חמאס מגביר את מאמציו בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים

1. אפשר רק לדמיין שהתמונה שראו מפעילי מערכות ההגנה האווירית של רוסיה בבסיס חמיימים כמו נלקחה מ"אפוקליפסה עכשיו" של פרנסיס פורד קופולה, שבו להק מסוקי קרב טסים במבנה פוטוגני לגיחה מבצעית במלחמת וייטנאם. בשבת שעברה תקף נחיל של 13 רחפנים את הבסיס הראשי של רוסיה בסוריה, לא הרחק מעיר הנמל לטקיה. לפי הודעת משרד ההגנה הרוסי במוסקבה, שבעה רחפנים הופלו על ידי טילי נ"מ מדגם פנציר, ושישה נוספים יורטו לאחר שמערך הלוחמה האלקטרונית הרוסי שיבש את מערכות הקשר וההנחיה שלהם, השתלט עליהם והנחית אותם.
 

את המבצע המתקדם יזם אחד מארגוני המורדים המתונים שממשיכים להילחם במשטר אסד ובתומכיו הרוסים והאיראנים. הרחפנים היו במשימת "התאבדות": כל אחד מהם נשא כמות של בין מאות גרמים לשני ק"ג חומר נפץ, והם הונחו להתפוצץ בבסיס שבו נמצאים מטוסי הקרב, המסוקים, המפציצים והחיילים של חיל המשלוח הרוסי. 
 

אגב, בביקורו האחרון בסוריה, שבו הכריז עם מארחו אסד על ניצחון במלחמת האזרחים, הצהיר ולדימיר פוטין שהצבא הרוסי נערך לעזוב את אדמת סוריה עד לבחירות לנשיאות ברוסיה בעוד חודשיים, אך לפי שעה אין כל סימנים לכך. משרד ההגנה הרוסי טען שאף שהרחפנים היו קטנים ו"פרימיטיביים" - נרכשו ככל הנראה בשוק האזרחי - מפעיליהם קיבלו סיוע מטורקיה, ושגם ארה"ב הייתה מעורבת במבצע כשסיפקה הנחיות ניווט למפעילים (שתי המדינות הכחישו את הטענות). אבל מה שמעניין אף יותר הוא העובדה שהמורדים עוברים לשלב חדש בשימוש ברחפנים תוקפים ומתאבדים. עד לאחרונה הם השתמשו בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) - מל"טים או רחפנים - רק למטרות צילום ואיסוף מודיעין.
 

מתקפת הרחפנים טומנת בחובה לקחים חשובים לישראל, מול חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה. ישראל, מחלוצות הפיתוח של המל"טים, נחשבת למעצמה עולמית בתחום. יש לה כטב"מים מגוונים ובגדלים שונים - שמסוגלים, לפי פרסומים זרים, לטוס לטווחים ארוכים ביותר, כולל, לפי פרסומים זרים, עד איראן, ולשהות באוויר 24 שעות ויותר. 
 

ישראל מתעקשת שלא להגיב על הפרסומים שלפיהם יכולת הכטב"מים שלה היא גם לאיסוף מודיעין וגם למטרות תקיפה, וכי היא משתמשת בהם, לפי אותם פרסומים, בזירות שונות בעזה, בלבנון, בסוריה ובעבר גם להפצצת יעדים בסודן (נשק שהיה מיועד לחמאס). בשנה האחרונה נחשפו יכולות אלה ותועדו לפחות פעם אחת בתקיפה של כטב"מים מתוצרת חברות מישראל, בידי צבא אזרבייג'ן נגד צבא ארמניה.
 

# # #

היכולות של איראן, חיזבאללה ובוודאי חמאס נחותות מאוד לעומת אלה של ישראל. ובכל זאת, מערכת הביטחון והמודיעין של ישראל אינן מקילות ראש בהתפתחות של התחום הזה אצל אויביה. לחיזבאללה יש כמה טייסות של מאות כטב"מים מתקדמים למדי מדגמי "מירסאד" ו"אבאביל" מתוצרת איראן, והארגון עושה בהם שימוש גם למטרות מודיעין וגם לתקיפות בסוריה. חיזבאללה השתמש בכטב"מים כבר במלחמת לבנון השנייה ב־2006, כשהטיס לשטח ישראל שני מל"טים שהופלו בידי מערך ההגנה האווירי של ישראל. ב־11 וחצי השנים שחלפו מאז הצליח חיזבאללה להחדיר עוד כמה פעמים את הכטב"מים שלו לשטח ישראל. משימותיהם היו לאסוף מודיעין וגם לבחון את יכולות הגילוי והתגובה של מערך ההגנה האווירית הישראלי. חלקם נתגלו באיחור מסוים, ולבסוף הופלו בידי מטוסי קרב שהוזנקו לעברם. אחד מאותם מל"טים אף הצליח לטוס עד שהופל באזור לכיש. 
 

במקביל מפעיל חיזבאללה את הכטב"מים שלו גם למשימות מודיעין מסוריה ומשגר אותם לעבר גבול ישראל. מערך ההגנה האווירית וחיל האוויר הפילו כמה מהם שחדרו לשטח המפורז והתקרבו לגבול ברמת הגולן. התקרית האחרונה הידועה הייתה בספטמבר 2017, כשמל"ט של חיזבאללה הופל על ידי טיל פטריוט מסוללה המוצבת בצפון.
 

באשר לחמאס, הארגון העזתי, בהכוונתם של איראן וחיזבאללה, החל גם הוא לשקוד על פיתוח יכולת אווירית. כבר במבצע צוק איתן וגם לאחריו הצליחו מערך ההגנה האווירית ומטוסי חיל האוויר להפיל כמה כטב"מים קטנים של חמאס. מדובר היה בעיקר בטיסנים, אבל בשנתיים האחרונות הגביר הארגון את מאמציו בתחום זה. זהו מהלך אסטרטגי של חמאס, והוא נעשה כנראה גם על רקע ההבנה של מפקדי הזרוע הצבאית של הארגון, שנשק מנהרות התקיפה הולך ונשמט מידיהם. זה קורה משום שישראל מצליחה בעזרת מודיעין איכותי, טכנולוגיה של גלאים וחיישנים וציוד הנדסי (מכונות החפירה לעומק האדמה) לחשוף את המנהרות. שלוש מהן נתגלו מאז חודש ספטמבר, האחרונה בסוף השבוע שעבר. 
 

שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר השבוע כי להערכת מערכת הביטחון, יש עוד מנהרות שסופן להתגלות. הרמטכ"ל גדי איזנקוט הציב לעצמו מטרה לנטרל את איום המנהרות עד לסיום כהונתו בסוף 2018. זה יתאפשר גם בעזרת המכשול התת־קרקעי העמוק מאוד שישראל בונה לאורך גבול עזה ויעטוף את הרצועה, על 65 הקילומטרים שלה. המכשול, שמערכת הביטחון מבטיחה שהקמתו תסתיים עד אמצע 2019, מורכב מבטון, מוטות ברזל וחיישנים, וכן גדר עילית בגובה שישה מטרים עם מצלמות וציוד טכנולוגי ומודיעיני.
 

כשגם היכולות לשגר רקטות וטילים מאותגרת על ידי "כיפת ברזל", מנסים בחמאס למצוא כלי נשק חלופיים ויעילים. אחד מהם הוא פגזי מרגמה (פצמ"רים) של 80 ו־120 מ"מ, שמשוגרים מעת לעת מעזה, שלהם אין ל"כיפת ברזל" מענה מושלם, וכל הניסיונות לפתח מערכת אמינה ליירוטם טרם הבשילו.

חלופה נוספת היא כאמור כלי הטיס הבלתי מאוישים, ובחמאס עמלים על כך ללא הרף. הם משגרים כטב"מים, שחלקם הופלו בידי חיל האוויר. הם מנסים להבריח רחפנים מפורקים, שאותם ניתן לרכוש בשוק האזרחי ולהרכיבם מחדש. פקחי המכס, רשות המעברים ומידע מודיעיני הובילו לחשיפת חלק מאותם מאמצים.
 

לפני כשלוש שנים, בעיצומו של מבצע צוק איתן, עצר השב"כ מפקד חוליה מהכוחות המיוחדים של חמאס שתכנן פיגוע בישראל בעזרת מצנחי רחיפה. הוא נשלח למלזיה, שם עבר אימונים במצנחי רחיפה. בדצמבר 2016 נהרג בתוניס המהנדס התוניסאי, מומחה לכלי טיס, מוחמד א־זווארי, בירי מטווח קצר. התברר כי הוא היה יועץ מיוחד של חמאס לפיתוח כטב"מים. לפי פרסומים שונים, הפעולה מיוחסת למוסד.
 

כל הדברים האלה מעידים כי בישראל מודעים לכוונות חמאס, השוקד על שכלול יכולותיו האוויריות כחלופה שבעזרתה יוכל להפתיע במערכה הבאה, אם וכאשר תפרוץ, אף שכרגע הערכת המודיעין היא שלא חמאס ולא ישראל רוצים בה. אפשר להניח כי האירועים בסוריה מעניקים לאנשי חמאס חומר למחשבה.

2. ב־6 בנובמבר הסתובב בנמל התעופה בן־גוריון גבר שחור ואזוק כששני מאבטחים מלווים אותו. בעלותם לטיסת אייר פראנס לפריז התירו המאבטחים את אזיקיו. אך עם הנחיתה בנמל התעופה שארל דה גול שוב אזקו אותו. מפריז הם המשיכו בטיסה לחוף השנהב ושם הורידו את הנוסע. המאבטחים חזרו לצרפת, לנו לילה אחד במלון ושבו לישראל. מבצע הגירוש הזה עלה למשלם המסים הישראלי יותר מ־3,000 דולר. 
 

לפי אילן ליאור מ"הארץ", המסקר את הנושא, גירוש בכפייה של מסתננים ושוהים בלתי חוקיים הוא די נדיר. בעבר נקטה אותו רשות ההגירה והאוכלוסין במשרד הפנים במקרים ספורים בלבד. לפי נתוני הרשות, יש כיום כ־40 אלף אפריקאים שהסתננו לישראל, כולל 5,000 ילדיהם שנולדו בארץ. רובם מאריתריאה, מיעוטם מסודן ועוד כמה מאות ממדינות אחרות ביבשת. 
 

לצדם ובינינו, חיים כאן גם בין 40 ל־50 אלף מהגרי עבודה ופליטים מאוקראינה וגיאורגיה. הם נכנסו לארץ באופן חוקי, עם אשרת תייר, אך הפרו אותה ונשארו כאן. מכיוון שבגיאורגיה המצב יציב, ברור שמדובר במהגרי עבודה. לגבי אוקראינה המצב מסובך מעט. בחלק מהמדינה מתחוללת מלחמה ובהחלט אפשר שיש מי מביניהם שנמלטו לכאן בשל כך.
 

ב־2012 היו בישראל 60 אלף מסתננים אפריקאים. אך בעקבות ההחלטה הנבונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו להקים את הגדר בגבול סיני, חדלו האפריקאים להסתנן לישראל. זה לא מנע מממשלת נתניהו (בהצטיינות יתרה של שר הפנים מש"ס אלי ישי) להמשיך במאבק נגד מי שכבר הגיעו לישראל. הם ראו ורואים בהם אויב מסוכן. לדיראון עולם נזכור את דבריה של מירי רגב, אז עדיין חברת כנסת, שכינתה אותם "סרטן".
 

ישראל הקימה את משטרת ההגירה, שמחפשת את השוהים הבלתי חוקיים ביום ובלילה כדי לעצור אותם, מאיימת בקנסות על המעסיקים והקימה עבורם מתקני כליאה בנגב - סהרונים וחולות. הקמתם ואחזקתם עלו עד כה למשלם המסים הישראלי יותר מ־2 מיליארד שקל. לאחרונה, על רקע עתירות לבתי משפט ולחץ של היועץ המשפטי לממשלה, נאלצה הממשלה לאפשר למסתננים האפריקאים להגיש בקשות לקבלת מקלט מדיני וליהנות ממעמד של פליט, שרשאי לעבוד בישראל ודינו כדין תושב ארעי. עד כה הוגשו כ־15 אלף בקשות. 6,500 בקשות נדחו, נסגרו או נמחקו. כ־8,500 עדיין ממתינים לזימון לבירור עניינם. כ־600 בקשות אושרו, והפונים זכו למעמד הנחשק של פליט.
 

בסופו של דבר, מגוון הלחצים עשה את שלו. כ־25 אלף מסתננים אפריקאים, רובם מאריתריאה, עזבו בחמש השנים האחרונות את ישראל. חלקם עשו זאת מרצונם וללא תמורה. אחרים עזבו בעזרת תמריצים כספיים. המדינה מממנת לעוזבים כרטיסי טיסה ליעדים באפריקה - רואנדה ואוגנדה - ומעניקה 3,500 דולר לכל אחד. הסכום שעד כה הוציאה ישראל על מפעל הגירוש מרצון הזה מסתכם בעוד כ־700 מיליון שקל.
 

דוברים רשמיים ברואנדה ובאוגנדה ממשיכים לטעון בתוקף כי מדינותיהם אינן חתומות על הסכמים עם ישראל שמאפשרים לה לגרש לתחומן את המסתננים, אך העובדה היא שהם מוטסים אליהן. ככל הנראה, בתמורה להסכמתן, זוכות רואנדה ואוגנדה לסיוע צבאי־מודיעיני מישראל, במחירים מוזלים. רוב העוזבים מרצון לאותן מדינות או מי שחזרו לדרום סודן סיפרו לארגונים לזכויות אדם בישראל על המצוקה שאליה נקלעו. הם נשדדים, עוברים התעללות ובמקרים לא מעטים נשקפת להם סכנת מוות.
 

אם בכל זאת לא די, נתניהו ושר הפנים אריה דרעי יוזמים תוכנית שתכליתה לגרש בכפייה את כל המסתננים. הם אומנם לא הזכירו צבע עור, אך ברור כי התכוונו לאפריקאים, שהרי על שוהים בלתי חוקיים לבנים הם לא מדברים. למרבה המזל, התוכנית לא תצלח. מקורות ברשות ההגירה מודים כי זה יהיה מבצע שיידרשו לו עוד מאות עובדים ועלותו נאמדת במאות מיליוני שקלים, שלא לדבר על הנזק התדמיתי שייגרם לישראל בעולם.
 

מאבק הממשלה במסתננים ובשוהים הבלתי חוקיים עלה עד היום לפחות 3 מיליארד שקל. אפשר היה לנצל את הכסף לקליטתם ולשילובם בחברה. עוד לא מאוחר בכדי להתעשת. הממשלה יכולה לגלות חמלה, להפגין הומניות, להוציא מהבוידעם את הערכים היהודיים ("זכור כי גר היית..."), לזכור את מה שעוללו לאורך ההיסטוריה ליהודים ולחשב מסלול מחדש. במקום לגרש מרצון או בכפייה, אולי כדאי לאפשר ל־40 אלף המסתננים להישאר בישראל.

כדי להקל את סבלם של תושבי דרום תל אביב אפשר להעביר אותם לערים שמשוועות לידיים עובדות. יש לציין כי בממשלה מתכננים לייבא עובדים מהפיליפינים אם האפריקאים הלא חוקיים יגורשו. ניתן לשלבם במחזור החיים הישראלי. הם יעבדו כחוק, ישלמו מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. הם יהיו תושבים מועילים שיתרמו לרב־תרבותיות, שכה חסרה בישראל. ילדיהם, שהם בעצם ישראלים לכל דבר, יתגייסו לצה"ל.
 

אני יודע שמדובר בחלום באספמיה. אם אכן יגורשו המסתננים מישראל, לא ירחק היום וגם תושבי הדרום יצטערו על כך. מהר מאוד כרישי הנדל"ן יחמדו את האזור, מחירי הנדל"ן יעלו, והתושבים המקומיים ייאלצו לעזוב. ראינו את זה קורה בשכונות מצוקה אחרות בישראל ובעולם.