"אני מכירה את יאיר ביטון הרבה מאוד שנים. הוא איש מדהים, חכם עם הרבה נתינה, שמוכר בירושלים כאיש רב חסד ולא רק בכסף", כך פתחה שולה זקן את העדות המסקרנת שלה השבוע במשפט שנערך נגד הקבלן יאיר ביטון, מהנאשמים המרכזיים בפרשת ב.יאיר. ביטון נאשם כי מתוקף חברותו ושותפותו העסקית ארוכת השנים עם מנהיג "הכנופיה הירושלמית" גבי בן הרוש, הוא הזרים בדרכים סיבוביות כ־30 מיליון שקל מהחברה הציבורית שבשליטתו לנציגי ארגון הפשע של יצחק אברג'ל, חברו ושותפו הפלילי לשעבר של בן הרוש.
בחקירה נגדית קצרצרה על ידי פרקליטו של ביטון, עו"ד איתן פלג, דומה היה שעדת התביעה המפורסמת רק מתאמצת להגן על ביטון, בניגוד לאינטרס של שולחיה מפרקליטות מחוז תל אביב. התובעים, עו"ד עפרה קרמני אוטולונגי ויונתן טל, הסתפקו בהגשת קלטות השיחות בין זקן לביטון, אשר לדעתם מספיקות כדי לסייע בהוכחת הקשר הפלילי בין ביטון לבין אברג'ל, מתוקף החברות המשותפת של שניהם עם בן הרוש השוהה זה שבע שנים במרוקו שלא מרצונו.
המועד המדויק של ביצוע ההקלטות אינו ידוע, למעט העובדה שזקן ביצעה אותן במו ידיה ובנה נדב זקן הפיק וערך אותן במהלך משפטי אהוד אולמרט. בשנת 2010 בערך נקלעה זקן למצוקת מזומנים עקב הפסקת התמיכה בה על ידי אולמרט, ומקורביה הקימו את עמותה ירושלמית שפעלה לגיוס תרומות לייצוג המשפטי של זקן לפני שהחליטה להיות עדת מדינה נגד אולמרט ב־2014.
אחד התומכים שהפך אז לחבר נפש שלה הוא ביטון, שבקלטות נשמע אומר לה כי אולמרט ביקש ממנו לסייע לה בייצוג משפטי, בייעוץ ובכסף. משום כך הוא מציע לה להיות הלקוחה הראשונה של חברת הנפש השנייה שלו, פרקליטת מחוז תל אביב הפורשת, רות דוד. זה היה נושא השיחה הראשונה בסדרת ההקלטות שמתפרסמות כעת ב"מעריב" לראשונה במגבלות עריכה מקובלות.
ביטון על דוד ופישר
"רותי אמרה לי שמבחינתה היא תעשה הכל בשבילך", אמר ביטון השרמנטי לזקן הנרגשת בפגישה שנערכה במסעדת יוקרה הומה אדם. "אמרתי לה שאת היית יכולה לעשות מיליונים, אבל לא עשית (זקן נאנחת)... שאם היית עושה מיליונים היו מרגישים את זה, כי מי שעושה מיליונים לא אומר שאין לו יכולת לעמוד במחיר... אמרתי לה שאת מאוד רוצה אותה, אבל הסכומים שאתם (רות דוד ורונאל פישר - א"ז) מדברים עליהם הם מעבר ליכולתה.
"אני בסיטואציה שאתן שתיכן חברות שלי, הולך בין הטיפות. אבל אני נרטב אצלה ונרטב אצלך... אמרתי לה שאת מאוד רוצה אותה, אבל חצי מיליון דולר זה סכום עתק. גם אם תקבלי חצי שנה מאסר בעבודת שירות, אף אחד לא מרוויח חצי מיליון דולר בחצי שנה... אמרתי לה שאם לא תהיה לך ברירה, אני אמליץ לך לקחת עורך דין ב־120 אלף דולר, מהשורה השנייה.
"רותי אמרה לי, 'יש לי בעיה עם רונאל, כל עוד אני איתו הוא לוקח לי חצי מהכסף. כדי להתגבר אני צריכה לקחת עורך דין דחוף. יש אחד או שניים שאמורים לפרוש מהפרקליטות. אני אקח אחד ב־15 אלף שקל לחודש, ואז אוכל לרדת מרונאל ואבוא לקראתה'. אמרתי לה, 'סבבה, רוצה עזרה עם רונאל? אני אדאג. ביום שלישי אנחנו הולכים לחתום חוזה על המשרד שלך'".
זקן, אשפית המנהל התקין, מתפרצת בספונטניות: "איך אתה מממן לה את המשרד? אסור לך, היא הרי דירקטורית אצלך".
ביטון: "בטח, למה לא. היא רק דירקטורית מטעמי בחברה, ואני יכול לעשות איתה מה שאני רוצה. היא לא דירקטורית מטעם הציבור. אני לא בדיוק מממן לה את המשרד, אני רק עוזר לה שלא יעבדו עליה בשכירות. היא חברה שלי, אני כבר שלושה חודשים מחפש לה משרד... אמרתי לה, אם קשה לך לממן אני אשכיר לי חדר אצלך, בשביל להקל עלייך עם השכירות".
עכשיו ביטון מראה לזקן עד כמה קרובה ותומכת הייתה מערכת היחסים שלו עם דוד בקו התפר שלפני הפרישה מהפרקליטות ואחריה. "אם היא תקבל את התיק שלך, הוא לא יהיה הראשון שלה... היה לה כבר לקוח אחד, מאוד מפורסם מבאר שבע. נתן לה 50 אלף שקל על ייעוץ באיזה תיק... היא עשתה שהתיק יסתיים... לגבייך אמרתי לה, חייבים לרדת מרף של ה־200 אלף דולר. זה לא יעבוד כי את מתביישת, נבוכה, וצריכה לגייס כסף מאנשים ולא נעים לך. אמרתי לה, 'אם תגיעי לאזורים של 130, 140, 150, 160, אז יש סיכוי שאשכנע אותה לשלם'".
זקן מצטרפת בדרכה למשא ומתן המתהווה: "אם היא תיקח את התיק הזה הוא ישים אותה על המפה ויביא לה הרבה תיקים".
ביטון: "לא, היא על המפה, אבל התיק הזה יביא לה חשיפה מאוד משמעותית".
זקן: "יפה, יודע כמה יבואו לה אחרי, מהשבוע הראשון? תקשיב לי טוב... אני יודעת ממיכה (עו"ד מיכה פטמן, פרקליטה הראשון של זקן - א"ז)... ממני כל העולם ואשתו באו לו... אני הוצאתי אותו מאיפה שהוא ישב... המטבחון שלך יותר גדול מאיפה שהוא ישב... ואתה יודע איפה הוא היום? רחוב לילינבלום קומה אחרונה אצל וייסגלס".
במשפט האחרון בקלטת - שכמו בכל ההקלטות יש קטעים מחוקים רבים אשר מעוררים סימני שאלה רבים בהגנה - ביטון שואל את זקן, "אז איך את מתכוונת לממן את הייצוג אם אהוד לא יממן?". בקלטת נוספת הוא ממשיך לדחוף את רות דוד ורונאל פישר לתיק המתוקשר: "נבות תל צור הוא אישיות, עו"ד ממולח, מפורסם, חזק, חריף מאוד... אני אגיד לו: אנחנו יכולים לקחת אותך, אבל אני רוצה לשלם לך רק כדי להתייעץ... אני ממליץ לשולה לא לקחת אותך, כי אתה גדול מדי... רות דוד היא חברה טובה טובה שלי... אתה חושב שרות דוד יש לה ערך מוסף פה או לא? למה אני הולך לכיוון של רותי, מהמקום הזה שהיא רעבה... השותף שלה רונאל פישר אם אני אסתכל ואומר לו, רונאל תעצור את הנשימה עד שתמות, הוא יעצור... זה מקום מטורף.
"אם אני (לוחש משהו...) הוא בלילה יהרוג אותו... הוא פסיכופת... הוא רואה אותי משהו שאני לא רואה בי, ומזה האהבה שלו אלי... אני לא אוהב את האיש, הוא כבד, לפעמים הוא מתקשר ב־12 בלילה, אתה במשרד? אני בא. לאן אתה נוסע, קח אותי טרמפ... אבל כל פעם שאני מנהל איתו דיון על הירח, על הים... הוא מגרה לי את המוח".
אולמרט בירושלים
בשיחה הבאה שנערכה בדירה שקטה יותר, זקן מתעקשת לשאול, "זה שהתחברנו, מאיפה זה בא לנו בדיוק, איפה התחלנו את הדרך?".
ביטון חוזר ברגשנות לשנות ילדותו בשכונות העוני של ירושלים, שם הכיר את דני בוניפיל, מי שהיה לימים מזכיר ההסתדרות בירושלים וסגן ראש העירייה. על פרשת שחיתות בעירייה מתחילת העשור הקודם העיד בוניפיל נגד ביטון. לזקן, כמזכירה המיתולוגית של ראש העירייה המיתולוגי אולמרט, יש היכרות אישית עם כל גיבורי הפרשה לאורך השנים.
"יש ביננו חברות ילדות, כשלא היה לי מה לאכול והייתי ילד רעב", הוא משחזר וחושף צד מיוחד באישיותו, כנער שכונות שעלה לגדולה אבל מתקשה להוציא ממנו את השכונה. "היינו 11 אחים, ואצלם רק שניים. הוא תמיד ידע להסתדר. דני תמיד היה השמן ואני הרזה. בגיל שש ושבע הייתי בא למועדון רעב, והוא היה מביא לי לחם עם גבינה, זיתים, מלפפונים... נעלי התעמלות היה קונה לי... את זה אני לא יכול לשכוח לו. מיניתי את אשתו כדירקטורית אצלי בחברה... הוא מקבל כל חודש כעשרת אלפים שקל מחברת ב.יאיר".
אבל כשהוא פרסם בעיר שהוא עשה אותי", מתרעם ביטון, "קראתי לו לפגישה ושאלתי אותו, 'תגיד, מה נתת לי בחיים חוץ מלחמנייה כשהייתי ילד... זה חשוב מאוד, אבל יש עוד לחמנייה שאני לא זוכר?'. טוב, הוא סידר לי פגישה עם מהנדס העיר, והתעניין באיזה היתר בנייה שהתעכב, אבל פתח את הפה בחקירה שאני נתתי לו שוחד... יא חתיכת אפס... קניתי לך כרטיס לחו"ל, אני חבר ילדות שלך... תסתלק מפה ולא רוצה לראות אותך בחיים שלי. אבל את הלחמנייה שנתת לי לפני 50 שנה לא אשכח לך לעולם.... אמרו לי הוא מקבל שמונה אלף, אמרתי לחשב מורשה תנו לו 12 אלף, אבל את הצ'קים של דני בוניפיל אל תביא לי לחתימה. ראית איך הוא קרא לבן שלו? יאיר".
זקן מציינת בשיחה שהיא מכירה את הנפשות הפועלות בסיפור המרגש, אבל זה עדיין לא מקשר אותה לביטון. ואז הוא מזכיר לה שתי פיגורות ירושלמיות שמקושרות ישירות לשניהם. האחד ידוע בשם הכינוי יוסי פישקה, ומוכר במשטרה כאחד ממייסדי ענף ההימורים המשגשג בעיר, והשני הוא איש העסקים והעסקן הפוליטי סימו טובול.
"לפני חמש או שש שנים פישקה ביקש ממני טובה, ואני אמרתי לו, עין אני אעקור בשבילך... אמר לי 'פנתה אלי שולה וביקשה ממני שתשלים עם סימו ותחזור לעבוד איתו... כפרה עליך, לא רוצה לאכזב את שולה'. טוב, האיש הזה השפיל אותי עד עפר ואין לי מערכת יחסים עם שולה... 'תדע שאני לא יכול לראות את האיש הזה', אמרתי לו, 'אבל אני אעשה כל מה שתגיד'
"התקשרתי אליו. סימו בא חיבק אותי, נגעלתי אבל אמרתי לו מחלתי לך... במה יכול לעזור לך... ביקשתי שיקראו לאילן אחי ואמרתי לו: מהיום תפסיק לקנות ממסמר ועד טרקטור מאף בנאדם במדינה, הכל אתה קונה דרך סימו... חיבק אותי, נישק אותי ויצא מהמשרד... עבר איזה זמן, היה משבר והוא ישר סגר לי את החשבון, והתחיל לרכל שביטון פושט רגל... שהוא לא מוכר לי יותר סחורה... פישקה התעצבן והבאנו אותו לפגישה... אמרתי לו סימו, אני רק בשביל שולה זקן עובד איתך... אני חייב לך משהו? אמר לי כן, 200, 300 אלף שקל... אמרתי לו קח, רק תעוף מפה".
המפגש הבא ביניהם היה בשבעה על מות אביו ובשבעה על מות אביה, אף שעדיין לא נוצר ביניהם קשר אישי קרוב. ביטון מספר שהיה מוקסם מהאישיות שלה כפיגורה מלב המגזר הציבורי והעסקי, ושקל להציע לה עבודה אחרי הנפילה, "כדי שתבין שאני לא בנאדם רע". זקן ממשיכה לחפור, היא זוכרת שהם ניחמו אחת את השני, "אבל זו לא הייתה חברות בקטע קבוע של פעם בשבוע, פעם בחודש, איפה נולדה החברות?".
עכשיו ביטון מתחיל לשיר את "יש דברים נסתרים" של זוהר ארגוב. "כי כואב לי עלייך, כי את אישה יוצאת דופן, מדהימה, חזקה. כי אין לי חברים שהם נשים, וגם אין לי חברים שהם גברים... יש לי קושי עם אנשים ללא מעוף... את כמו רונאל, את מגרה לי את המוח... יש לי אינטראקציות איתך... בגלל היכולת האינטלקטואלית שלך, האינטליגנציה הגבוהה, היכולת לתקשר איתך... כשאת נכנסת עם המטר וחצי שאת לאולם מלא באלף איש, זה בערך כמו שגוליית נכנס".
זקן באמת נרגשת ולוחשת לו, "ואז החלטת שאתה לוקח אותי פרויקט, לעזור לי, ללוות אותי?".
לאורך כל השיחות ביטון לא מפסיק להחמיא לה, אבל מכין בקנה את הפצצה שלו: "את לא יודעת לקבל עזרה, כמוני... אבל אם אני יכול לעזור לך, ויש לי יכולת לעזור לך... אז וואלה... אתן לך דוגמה... אהוד היה בקשר איתי... לא חשוב באיזה דרך... אני לא סובל אותו, אבל אני רוצה שתעזרי לו... אם לא הייתי עוזב הכל והולך אליו, לא קוראים לי יאיר... הייתי נותן את הנשמה בשבילו... למה? כי יש לי הערכה לפיגורה.... לא היה במדינת ישראל עוד ראש ממשלה כמו אהוד... האם אני אוהב אותו? לא".
שולה לוחשת: "אני כן, אני כן".
"אבל הוא ראש ממשלה בן זונה", ממשיך ביטון. "בלי אינטרס, איש כזה לעמוד לידו ולשמוע אותו, אני לא בטוח שאני יכול לקבל ממנו הרבה יותר ממה שאני יכול לתת לו, אבל אם הוא כבר פונה אלי ואומר אני צריך ממך עזרה... בשבילי זו גאווה גדולה לעזור לו, וגאווה גדולה לעזור לך".
לזקן הפיקחית נופל האסימון, "עכשיו הבנתי, אבל הייתי חייבת לשאול אותך".
ארגון פשע ירושלים
העבריין גבי בן הרוש היה אימת ירושלים בשתי קדנציות. הראשונה כמנהיג "כנופיית הקטמונים" בשנות ה־80 עם מיכה אסלן המנוח. כאשר הוא שוחרר מהכלא בשנות ה־90 הוא הקים במסגרת תהליך השיקום חברת בנייה מצליחה מאוד בשותפות עם יאיר ביטון, שכבר עבד בתחום. השניים קיבלו בעיקר פרויקטים ציבוריים.
כאן בדיוק החלה הקדנציה השנייה שלו כגנגסטר כל יכול. חלק מהאשראי הבנקאי המשופר שבן הרוש קיבל מהבנקים כיזם בתחום הבנייה, הוא השקיע בבנק הלוואות שבו הלקוחות הגדולים ביותר היו המהמר עופר מקסימוב ואחותו אתי אלון מהבנק למסחר. כדי לייעל את גביית החובות הוא הקים במקביל את "הכנופיה הירושלמית" עם האחים ברמוחא והאחים מלכה, וכל השאר היסטוריה. בן הרוש נמלט עם הכסף מהארץ, הפך לעד מדינה בארה"ב, ומאז לא
שב לישראל.
ביטון מנגד המשיך לפתח את החברה, תוך שהוא מנהל לבד ובסיוע מתווכים נורמטיביים ומצמרת עולם הפשע, מגעים קדחתניים עם בן הרוש באירופה, בקנדה ובלאס וגאס, כדי שישחרר אותו מהשותפות ויאפשר לו לפרוץ לדרך חדשה, וזה באמת קרה בסופו של דבר. ביטון, בליווי צמוד של עו"ד לשעבר רונאל פישר, הקים את החברה הציבורית ב.יאיר, אשר הפכה לאימפריית נדל"ן בינלאומית עם נכסים ומחזורים כספיים בהיקפים של מיליארדי דולרים.
על ההתקשרות של בן הרוש וביטון בתחילת הדרך עם עיריית ירושלים בתקופה הסוערת של אולמרט, היו תמיד רינונים מז'אנר החדירה של ארגון פשע למסדרונות העירייה. בשיחה של זקן עם ביטון שנערכה כעבור עשור, היא סיפרה כיצד סייעה לתהליך הזה, במודע או שלא במודע.
"בעירייה הייתי בשליטה על כל מנהלי האגפים ישירות, מהמחשב של המשרד והבית. יום אחד גבי הגיע עד אלי ואמר לי ככה, 'מה שקרה קרה, אני עכשיו יש לי תעודת קבלן, ואני רוצה שתיתנו לי עבודה. אם לא אני הופך לכם שולחנות... אמרתי לו תקשיב, אתה יכול להפוך, אני אשמח, אבל אני משכונת ממילא. אם אתה רוצה שאעזור לך, אל תדבר אלי ככה. במילה אחת הבנאדם התיישב, זה כל הג'וחה של העבריין הזה. דיברנו, מה אתה יודע לעשות, אמרתי לו אני שולחת את זה ואת זה ואת זה, ההוא התעלף. ככה הוא התחיל לעבוד.
"עברו שנים, נפגשנו בלאס וגאס. הוא בא עם כושי בראשי לסוויטה שלי, ואחרי זה הוא אירח אותנו בלוס אנג'לס. הזמין אותי לשבת בבית הכנסת שלו, אחרי התפילה הלכנו ברגל אליו הביתה, הוא הציג לי את אשתו והמשפחה ואמר להם, 'ילדים, אני רוצה שתכירו את האישה שעזרה לאבא שלכם בהתחלת הדרך'".
הפרידה מבן הרוש
ביטון מקשיב לסיפור בסבלנות יחסית, אבל אחרי שזקן מסיימת הוא פוצח במונולוג שיכול לפרנס סצנה מצמררת בסרט פשע. בקול הבריטון העמוק שלו, בקצב הכתבה ממש, הוא מספר לה באריכות על הרגע שבו הוא נפרד לעולמים, לכאורה, מבן הרוש. חובבי הז'אנר, הפלילי והעסקי, נוהגים לקרוא בצימאון כל פרט על היחסים בין השניים, לכבודם בחרתי לסיים את הכתבה במונולוג הזה אשר מתחיל, איך לא, אצל הרב יאשיהו פינטו.
"הרב פינטו זה עטרת ראשי. יש לי אהבה גדולה אליו ויש לו אהבה גדולה אלי... אני מתבייש להגיד לך, אבל יש ביננו אהבה שלא תלויה בכלום... התמונה שלו מול העיניים שלי, הוא בנשמה שלי... אבל אני תמיד אמרתי לסבא שלי, עזוב אותי מתורה, אני מכבד ועושה הכל למען אנשים שלומדים תורה, אבל ביני לבין עצמי יש מחלוקות, אז אני מדיר את עצמי.
"בפעם הראשונה שנכנסתי לרב פינטו זה היה עם פישקה, והרב ישר אמר לי, 'האם אתה מוכן לברך אותי?'. הוא ביקש מפישקה לצאת, תפס לי את היד והחל לנשק אותי, ביקש ממני, 'תברך אותי'... ואז אני אומר לו, יש אדם שאני מתעב אותו, שאני רוצה שהרב יקלל אותו, שהוא ימות... גבי בן הרוש. הרב אמר לי, איך יכול להיות? אתה מבין שבמילה אחת שלך הוא ייעלם מהעולם? אמרתי לו, זה בנאדם שהייתי מוכן להרוג בשבילו, דברים שלא עשיתי למען אבא שלי, אבל הוא גרם לי צער".
עכשיו הוא מסביר לזקן בהקלטה, "גבי סחט ממני 30 מיליון שקל במהלך השנים, כשאני שמעתי אותך מספרת שנפגשת איתו נצבט לי הלב, זו היתה התקופה הכי קשה בחיים שלי, הייתי מפחד ללכת לבד... העסק לא תפקד... היו המון בעיות... בעיות בחו"ל... ניהלתי כמה מערכות משפטיות קשות... בעיות עם הבנקים... הייתי חייב בחוץ שני מיליארד שקל... קבלנים שפשטו רגל ביקשו שאתמוך בהם, חושבים אני כל יכול...
"היה לחץ היסטרי במשרד שלי, כל מיני גורמים שגולדה מאיר אמרה עליהם אנשים לא נחמדים. הייתה עלייה לרגל, 15 התרמות ביום, פושעים עבריינים... ההוא רוצה עזרה, ההוא רוצה בית, ההוא רוצה חנות, ההוא רוצה בקניון... התנפלות... הדלת שלי היתה פתוחה ואנשים היו מרשים לעצמם להיכנס באמצע פגישות... וגבי? הוא רק רצה להרוס לי את העסק ולהרוג אותי... עד היום הוא סוחט אותי, ואני לא יכול להתלונן במשטרה... אני עוף מוזר, בנאדם מאוד תמים, אוהב לעזור, בעיקר למי שלא אוהב אותי... ואני תמיד שואל את עצמי, למה?".
בסיום ההסבר, ביטון מספר על שיחת טלפון שקיבל שבועיים לאחר הפגישה אצל הרב פינטו. "'שלום יאיר, מדבר גבי בן הרוש, בבקשה ממך אל תנתק... רק תקשיב לי, אני מתחנן אליך, יש לי חולשה אליך, תמחל לי.... כמה לקחתי לך, 10 מיליון, 20 מיליון, אני אשלח לך את אחי וייתן לך פי שניים. הייתי אצל הרב שלי עכשיו בלוס אנג'לס והוא אמר לי, יש יהודי בארץ, שמו כך וכך, ואם הוא לא ימחל לך אתה והמשפחה שלך תעברו שבעה מדורי גיהינום'.
"גבי ממש בכה לי בטלפון, 'כפרה עליך, אני יורד על ברכי, רק תגיד שאתה מוחל לי'. השבתי לו, 'שאני אמחל לך? אתה מדבר איתי על כסף? על מה אמחל לך, שהכנסת לי סכין בנשמה, וגם סובבת? אני לא אתחשבן איתך בעולם הזה, אני אתחשבן רק בעולם הבא... כשאנחנו ניפגש למעלה, אצלו, אם ייצא לנו שמה תשמע ממני את כל האמת עליך, אין אדם יותר נתעב ממך, יותר רע ממך...
"אם משום מה אתה חושב שאני מפחד ממך, אתה מה זה טועה, אני יכול לקחת לך את הנשמה בשנייה אם אני רוצה, אבל אני לא אדם כמוך. הנה אני מודיע לך, תחיה את החיים שלך ואני לא מוחל לך, ואני לעולם לא אמחל לך. לא בקטע שאני אנקום בך או אבוא להרביץ לך... לא, זה ביני לבין עצמי... זה רק ביני לבין בורא עולם ובינך. לא אדבר סרה עליך... אם אנשים ישאלו אז אין לי שום דבר איתך, אבל היה שלום. קאט".
אחרי המונולוג הקורע הזה, זקן אומרת לביטון, "תשמע, באתי לשאול אותך משהו אבל כל כך נהניתי מהשיחה איתך שאני לא רוצה לסגור את הפגישה עם זה... אם אני אשאר עוד אקבל משכורת ממך, אבל זה לא הולך אז אני הולכת (צוחקת). רציתי להתעסק איתך בג'יפה אבל לא בא לי יותר, רוצה להישאר איתך עם הטעם הטוב הזה".
רשימות נוספות של אמיר זוהר