פטפטת מיותרת: האיום לחסל את נסראללה עלול לעורר תגובת נגד
קצין בכיר בצה”ל אומר בתדרוך לכתבים צבאיים כי מזכ"ל חיזבאללה צריך להיות מחוסל. מי נתן לו את הסמכות להחלטה שהיא ממילא של הדרג המדיני?
יוסי מלמןמעריב אונליין (צילום: מעריב אונליין)
כך מייצרים כותרות מיותרות. קצין בכיר בצה”ל אומר בתדרוך לכתבים צבאיים כי נסראללה צריך להיות מחוסל במלחמה הבאה. צה”ל, שיש לו את מחלקת יחסי הציבור המשוכללת ביותר בישראל, חושף מעת לעת באמצעות התקשורת יחידות וחילות. השבוע הגיע תורה של זרוע היבשה. קצין בכיר במטה הכללי הופיע ביום עיון לכתבים צבאיים ומסר פרטים על יכולות הזרוע, על יכולותיה המבצעיות והטכנולוגיות – כמו הכנסת רחפן מתאבד וכלי טיס בלתי מאוישים אחרים – וגם על מוכנות לעימות הבא.
מטבע הדברים, זרוע היבשה נשאה תמיד בנטל הלחימה וגם במשא הנפגעים וכך גם יהיה, אולי ביתר שאת, במלחמה העתידית, שאיש לא צופה אותה - אף שהיא יכולה להתפתח מכל תקרית קטנה בגבולות.
בשיחות ובדיונים כאלה, בוודאי עם עיתונאים, חושפים הבכירים טפח מהתוכניות, המתווים והתרחישים של המלחמה הבאה. הם מבקשים להתפאר ולהרשים ולהתגאות. במרבית התדרוכים האלה שבה ועולה שוב ושוב הסוגיה של המערכה הבאה. לא רק כיצד היא תתנהל, אלא גם מה יהיו מטרותיה, מה משמעות הדיבורים על הרצון לחתור להכרעה ומה ייחשב לניצחון.
תומכי חיזבאללה בביירות. צילום: רויטרס
מה שמביא אותנו לתדרוך הפעם. הקצין הבכיר פירט שורה של צעדים שינקוט צה”ל, ובראשם תמרון קרקעי נרחב, שיסתיים בהתנקשות במזכ”ל חיזבאללה. “אם נצליח במלחמה הבאה להרוג את נסראללה, בעיני זו הכרעה”, הדגיש.
החיזבאללה יגיב לחיסול בהתאם
נשאלת מיד השאלה - מי נתן לבכיר את הסמכות לומר דברים כאלה? אין ויכוח שנסראללה הוא בן־מוות. אין ישראלי וגם רבים בעולם הסוני והמערבי שיזילו דמעה אם הוא יעבור לעולם שכולו טוב.
אולם, ההחלטה אם להפוך את מזכ”ל חיזבאללה ליעד להתנקשות היא של הדרג המדיני ולא הצבאי, ובוודאי לא של קצין שהוא אחד מתוך 20 במטכ”ל.
אמירה כזו רק מגבירה את המתיחות בין שני הצדדים, דווקא בעת שלישראל אין עניין להעצים אותה. אפשר לצפות שחיזבאללה ונסראללה יגיבו בהתאם.
מה עוד שנסראללה, עד כמה שאפשר להעריך כיום, אינו יעד להתנקשות של ישראל. בישראל הפנימו במשך שנים את הלקח של חיסול קודמו עבאס מוסאווי ב־1992. בעקבות זאת חיזבאללה בעזרת איראן פוצץ את שגרירות ישראל בבואנוס איירס ואחר כך את בית הקהילה היהודית בארגנטינה. מאז הבינו שלעתים חיסול של מנהיג של ארגון טרור קיצוני שפועל נגד ישראל אינו משרת את צורכי הביטחון ואף גורם לנזק, בבחינת יצא שכרו בהפסדו.
במלחמת לבנון השנייה היו מי שחשבו במערכת הביטחון על מבצע לחיסול נסראללה היהיר, אך הוא היה מספיק זהיר וחשדן וירד למחתרת. מאז הוא חושש מחיסולו בידי ישראל וממעיט להופיע בציבור.
גם אם דברי הקצין הבכיר משרתים את ההרתעה הישראלית, הם גם עלולים לעורר מתח מיותר ותגובות נגד. עדיף לדבר פחות. אולי גם הגיע הזמן שהרמטכ”ל יסכור את פיהם של האלופים ויורה להם לדבר רק על מה שנמצא בתחומי אחריותם.
