ארצות הברית והאו"ם לא חיים בשלום זה עם זה. לא מהיום ולא בגלל הנשיא דונלד טראמפ. אבל דווקא לטראמפ, האויב הגדול של האו"ם ושל כל מוסד בינלאומי אחר, הזדמנות היסטורית לשפר את תפקודו של הארגון העולמי, לקצץ בתקציבים מנופחים ולהכניס סדר במנגנון המסורבל. השאלה היא איך טראמפ יפרש את העיתוי ההיסטורי.
בשיחות עם דיפלומטים וגורמים בכירים במטה הראשי של הארגון בניו יורק, עולה כמעט בהסכמה כללית השאלה אם התמיכה של השגרירה האמריקאית ניקי היילי בקיצוץ 285 מיליון דולר מתקציב הארגון היא סימן לעונש שטראמפ השית על הארגון עקב ההצבעה נגד הכרתו בירושלים כבירת ישראל, או הוכחה שהבית הלבן והשגרירה מתכוננים ברצינות לפעול לקידום שיפורו. או במילים אחרות, האם טראמפ הכריז מלחמה על הארגון העולמי במטרה להכניע אותו ולהכתיב לו פעילות שתתיישב עם אינטרסים אמריקאיים, או שהוא אכן חותר לייעל את עבודתו?
החלום האמריקאי ושברו
הקמת האו"ם הייתה הגשמת חלום אמריקאי. החלום השתבש זה מכבר והפך מבחינת ארצות הברית לרועץ בתחומים מסוימים החשובים לכל ממשל. הקמתו של הארגון העולמי הייתה משאת נפשו של הנשיא המיתולוגי פרנקלין דלאנו רוזוולט. בעיניו, הקמת ארגון בינלאומי הייתה הסיום ההולם למלחמת העולם השנייה ועוגן לשמירת שלום ויציבות. היסטוריונים אמריקאים טוענים כי רוזוולט השתוקק כל כך להקים ארגון עולמי, שכדי לקבל את הסכמת סטלין לרעיון הוא, רוזוולט, נכנע לתביעת סטלין לשליטה על פולין והעניק אותה להגמוניה הסובייטית.
הארגון נוסד בסן פרנסיסקו, והמיליארדר נלסון רוקפלר תרם את שטח האדמה היקר על גדות ההדסון להקמת הבניין שבו שוכן עד היום המטה הראשי של האו"ם. אבל מיד לאחר ירח דבש קצר בין הארגון לארצות הברית התברר לממשלים בוושינגטון שהאו"ם לא בדיוק ממלא את היעד שהועידו לו. כלומר לא מציית למדיניות החוץ האמריקאית.
ככל שמספר הארצות החברות באו"ם גדל, גברה בממשלים בוושינגטון תחושה של התנכרות לאו"ם. ובצדק. איך אפשר לא לרגוז כאשר מדינה שמספר תושביה שווה או אפילו קטן ממספר האמריקאים המתגוררים בשכונה אחת בברוקלין, נהנית מזכות הצבעה לעתים מכרעת בנושא החשוב לאינטרס של ארצות הברית, המממנת 22% מתקציב האו"ם?
זה לא חדש שהאו"ם זקוק לסדרת רפורמות. כבר שנים שבדיונים בקרב שגרירים נשמעות הצעות לשיפור עבודת הארגון ולקיצוצים בתקציביו. אבל תמיד הסתיימו דיונים אלה בלא כלום. לדברי מומחים, למרות הרושם הרווח שרוסיה היא זאת שנהנית מחוסר היעילות של הארגון, לדעתם דווקא מעצמות המערב אינן להוטות כל כך לקדם רפורמות. "מדינות מערביות חוששות ששינויים משמעותיים בתפקוד הארגון יפגעו במעמדן המרכזי בזירת האו"ם", אמר דיפלומט בכיר ממשלחת של מדינה דרום אמריקאית. "בריטניה, צרפת, גרמניה, הודו, יפן וכמובן רוסיה נהנות מהמצב הנוכחי”.
הנשיא טראמפ אינו אוהב את מעצמות המערב, אינו מסתיר את התנכרותו לרוסיה ואינו מהסס לגלות יחס של זלזול כלפי סין או יפן. דווקא הוא יכול להיות הנשיא האמריקאי שיחדש לאו"ם את ימיו כקדם, או לפחות יקדם קצת יעילות במוסד.