בילדותי, כשלמדתי בבית הספר בורוכוב של מפא”י בגבעתיים, בתקופת שר החינוך זלמן (זיאמה) ארן, אמרו לנו המורים: אלף, כולם חייבים לשרת בצה”ל. זו זכות ולא רק חובה; בית, טוב למות בעד ארצנו, כי אין לנו ארץ אחרת; גימל, רבים האויבים שעומדים עלינו לכלותנו; דלת, אדמו”רים, הגר”אים, רבנים ועוד הם אנשים גדולים בתורה, שמקדישים את כל זמנם ללימוד ואינם עוסקים בהבלי היומיום של החברה.
האמת היא שכחילונים כיבדנו את הדתיים ואת פועלם. אבל אז ראש הממשלה היה לוי אשכול, יהודי תמים, שחבריו למפלגה רצו רק לכלותו כפי שנהוג במפא”י, ואף הפכו את הרצון למציאות. היום אין לנו רק ראש ממשלה, יש לנו מלך - בנימין נתניהו, שכל נתיניו ושותפיו להנהגה רוצים בעיקר לכלות את העם כדי שבית המלוכה בבלפור ישרוד ככל שיחפוץ.
והאדמו”רים, הם כבר שנים רבות לא עוסקים רק בלימוד תורה. יש להם מועצה של “גדויילים”, והם עסוקים רוב היממה בהנחיות לנציגיהם להתמקד בעושק של הרוב החילוני בישראל. וזה לא ההבדל היחיד בין שנות ה־70 ל־2018.
נראה שנתניהו יעשה כל מה שביכולתו כדי לחמוק ממשפט צדק על עבירות חמורות (לכאורה) שביצע בתפקידו. ואם ייאלץ לפטור מאות אלפי חרדים משירות צבאי או לאומי בשנים הקרובות, קטן עליו. אין הסכם קואליציוני בעניין חוק שירות חובה שהחרדים לא הפרו בענק עד היום.
אסור לטעות בהערכה שכל הילדים במגזר הם גאונים גדולים. ההיפך הוא הנכון. אבל אם יגיעו לשירות צבאי, תיפקחנה עיניהם והם יראו שיש חיים מחוץ לכויילל. או אז, מנהיגי המגזר עלולים לאבד חלק מהציבור שלהם – ובעטיה של אותה אבידה, חלק גדול מההטבות הכלכליות שהם זוכים להן. כי דת היהודים בישראל מודל 2018 אינה רק אמונה, אלא תעשייה עצומה בהיקפה הכספי. החרדים אינם מעוניינים בשום הסכם קואליציוני שימנע מהם שליטה אבסולוטית על חלוקת כספי ציבור.
עכשיו רבים על גיוס חובה, אבל הפיתרון יימצא בעוד כסף למגזר. רק אתמול חילקו בוועדת הכספים מיליארדים למשרדים כמו המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות, שאף אחד בציבור לא יודע מה עושים בהם – ללא שום דיון של חברי הוועדה. כי כולם בקואליציה שותפים לעושק. על תקציב החינוך, הנושא החשוב במדינה, התקיים דיון רחב היקף שנמשך א־ר־ב־ע דקות תמימות! ואז אישרו תמיכות בנושאי יהדות ־ 1.5 מיליארד שקל; מוסדות תורניים ־ 1.3 מיליארד שקל. כסף קטן שלא דורש דיון.
בשלל הזה מתחלקות המפלגות החרדיות והבית היהודי. לחילונים אין שום כוח להפסיק את ישיבת הוועדה ולהזעיק את רשויות האכיפה כדי להפסיק את הגזל. החרדים והדתיים לוקחים את הכסף הציבורי מהקופה של כולם ומחלקים אותו ביניהם כרצונם. בליכוד מודעים לעושק היומיומי, אבל חייבים להגן על מלכם, אז הם נותנים כל מה שאפשר, וגם הרבה יותר.
האבסורד בסוגיה מתבטא בעובדה שהחילונים נאלצים באמצעות חוק שירות הביטחון להתגייס ולהילחם במלחמות שאליהן שולחים אותם החרדים שמכהנים בקבינט הביטחוני־מדיני (נציגם הוא השר אריה דרעי, עבריין מורשע, אסיר לשעבר, ששירת רק ימים ספורים בצה”ל), וכמובן הממשלה, שנהנית מתמיכת ש”ס ואגודת ישראל. התנאי הוא כמובן שלא מפריעים לחרדים לשלוט בתזרים המזומנים.