחייה חדשה.
השבוע בדקתי שוב מה קורה. בכל זאת, קשה להאמין שבכזו קלות אפשר לסבן אותנו. שאנחנו כאלה פתאים שמוכנים לאכול כל ספין וכל סיבוב ששרי הממשלה עושים לנו על הראש, כשבשטח אין כיסוי לאף מילה. ובכן, כלום לא השתנה. מאז ההכרזה של בנימין נתניהו, מאז החגיגה של אביגדור ליברמן, מאז הקופון שניסה לגזור עלינו יואב גלנט, לא היה כלום, ואין כלום.
המכרזים אפילו לא התפרסמו. כשהמכרזים לא מתפרסמים, קבלנים לא יכולים להציע הצעות. כשקבלנים לא מציעים הצעות, לא יהיו תוכניות ולא תהיה בנייה. וזה כשמביאים בחשבון שגם כשכל הטוב הזה יקרה, אם יקרה, אנחנו מדברים על הליכים שייקחו לפחות עוד כמה שנים.
וכדי שיהיה ברור שלא מדובר בסחבת שהיא מנת חלקם של כל אזורי הארץ, נדגיש שמתוך 16 הפרויקטים ה"ותיקים" ביותר במלאי של רמ"י, אלה שממתינים שהמכרז בעניינם יתפרסם, 15 הם הפרויקטים המובטחים ביהודה ושומרון, אלה שהממשלה התחייבה לנו כבר בחודש ינואר, כלומר לפני 11 חודשים, על יציאתם לבנייה. הממשלה יכולה לבנות. היא יכולה לא לבנות. היא יכולה להסביר שהיא דוחה את הבנייה בגלל שיקולים כלכליים או מדיניים או פליליים או כל תירוץ אחר שבא לה. מה היא לא יכולה? למכור לנו לוקשים ולשקר לנו. בעצם, למה לא יכולה? בטח שהיא יכולה. הנה ההוכחה.