נתניהו דילג אתמול על הנחת אבן הפינה למחלקת השיקום בפוריה. בתחילה אמרו שאשתו שרה תגיע ואחר כך החליפו עם ח"כ אורן חזן. זה היה האיתות הראשון להבנה של נתניהו שהוא זקוק למחלקת שיקום עצמי. הוא עמל כל היום מול המלצות המשטרה, כשהוא מסוגר בבית עם אשתו, בנו והיועצים המקצועיים, מה צריך לומר.
נתניהו ניסה לאחוז במקל בשני קצותיו, ואפילו בשלושת קצותיו: ממלכתיות, התקרבנות והמשך פגיעה בלגיטימיות של המלצות המשטרה. נתניהו הוא נואם גדול, אבל גם לו היה קשה לחבר את המשולש המוזר הזה. היו לו כמה רגעים של הססנות, ולאחר הממלכתיות הוא עבר להתבכיינות והתקרבנות ואחר כך לחבוט במשטרה.
נתניהו המשיך לייצר מהלך שמפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, בראיון המיותר לאילנה דיין, הרים לו להנחתה. ונתניהו אכן הנחית. פוליטית נתניהו לא ניזוק. המפלגות שבקואליציה לצדו וימשיכו להיות לצדו. אבל ההפתעה של המלצת המשטרה לשוחד תיצור לחץ כבד על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, להחליט מיד ולא בעוד חודשים ארוכים, כפי שמבשרים הפרשנים.
חרושת העננים תלווה את נתניהו בכל צעד ושעל. החל מהצעד הראשון הבוקר ומחר במינכן. בכל מקום, בכל מהלך מדיני ומערכה צבאית שבה יצטרך להתמודד, יהיה ספק אם נתניהו עושה את זה מנימוקים ענייניים כמו שהוא אומר, או בגלל חשדות המשטרה. זו הבעיה העיקרית שאיתה יצטרך נתניהו להתמודד – הבהירות המוסרית של המשך כהונתו. בהירות מוסרית שהוא תמיד מזכיר בדבריו על גורמים אחרים.