ההסלמה בפתח: הלקח מצוק איתן צריך להדהד למפקדי צה"ל כזיכרון צרוב

למרות מספר אירועים חריגים לאורך הגדר ברצועת עזה, שהתרחשו גם אתמול, מאז יום שישי נשמר שקט יחסי. אם מישהו חיפש הוכחה נוספת ליכולת של חמאס להמשיך לשלוט באופן כמעט מוחלט על המתרחש בעזה, הוא יכול ללמוד מכך שלפחות בשלב הזה, מלבד ניסיון אחד כושל, לא בוצע ירי רקטות מהרצועה. על אף המצב המתוח, חמאס עדיין בולם ניסיונות ולחצים של ארגוני טרור לחדש את ירי הרקטות לעבר ישראל.

ולמרות שהמאבק שהתנהל על הגדר בערב פסח התפתח לכדי עימות על הנרטיב של האירוע בזירה המדינית-דיפלומטית, שבה ישראל מתקשה יותר, אסור לטעות וצריך לזכור: מדובר רק באקורד פתיחה לקראת עימותים נוספים הצפויים להתרחש בעצימות משתנה לאורך התקופה הקרובה, בדגש על סופי השבוע ועל תאריכי אזכור נוספים, בעלי משמעות סמלית, לישראלים ולפלסטינים, בעיקר בחודש מאי.

צה"ל כארגון נוהג ללמוד ולהפיק לקחים מאירועים. טעות יהיה לחשוב שגם בחמאס לא יפיקו לקחים. לפי אחד התרחישים המסוכנים, יש סיכוי סביר שיתרחשו בתקופה הקרובה יותר אירועי צליפה מהרצועה לעבר כוחות צה"ל הנמצאים על הגדר. התמונות המגיעות מרצועת עזה של צילומי פנים של קלעים וצלפים צריכות לאותת למפקדי צה"ל בגזרה שיש מקום לשיפור המשמעת המבצעית בגזרה. היום זה צלם ומחר זה צלף. התמודדות עם הפגנות על הגדר משכיחות לעיתים את המשמעת המבצעית הנדרשת בהימצאות על גבול עוין מאוד דוגמה עזה. נכון הדבר גם לגבי ריכוזי כוחות באזורים קרובים לגבול, המאוימים על ידי ירי פצמ"רים. 

המבט קדימה של מערכת הביטחון, המסמנת את חודש מאי כנפיץ במיוחד בגלל תאריכי האזכור הרבים - יום הנכבה, העברת השגרירות האמריקנית לירושלים והרמאדן, הוא נכון מבחינת ההיערכות הביטחונית אבל בקצב העניינים הנוכחי, ההסלמה מול רצועת עזה מתדפקת על הדלת כבר עכשיו, גם אם בשלב הזה חמאס נזהר מלשבור את הכלים באופן מוחלט.

 

אסור שהפרות הסדר על הגדר, משמעותיות ככל שיהיו, ישכיחו מצה"ל את תמונת המצב הרחבה: צה"ל צריך להיות ערוך ומאומן לעימות ברצועה וסימנים רבים בשטח מצביעים שהוא הולך ומתקרב. צה"ל גם צריך למצוא את הדרך לא לשאוב לתוך ההתמודדות הזו את מרבית חטיבות החוד שלו. במגוון הפתרונות צריך לשקול שילוב משמעותי יותר של כוחות מג"ב כגורם דומיננטי יותר בהתמודדות עם מתפרעים, גם על חשבון גזרות אחרות.

ב-12 ביוני 2014 נחטפו ונרצחו על ידי מחבלים מחמאס הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח. במשך כשבועיים וחצי מרבית הכוח הסדיר הושקע בסריקות ובפעילות מבצעית ביהודה ושומרון. למרות הסימנים המטרידים שעלו אז מרצועת עזה, צה"ל לא זיהה בזמן את הצורך לקבוע סדרי עדיפויות גם על חשבון הפעילות המבצעית באיוש חלק מהיחידות. הלוחמים והמפקדים הגיעו ערב מבצע צוק איתן לא מוכנים ומותשים פיזית. בהבחנה הנדרשת עכשיו בין דחוף לחשוב, הלקח הזה מצוק איתן צריך להדהד למפקדי צה"ל כזיכרון צרוב. התהלוכות ברצועת עזה הן רק זרז לעימות צבאי ברצועה, ולכך צה"ל צריך להתכונן.