איפה העולם החופשי? הציוצים של טראמפ לא מספיקים, צריך לעזור לאיראנים

Iran, the Number One State of Sponsored Terror with numerous violations of Human Rights occurring on an hourly basis, has now closed down the Internet so that peaceful demonstrators cannot communicate. Not good!

— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) December 31, 2017

מה שבולט הפעם היא השתיקה האירופית. בוריס ג'ונסון, שר החוץ הבריטי, התנער אתמול אחר הצהריים והוסיף ציוץ מאופק משלו לשרשרת הציוצים האמריקאית (גם השגרירה ניקי היילי תרמה, כמובן). השאלה היא, איפה מנהיגי אירופה. איפה העולם החופשי. איפה כל שוחרי הדמוקרטיה, שמתעוררים כנשוכי נחש אם מדובר באיזו הפרת זכויות אדם בשטחים, אבל מנמנמים בעצלנות כשמדובר במפגינים איראנים ירויים.

עוד לא ברור לאן העניין הזה ילך. כרגע, כמו שאומרים הפרשנים, זה עוד לא מזעזע את כיסאו של חמינאי. אבל באיראן אין לדעת. העובדה שהעזת המפגינים עולה על זו של הפעם הקודמת, שהקריאות מיליטנטיות הרבה יותר והמהומות נמשכות כבר ארבעה ימים, מעידה על הפוטנציאל שיש להתעוררות הזו.

המהפכה האיראנית לא תיכון לנצח. האייתולות יטואטאו לפח האשפה של ההיסטוריה במוקדם או במאוחר. זה יכול לקרות בעוד 20 שנה, וזה יכול לקרות בעוד 20 יום. תפקידה של העולם החופשי ברגעים כאלה הוא להושיט יד, להקים קול גדול, לתת למפגינים להבין שיש מאחוריהם אנושות, שלא תיתן למשטר העריצות השולט בהם לנהוג כפי שנהג אסד באזרחיו. הציוצים של טראמפ, עם כל הכבוד, אינם מספיקים.

הבעיה היא שהנשיא האמריקאי די מבודד בעולם והאירופים מעדיפים להמשיך להתחנף לאייתולות כדי לחתום על חוזים שמנמנים, מאשר לקדם זכויות אדם, דמוקרטיה וסובלנות. את כל זה הם משאירים לאיזור שלנו. באיראן, מתברר, החוקים אחרים. ההיסטוריה לא תסלח לכל אלה שעומדים היום באפס מעשה אל מול זעקותיהם של אזרחי איראן האמיצים. אני יודע שזו קלישאה, אבל במקרה הזה היא מדויקת.

מרכז הליכוד

מרכז הליכוד סיפח אתמול את השטחים. כלומר, לא בדיוק. החליט שהוא תומך בסיפוח השטחים. כלומר רק שטחי סי, כלומר שטחי ההתנחלויות. מה זה אומר בשטח? לא הרבה. מעשית, אין להחלטה הזו חשיבות. ציבורית, יש לה. היא מוכיחה שהליכוד התיישר ימינה. הוא מנסה לדלג עכשיו אל ימינו של נפתלי בנט, שהציג את תוכנית הסיפוח שלו לפני שש שנים. לבנט של הליכוד קוראים שבח שטרן, שעל פי חלילו רוקדים כולם, ואם יהיה צורך להחליט בשנה הבאה לתמוך גם בסיפוח ארם נהריים, לו יהי.

הכי מצחיק זה שבמקביל להחלטה ההיסטורית של מרכז הליכוד, אישרה הממשלה הסכם עם האיחוד האירופי, שמחריג את ההתנחלויות ומוציא אותן אל מחוצה לו. כלומר, כשהממשלה רוצה ליהנות מתופינים אירופים, היא זורמת עם הפרדת ההתנחלויות משטחה הריבוני של ישראל (יהודה ושומרון אינן כלולות בו, למרבה הצער, כי לא סופחו מעולם). אבל כשצריך להתקוטט על קולות הימין, שוברים בחזרה ימינה.

מדובר בסוג של שיכרון כוח. לנשיא קוראים טראמפ, העולם מאס באיזורנו, הפלסטינים מיואשים, חמאס נצור בעזה, אז גם היהודים יכולים להשתולל. בסופו של יום, המבחן הוא מבחן המעשה. רק בימים האחרונים דווח בשורה של כלי תקשורת שהבנייה בשטחים, שעליה תפארתה של הממשלה הנוכחית, צולעת, קפואה למחצה, מתקדמת בעצלתיים. נדמה לי שגם סיפוח ממשי של השטח טרם קרה.

הממשלה הימנית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל יכולה פשוט להעביר את חוק סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל, וזהו. אבל היא לא עושה את זה. במקום זה, בנט מציג תוכנית, מרכז הליכוד מאשר תוכנית, כולם עוקפים זה את זה ימינה במהירות מטורפת, כשבינתיים הכל כלאם פאדי. הציונות התמקדה פעם בהרבה מעשים בשטח וכמה שפחות דיבורים. בגלגול הנוכחי שלה, היא מצטיינת בעיקר בדיבורים. כולם מכירים בהכל. טראמפ בירושלים, מרכז הליכוד בשטחים, העיקר שנוע תנוע.

חוק המרכולים

היום יוכרע כנראה גורלו של חוק המרכולים. בניגוד לאחיו החורג, חוק ההמלצות, גורלם של המרכולים פתוח. לקואליציה אין רוב מובטח לחוק הזה וצריך לקוות שהאופוזיציה לא מיצתה את האנרגיה שלה בפיליבסטר של השבוע שעבר והיא בנויה למאבק על כל קול גם הפעם.

זוהי שעתם של האנשים שתצורת חיינו במקום הזה חשובה להם באמת. זוהי שעתם של אלה שמאמינים שהשלטון לא מכשיר כל שרץ. זוהי שעתם של אנשי המצפון. אסור לוותר עליהם בקלות. אין כאן שאלה של ימין או שמאל, קואליציה או אופוזיציה. השאלה הנכונה היא, האם אנחנו רוצים שמיעוט יכתיב לרוב איך לחיות? האם אנו מאמינים ששלמות הקואליציה היא אינטרס עליון, מעל כל ערך אחר?

הנערה תמימי

רק אלוהים יודע בשביל מה אנחנו מתעקשים להפוך את הנערה הזו לסמל המאבק הפלסטיני. מדוע אף אחד בצד שלנו לא נרגע רגע אחד, מקדיש מחשבה ומגיע למסקנה הנכונה: נערה בלונדינית קטינה עם עיניים כחולות מול חיילים חמושים ומכונה צבאית משומנת זו תבוסה אוטומטית. נקודה. עאהד תמימי או מי מבנות משפחתה אינן מהוות איום אסטרטגי על ביטחון המדינה. ככל הידוע, הן לא חשודות בטרור. הן פרובוקטיביות, הן מנדנדות, הן נטפלות לחיילים, אבל הן לא מסכנות חיים, לא מפעילות תאי טרוריסטים, לא מוציאות פיגועי תופת.

האירוע הזה התחיל טוב, עם מ"פ חכם בהרבה מכל מפקדיו, שהחליט להתעלם מהפרובוקציה המטופשת הזו ולהמשיך הלאה. לרוע המזל, היה סרטון, שהקפיץ את כל בעלי הגאווה ורודפי הכבוד הלאומי למיניהם. ועדיין, לא הייתה חריגה מפרופורציות וצה"ל פעל נכון: התמימיות נעצרו בלילה, בשקט, בלי פרובוקציות, פצועים, הרוגים או סרטונים.

מכאן והלאה, מסלול של טיפשות מזוקקת: מאריכים את מעצרן כאילו מדובר במשפחות פשע, מתייחסים לאירוע כאילו מדובר במחבלים מתאבדים, ואני מניח שלא נירגע עד שנהפוך את תמימי לז'אן ד'ארק, נמצה את סאת הנזק התדמיתי המצטבר שהקשקוש הזה יכול להמיט עלינו, ואז נשאל את עצמנו למה כל זה קרה. חבל. למלחמות צריך להיכנס, כשאפשר לנצח.