בתרחישים השונים שהעלו ראשי טבע לקראת פרסום תוכנית ההבראה הם בהחלט צפו התנגדות מקיר לקיר לפיטורים, אבל קשה להאמין שהעריכו נכונה את עוצמתה. מתי בפעם האחרונה ביקשו ראש הממשלה, שר האוצר, שר הכלכלה והתעשייה ואחרים להיפגש באותו שבוע עם מנכ”ל של חברה עסקית, ותהיה גדולה ככל שתהיה? עד היום הם למדו לרוץ ולהצטלם עם המנכ”ל רק במקרים של הצלחה כדוגמת מכירת מובילאיי. מתי בפעם האחרונה ביקשו ראשי הוועדות החשובות בכנסת (ועדת הכספים, הוועדה לביקורת המדינה וועדת הכלכלה) לזמן לדיון בנושא אחד ויחיד: הפיטורים בטבע?
ובכן, מתברר שהיקף הפיטורים בטבע - סגירת שני מפעלים בירושלים וההתעלמות עד סוף השבוע מההסתדרות, מהווים חציית קו אדום במערכת יחסי העבודה בישראל. ראשי המדינה וההסתדרות חייבים להבהיר למנכ”ל המבוקש קאר שולץ שישראל אינה עוד מדינה. היא לא דנמרק, שממנה הגיע, ובוודאי לא ארה”ב. לא ייתכן לפטר אלפי עובדים ללא תגובה ציונית הולמת.
וכדאי לא להתבלבל, טבע לא הולכת להיפטר רק מ־1,200 עובדים או רק מ־1,700 עובדים, אם נביא בחשבון את המפוטרים ב־2019. בפועל היא נפרדת מכ־3,000 עובדים. להודעה הרשמית על המפוטרים יש לצרף את עובדי המפעלים בקריית שמונה ובאשדוד (שהולכים להימכר), את עובדי חברת ההפצה סלא ועובדים נוספים מהמטה הניהולי בפתח תקווה.
יש התוהים מדוע החליטה ההסתדרות להשבית היום את כל המשק והאם זה יעזור. הרי ממילא הנהלת טבע עושה מה שהיא רוצה. טעות! בטבע מתייחסים ברצינות לשביתה הכללית הפורצת לראשונה זה שבע שנים. ובכן, ההסתדרות מאותתת לאחרים השוקלים מהלכים כאלה כי לא תעבור על כך בשקט, וההשבתה חשובה גם להסתדרות עצמה. בהסתדרות חייבים לא להירתע ולהפעיל את מנוף הלחצים הטוב ביותר העומד לרשותם כדי לשנות את מאזן האימה. מדובר בלא פחות מקרב על הבית.
מערכת יחסי העבודה בישראל הייתה זרה עד כה למנכ”ל שולץ והוא חייב ללמוד אותה ולשלם את מלוא שכר הלימוד. לנוכח המצב האומלל שאליו נקלעה טבע יש ללא ספק צורך בתוכנית הבראה. אבל במשולש שבין העובדים, ההנהלה ובעלי המניות, העובדים הם היחידים ששילמו מחיר מופרז. שולץ חייב לעדכן את טבלאות האקסל, לחתוך את חלקם של העובדים, להגדיל את חלקם של בעלי המניות (למשל באמצעות הנפקה הונית במחירי המניה הנוכחיים) ולאלץ את המנהלים והדירקטוריון לשלם על המחדל.
תוכנית ההבראה אינה כוללת גביית מחיר מהמנהלים שברחו עם הבונוסים המנופחים או מחברי הדירקטוריון האחראי למחדל, והדברים הללו לא נאמרים ממניעי נקמה. לא רק שזה לא הוגן, אלא גם לא הגיוני. יש כאן פגיעה במשטר התאגידי, וכדי להצליח בתוכנית ולהוכיח רצינות כוונות, לא ייתכן שכולם ישלמו את המחיר ורק חברי הדירקטוריון וההנהלה יישארו בחוץ.
יש הסבורים שמדובר באמת באסון טבע ושהממשלה לא יכולה לעשות דבר מלבד לאיים. טעות. לממשלה יש כמה מנופי לחץ, אבל תחילה אפסול את ההצעות שנפוצו בסוף השבוע, שמקורן בבורות עסקית. אסור להגביל את שכר המנהלים בטבע, כי יום לאחר מכן היא תתקפל מהבורסה בתל אביב ותיסחר רק בניו יורק. ואם טבע, מדוע לא חברות אחרות כמו כימיקלים לישראל או צ’קפוינט? אסור גם להפעיל משטר מס ייחודי לטבע שיכלול דרישה להחזרים רטרואקטיביים.
טבע זכתה לאותן הטבות מס שקיבלו חברות ענק כמו אינטל וכימיקלים לישראל, ואסור לחוקק את “חוק טבע”. קונצרן התרופות עמד עד היום בהתחייבויותיו וקיבל כדין את הטבות המס שקיבלו חברות אחרות בפריפריה.
מה כן אפשר לעשות? להפעיל לחץ ציבורי שיאלץ את המנהלים ואת חברי הדירקטוריון לשלם משהו ממחיר הכישלון. עדיין אפשר לקצץ את שכר הדירקטורים ולמצוא מספיק מועמדים שישמחו למלא את מקומם.
אפשר גם לשנות את מדיניות תמריצי המס העתידיים וליצור תלות בין מספר המועסקים בחברה להטבות המס שתקבל. הממשלה גם רשאית להעניק לטבע הטבות ייחודיות במסגרת מה שמכונה “חוק ירושלים”. למשל, אם תתחייב להמשיך להפעיל את אחד המפעלים בבירה, היא תזכה להעדפה במכרזי התרופות הממשלתיים או להטבות מס לעובדים לתקופה מוגבלת.
המוחות היצירתיים בשירות המדינה מוזמנים לחשוב על דרכים נוספות, כי פרשת טבע אינה הולכת לרדת מסדר היום בחודשים הקרובים.