לאחרונה, בעקבות מינויה של האישה הראשונה כמפקדת טייסת בחיל האוויר, הגיח ממאורתו האפלה והחשוכה רב העיר צפת שמואל אליהו וקרא לראש הממשלה ולשר הביטחון לפטר את הרמטכ"ל גדי איזנקוט וכנראה שהוא גם התכוון למפקד חיל האוויר, על שהרהיבו עוז בנפשם ו"אזרו חוצפה" לבצע את המהלך הכה מתבקש, וברוך שהגיענו לימים אלה, של מינוי אישה ראויה כמפקדת טייסת.
אילו את הקריאה לפיטוריו של הרמטכ"ל היה משמיע למשל אחד השגרירים המכהנים מטעמה של המדינה ברחבי הגלובוס, או ראש אגף במשרד החינוך, כי אז הייתה קמה מהומת אלוהים ויש להניח שכעבור פחות מיממה הוא היה מועף כמו טיל מכהונתו. כך זה צריך להיות במדינה מתוקנת, כשמדובר בפקידי ציבור שממלאים את כרסם ואת ביתם מכספנו אנו. כנגד כל הטוב הזה של יניקה מקופת הציבור מוטלות עליהם גם חובות שלא לפגוע בשירות הציבורי. מי שלא מתאים לו יכול לבחור לו קריירה אחרת.
במהלך כל ההיסטוריה של העם היהודי הרבנים בדרך כלל עבדו למחייתם ולא חיו על חשבון הציבור. הרב אליהו יוכל למצוא לו פרנסה אחרת, אם מישהו ירצה לקבל אותו לעבודה או ליהנות משירותיו. ובקריירה הזו מחוץ לגבולות השירות הציבורי הוא יהיה רשאי לומר את אשר על ליבו, הן באשר לשירות מעורב של גברים ונשים יחד או של גיוס נשים לצבא בכלל, וכן את כל הגיגי לבו באשר לרמטכ"ל ולצמרת הבכירה של צה"ל. הוא לא יכול לעשות זאת על חשבוננו כל עוד הוא חי, נושם ומקשקש את עצמו לדעת על חשבוננו.
לכן הגיע הזמן שהרב שמואל אליהו, שכבר נתפס בדברי גזענות בעבר (על איסור להשכיר דירות לערבים בצפת), יועף מהשירות הציבורי ויפסיק לכהן במשרה ממלכתית על חשבון הציבור כרבה של צפת.
ושלא נתבלבל, רב עיר הוא פקיד ציבור. לא מהשמיים משלמים לו את גמולו אלא מקופת הציבור. אבל הוא מצפצף על הציבור שמממן במסיו את משכורתו ונהנה משני העולמות גם יחד - גם חי על חשבון הציבור וגם אומר את אשר על לבו בניגוד למה שמתחייב ממעמדו כעובד ציבור, ובוודאי ממה שמתחייב מעמדתו של רוב הציבור בקשר למינויה של אישה כמפקדת טייסת.
במדינה מתוקנת, כאמור, היה השר האחראי עליו, השר לשירותי דת, קורא לו לשימוע ומפטר אותו בקלון. אך במציאות הפוליטית של ימינו, למרבה הצער, אין לצפות שהשר, המייצג בממשלה את אחת המפלגות החרדיות, יפעל כפי שמתבקש במינהל תקין. בנסיבות כאלה היה מצופה שראש הממשלה, הנושא באחריות הכוללת על תפקוד הממשלה, על כלל עובדיה, לא יסתפק בטפיחה על שכמו של הרמטכ"ל על המינוי אלא גם יוקיע את הפקיד הנוסף בממשלתו, הרב של צפת, בשל דבריו המעליבים והגזעניים. אבל עקב שבריריותה של הקואליציה ניתן להבין שהוא לא יעשה זאת, שמא תתפרק לו הממשלה.
בנסיבות כאלה לא נותר אלא שוב לפנות אל המבוגר האחראי בזירה הציבורית שלנו, אל הבג"ץ. אני שואל את עצמי כבר ימים ארוכים מדוע איש מכל העמותות הצדיקות מטעם עצמן לא עותר לבג"ץ, ולמצער, מדוע יש עתיד והמחנה הציוני לא עותרות לבג"ץ כדי להרחיק את הרב האפל הזה מכהונתו, בעוד הן עותרים לבג"ץ על שאלות הרבה פחות ערכיות.
אני מרשה לעצמי להניח שאילו הייתי בנעליו של יאיר לפיד, של אבי גבאי, של יצחק הרצוג, של בני בגין, ציפי לבני או שלי יחימוביץ', הייתי עותר לבג"ץ ומבקש לסלק אותו מכהונתו בשל התבטאותו האחרונה וגם בשל התבטאויות קודמות, שהן כאבן ריחיים ממילא על צווארו. חבל שהן לא עשו זאת, אך עוד לא מאוחר. אפשר לעשות זאת הבוקר.