על מנת לעבור את גדר המערכת ולבצע פיגוע רצחני, אין צורך במנהרות ובהשקעות של מיליוני שקלים בחפירתן. ככל שהמצוקה האזרחית ברצועת עזה קשה יותר, כך גדל בהתאמה מספר הפלסטינים שמנסים לחדור לישראל דרך גדר המערכת. למעשה, בשנים האחרונות נרשמו מאות מקרים של חדירות מהסוג הזה, כאשר ברוב המקרים החודרים נתפסים סמוך לגדר, ולאחר חקירה מתברר כי אין מדובר במחבלים.
אחת מהתופעות המדהימות של השנים האחרונות היא שבחלק מהמקרים מגיעים הפלסטינים כאשר הם חמושים בסכין או ברימון יד, זאת מתוך מחשבה כי יורשעו בעבירה ביטחונית בישראל ויכנסו לכלא הישראלי, שם, לתפיסתם, תנאי החיים שלהם או ביטחונם האישי יהיה טוב יותר מאשר ברצועת עזה.
גם אם במשך השנים סוגיית החדירות מעזה קיבלה משמעות אזרחית, היא קודם כל ולפני הכול סוגיה ביטחונית, ואירוע החדירה הבוקר ממחיש זאת בצורה הטובה ביותר.
אם נכונה הערכה שיש קשר בין אינדיקציית הנגיעה בגדר שהקפיצה את כוחות הצבא שסרקו את המקום בשעות הלילה, לבין זיהוי העקבות וההבנה שאכן הייתה חדירה לשטח ישראל קצת אחרי השעה תשע בבוקר, המשמעות ברורה - במשך שעות ארוכות שהו שלושה מחבלים פלסטינים, כשהם חמושים ברימונים וסכין, בשטח הישראלי מבלי שאיש יודע.
סביב האירוע הספציפי הזה יש שאלות שיתבררו ככל הנראה רק בחדר החקירות בשב"כ. הראשונה שבהן היא מדוע המחבלים לא ביצעו פעולות טרור והשתמשו ברימוני היד, למרות שהיו להם לא מעט הזדמנויות במהלך המסע הלילי הארוך בו גמעו לא פחות מ 20 ק"מ עד שהגיעו לבסיס בצאלים? ולמה לא התנגדו בשום דרך למעצרם? שאלה חשובה נוספת היא האם יכולה להיות אפשרות שהם כלל לא התכוונו לבצע פעולת טרור למרות אמצעי הלחימה שנשאו?
במציאות המטורפת של רצועת עזה הכול יכול להיות, למרות שהנחת המוצא המתחייבת מהאירוע היא שמי שחוצה את הגדר חמוש, וחודר לעומק של עשרים ק"מ לשטח ישראל, קודם כל חשוד כמחבל.
עם זאת, מבחינת משמעות האירוע אין לנתון זה כל משמעות. מה שחשוב זה פוטנציאל הפיגוע שעלול היה להתרחש, במרחק של החלטה אחת להפעיל את רימוני היד, בהפתעה גמורה בעורף שטח ישראל, רחוק מקו המגע המאוים עם רצועת עזה.
העבודה על המכשול בשנה הקרובה מציפה עוד יותר את איומי הגבול על רצועת עזה. שני אירועי החדירה האחרונים והכשלים שהתגלו בתפקוד הכוחות, זאת בנוסף לבעיות המשמעת המבצעית שהתגלו באירוע מטען הדגל שהתפוצץ ופצע ארבעה לוחמי צה"ל, מציבים בפני הכוחות השומרים על הגבול והמפקדים הבכירים בגזרה, תמרורי אזהרה ברורים.
זאת, מכיוון שלפני הצעדות ואירועי הגדר המתוכננים להם נערך צה"ל, האיום המרכזי היה ונשאר איום החדירות מרצועת עזה. במזל גדול, שלושת האירועים הללו הסתיימו בצורה פחות חמורה ממה שהיה יכול להיות ולא גבו מחיר בנפש.