תחושה חמוצה עולה מהתגובות והשתיקות ביום שלאחר המלצות המשטרה. ההתפתחויות שאחרי היו כל כך צפויות, שדי מדכא להיחשף להן. תגובה מאכזבת ראשונה היא סגירת השורות בליכוד וההגנה האוטומטית על המנהיג. הרפלקס הזה אולי מובן לאור המשחק הבוטה של מי שמוביל את מסע השחיתות נגד ראש הליכוד, אבל הוא מדכדך בפני עצמו. שהרי, המעשים המיוחסים לראש הממשלה הם חמורים ורבים, ואין בינם לבין מתנות או סיגרים דבר וחצי דבר. אפילו אותן פעולות שבהן נתניהו מודה מחייבות אותו להסיק מסקנות. ועדיין, איש מבכירי הליכוד לא מביע פומבית ולו קצה של הסתייגות, שלא לומר שאט נפש.
סגירת השורות בליכוד מובנת, כיוון שאכן אין שמץ של כנות בדרישות ההתפטרות של האופוזיציה משמאל. המסע הציבורי להרחקת נתניהו הוא מושחת בפני עצמו וכולו ניסיון להחליף את השלטון במסווה של ניקיון אורוות. לכן כל כך צפוי ומאכזב להקשיב לנאומים חוצבי הלהבות של דוברי האופוזיציה נגד הישארות נתניהו בשלטון. שלא לדבר על המוסר הכפול של מי שנשאו על כפיים את מר הון־שלטון שמעון פרס ולקחו בשקיקה חלק בחגיגות המיליארדרים שלו. קשה שלא להעריך מה הייתה מעלה חקירת משטרה בעניין חגיגות פרס, לו הייתה מתבצעת באמות המידה של חקירות ביבי.
ואגב, למה לא נשמעת באופוזיציה הוקעה רחבה וחד־משמעית של נוני מוזס, לצד דרישה שיתרחק מכל עיסוק בעיתונות? איפה הפוליטיקאים שנחלצו לחוקק חוק שיסייע למוזס לחסל את היריב העסקי הגדול שלו? למה הם לא מזדעזעים עכשיו מהאשמות השוחד המיוחסות לו?
תחושת החמיצות מובילה גם לעיתונות. קשה שלא להבחין כיצד חלקים ממנה ניהלו ומנהלים מסע חסר כל פרופורציה, בלתי מקצועי בעליל, כלפי ראש הממשלה. נדמה כאילו חברות החדשות המרכזיות בארץ הציבו משימה עיתונאית אחת ואין בלתה – להפיל את נתניהו. מעניין במיוחד, כמובן, להבחין בהתנהלות המקצועית של "ידיעות אחרונות", העיתון של החשוד מוזס. שם הגיעו הסטנדרטים העיתונאיים לגבהים חדשים ביממה האחרונה.
כל אלה מתווספים לגילויים שעולים מתוך המלצות המשטרה עצמן, שנוגעים לאחורי הקלעים של בעלי ערוצי הטלוויזיה המרכזיים, כמו גם מה שהיה פעם "העיתון של המדינה". ספק אם יש גורם עיתונאי חזק ובלתי תלוי שיסכים לחקור לעומק את הזיקות של בעלי הערוצים 2 ו־10, אבל אין ספק שחקירה ראויה תעלה כותרות דרמטיות.
אחרונה בתחושה הלא נוחה היא המשטרה עצמה. קשה להשתחרר מהרושם שבהמלצות ששוחררו שלשום קיים מרכיב דומיננטי של ניפוח ולו כדי ללכוד את נתניהו על משהו בכל מחיר. קשה גם שלא להגיע למסקנה שבכירי המשטרה, בניגוד למה שמצופה מפקידי ציבור, נכנסו לקרב אישי רווי אמוציות עם מושא החקירה שלהם. כזה שכולל צעדים שנועדו רק לצורכי יחסי ציבור, בניגוד למנדט שלהם.
מה נאמר, למדינת ישראל ולעם היושב בציון ישנם הישגים וערכים יוצאי דופן. מגיע לו הרבה יותר.