פסח הוא הזדמנות מצוינת לעשות סדר. הטור הזה יעשה מאמץ להתעלם מהאקטואליה השוטפת, החקירות, ההדלפות, עדי המדינה והתיקים השונים (נראה אם זה יצליח לי) וינסה לנהל דיון פתוח עם חלק מקוראיו. רבים מכם כותבים לי. אני משתדל לענות. לא תמיד זה קל. הכללים פשוטים: הגדפנים מושלכים מיד לסל, וחסל. מיד עם הקללה הראשונה. גם אלה שסתם מכפישים, מוציאים דיבה, מסבירים לי למה התשקורת עוינת וכמה בוגדנים הם הסמולנים, הופכים לספאם במהירות האור. למחמיאים אני משיב בתודה, לפעמים גם מתרגש באמת. מותחי הביקורת, התוהים והשואלים, זוכים בדרך כלל למענה. כל ביקורת, גם החריפה ביותר, תזכה להתייחסות ובלבד שלא תכיל גידופים, עלילות שווא או דיבה. לפעמים מתפתחות מהמענה הזה התכתבויות מרתקות בין הקוראים לביני.



הבטחתי לעצמי פעמים רבות שפעם אכתוב טור תשובה ממוקד לחלק מהקוראים, שאוחזים בתזה שתפורט מיד. אז הנה, הגענו לפעם המובטחת. נתחיל בהקדמה: הפרטים הלא מעטים שהודלפו מאז החלו חקירות נתניהו (ומשפחתו), עדי המדינה הנמנים כולם עם אנשי אמונו ומקורביו האינטימיים ביותר, זהותם של ראשי מערכת אכיפת החוק (אין שם שמאלנים, כמעט כולם מינויים של נתניהו או כאלה שגדלו אצלו), כל אלה תרמו ליצירת מצב שבו חוץ מהגרעין הקשה ושטוף המוח ביותר, שאינו גדול באמת, גם תומכיו ואוהדיו הגדולים ביותר של נתניהו כבר יודעים שזו אינה "נהנתנות". נדמה לי שאפילו המלחכים שממשיכים לצווח שנתניהו נרדף על ידי ה"דיפ סטייט" או חייזרים סגולים או אנשי הלטאה הממומנים על ידי הקרן החדשה, ואפילו "המהנהן המדיני", יודעים בסתר לבם את האמת. אני לא חושד שהם כסילים וגם ליכולת לרמות את עצמך יש גבול.


 


לא בהם נעסוק היום, כפי שהבטחתי (ואני מתקשה לקיים). אנחנו נעסוק במה שכותבים לי עשרות קוראים בשנים האחרונות, במיילים והודעות פייסבוק ושאר פלטפורמות, מדם לבם: או־קיי, אז הוא מעד והוא מושחת ("בקטנה"), והיא די מטורללת ("בגדולה"), והיא מנהלת אותו, אבל היי, תראה איזה יופי כאן! ביבי הוא ראש ממשלה מצוין, הם אומרים. מנהיג ענק, בעל שיעור קומה עולמי. אין לו תחליף. בהנהגתו ישראל עולה ופורחת, משגשגת, בוטחת. הוא מר ביטחון, הוא מקובל בכל העולם, הוא הביא לשקט ביטחוני חסר תקדים, לבום כלכלי היסטורי, לפריחה אדירה בהייטק, לנתוני האבטלה הנמוכים ביותר בעולם. ואחרי שאמרתם שהוא הרס את היחסים עם ארה"ב הגיע טראמפ והיחסים שברו שיא של כל הזמנים. תראה איזה כבוד טראמפ עושה לו. ותראה את רמת החיים, את המכוניות, את הנסיעות לחו"ל, את העובדה שהישראלים הם מהמאושרים בעמי תבל. תראה איזה כבוד הוא מקבל בעולם. וחוץ מזה, מי יחליף אותו? תסתכל ימינה ושמאלה, אין כלום. רק חול וחול.



עם התזה הזו לא קל להתווכח. ראשית, מכיוון שמסד הנתונים שעליה היא מתבססת אינו מופרך. מצבה של ישראל אכן טוב. אבל, וכאן מגיע אבל בגודל של פיל, הטיעון שלי הוא שלא בנימין נתניהו חתום על כל זה. אני זוכר שהייתה כאן מדינה גם לפניו.



הטור המלא - במעריב סופהשבוע