הודעת נשיא רוסיהולדימיר פוטין כי ארצו פיתחה טיל "חמקן" חדש, נושא ראש חץ גרעיני, לא הפתיעה את מערכת הביטחון באה"ב ואת נאט"ו. הטיל החדש הוא חלק מהמאמצים של רוסיה לשדרג את מערכות הנשק המיושנות שלה. זו התגובה הרוסית ליוזמה האסטרטגית של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לחדש, להרחיב ולשפר את ארסנל הנשק הגרעיני של ארה"ב. בקיצור, מעין חזרה לעידן האיומים וההפחדות מימי המלחמה הקרה של שנות ה־50 ועד שנות ה־70.
אחד מכלי הנשק שבהם התפאר פוטין הוא אר.אס 28 "סארמט". זהו טיל ביניבשתי רב־עוצמה, מונע בדלק נוזלי, שמצויד באמצעי נגד כדי לחמוק ממערכות ההגנה האוויריות של ארה"ב. להערכת מומחים במערב, לטיל יש אכן יכולות שיקשו על איתורו, במיוחד אם ישוגר במסלול מעל הקוטב הדרומי כדי לפגוע בארה"ב.
אבל האמריקאים לא צריכים להיכנס לפאניקה. המלחמה לא בפתח, וגם לא ברור אם לצעצועי המלחמה החדשים של פוטין יש יכולות טכנולוגיות שהוא מתפאר בהן או שמא מדובר בתעמולה. עוד מעידן המלחמה הקרה זכורות הכרזות דומות של מנהיגי ברה"מ על כלי נשק חדישים, שלבסוף התברר כי לא היו להם התכונות והביצועים שיוחסו להם.
מאז שנות ה־70 שתי מעצמות־העל חתמו על שורה של הסכמים שנועדו לצמצום מלאי הנשק הגרעיני שלהם. ההסכמים נשאו שמות כמו "סאלט"1, "סאלט" 2, "סורט" והאחרון שבהם "ניו סטארט". התהליך ההדרגתי הזה הביא עמו גם לקיפאון בפיתוח מערכות הנשק הגרעיניות.
כעת ארה"ב ורוסיה עלו על דרך של חדשנות גרעינית ושיפור יכולות כלי הנשק שלהם. אבל אם בימי המלחמה הקרה לא התרחשה שואה גרעינית, קל וחומר שהיוזמות וההצהרות החדשות אינן מאיימות על שלום העולם. אפשר להניח שבמוקדם או במאוחר שוב יגיעו שתי המעצמות להבנות ולפיתוח מנגנונים לצמצום הסכנה למלחמה גרעינית.