ששת המיליונים שנרצחו בשואה על אדמת אירופה נרצחו בראש ובראשונה על ידי הנאצים הגרמנים. יחד עם זאת, מחקר השואה מצביע באופן חד־משמעי כי מנגנון ההשמדה היה תלוי במידה רבה ב"עוזריהם", קרי, אוקראינים, ליטאים, לטבים ובני לאומים רבים נוספים באירופה שהתגייסו בהתלהבות - שלעתים השתוותה לזו של הנאצים ואף עלתה עליה.
עם אותם "עוזריהם" נמנית גם הצמרת הפוליטית של ערביי ארץ ישראל בראשותו של הצורר, הלא הוא המופתי חאג' אמין אל־חוסייני. הנאציזם וה"לאומיות" הערבית בא"י קשורים זה בזה בעבותות, מהיום שבו תפס אדולף היטלר ימ"ש את השלטון בגרמניה בטבת תרצ"ג (30 בינואר 1933). כבר באותם ימים הביע המופתי תמיכה בלתי מסויגת בדרכו ואף החל בנאציפיקציה של ערביי א"י. כך הוקמה על ידו "תנועת נוער" בשם "הצופים הנאצים", שהמודל שלה היה
הנוער ההיטלראי וצלב הקרס היה סמלה.
כדי לקבל סיוע כספי ולוגיסטי למאורעות הדמים תרצ"ו־תרצ"ט (1936־1939) יזמה הנהגת ערביי א"י קשר עם השלטון הנאצי בברלין. ביקורו של אייכמן בא"י בשנת תרצ"ז (1937) היה במסגרת אותה ברית שרקח והקים הלכה למעשה המופתי. בשנים תש"א־תש"ד (1941־1944) התגורר המופתי בברלין ונפגש עם היטלר בלשכתו בראשית שנת תש"ב (נובמבר 1941), הן כדי להביע תמיכה במאמץ המלחמה והן כדי לשכנעו להשמיד את כל היהודים בארצות ערב כאשר ייכבשו על ידי הוורמאכט. יש להדגיש כי בצאתו מהפגישה הביע המופתי את התפעמותו מהנאציזם ומהעומד בראשו, באומרו כי: "קיים דמיון רב בין הנאציזם לאסלאם".
המופתי שמר לכל אורך המלחמה על קשרים הדוקים גם עם ראש האס־אס היינריך הימלר ימ"ש. בעקבות ביקור משותף באושוויץ הבהיר המופתי להימלר כי את שיטות ההשמדה במחנה יש ליישם בראש ובראשונה כלפי היישוב היהודי בארץ מיד עם כיבושה על ידי צבאות רומל, תוך שהוא מבטיח כי ערביי א"י יירתמו בהמוניהם ברצון ובהתלהבות ל"משימה".
במשך כל שנות שהותו של המופתי בברלין, הוא עמד בראש צוות של כ־80 עובדים, רובם ערביי א"י, שהתמקם בעיירה דזן, הסמוכה לברלין. צוות זה שידר מדי יום שידורי תעמולה נאצית בערבית, שבמרכזם הטפה בלתי פוסקת להשמדתם של היהודים בכל מקום שבו הם נמצאים, ובא"י בפרט.
בהקשר למזימה להשמדת היישוב העברי בארץ בחסות הכיבוש הנאצי הצפוי, החלה ביוזמת המופתי בנייתה של מסגרת מיוחדת של האיינזצגרופן - אנשי אס־אס ש"התמחו" בהשמדה המונית של יהודים - עבור א"י. מדובר ביחידה שמנתה 24 מרצחים נאצים בראשות וולטר ראוף, מעוזריו הבכירים של ריינהרד היידריך, שעל שמו קרוי מבצע השמדת יהדות פולין. יחידת המרצחים המתינה באתונה ועמדה להיכנס לפעולה מיד עם כיבוש א"י, והמופתי מצדו הבטיח, כאמור, לספק את "עוזריהם" מקרב האספסוף הערבי האנטישמי. בשיא התקדמותו של רומל בצפון אפריקה הוקפצה בחודש אב תש"ב (20.7.42) יחידת המרצחים הנ"ל לטוברוק שבלוב, והחלה בהיערכות מעשית לקראת כניסתה לא"י.
# # #
לאחר תבוסת רומל, משנכזבה תקוותו להשמיד את היהודים תוך הסתייעות בכיבוש א"י, לא אמר המופתי נואש ויזם יחד עם חבר מרעיו הגרמנים בתחילת תש"ה (שלהי 1944) את מבצע אטלס המפלצתי: הרעלת מעיינות ראש העין - שהיו באותה תקופה מקור המים היחיד של 160 אלף יהודי תל אביב. הדבר היה אמור להתבצע באמצעות "מיזם" שכלל צנחנים גרמנים וערבים שנשלחו לשם כך לאזור יריחו, כשהם מצוידים במכלי רעל מסוג ארסן חמצני. פוטנציאל ההרג של כל מכל מבין עשרת המכלים הינו כ־25 אלף איש. המזימה לא יצאה לפועל אך ורק משום שסוכלה על ידי הבולשת הבריטית בחשוון תש"ה (אוקטובר 1944).
במקביל, תוך דבקות סיזיפית ב"משימה", דחק המופתי ללא הרף בשותפיו הגרמנים להעמיק את פעולות ההשמדה ההמונית של היהודים ברחבי אירופה. במסגרת זו בלטו במיוחד הלחצים שהפעיל בכל הנוגע להשמדת יהודי הונגריה - שמנו כמיליון איש - כמו גם פניותיו לשר החוץ ריבנטרופ כי יפעיל את השפעתו על ממשלות בולגריה ורומניה, כדי להביא לכך כי יהודי ארצות אלה יישלחו למחנות ההשמדה בפולין, כדי למנוע הימלטות, ולו של חלקם הקטן, לא"י.
כל סדק שנראה היה כי דרכו ניתן יהיה להציל כמה אלפי יהודים ושנתגלה למופתי וחבר מרעיו, מיהר האחרון לסותמו. כך ידועה לשמצה התערבותו לסיכול החלפתם של 20 אלף שבויים גרמנים ב־5,000 יהודים שיורשו לעלות לא"י, כמו גם פנייתו הישירה לאייכמן לסיכול שחרורם של 900 ילדים יהודים מהונגריה, תוך שהוא מוודא כי כולם, עד האחרון שבהם, יישלחו למחנות ההשמדה.
אולם גם בכך לא תמה מעורבותה של הנהגת ערביי א"י בשואה. המופתי, לכל אורך המלחמה, סייע לגרמנים בגיוס מוסלמים לכוחות המזוינים, לרבות הקמת הדיביזיה ה־13 הידועה לשמצה של האס־אס. דיביזיה זו מנתה 30 אלף חיילים, כולם מוסלמים־בוסנים (הייתה ידועה גם כדיביזיית הנדשאר), שרכשה לעצמה "מוניטין" עקב מעשי הזוועה שביצעה באלפי יהודים בבלקן. יודגש: כאות הוקרה על "שירות" יוצא דופן זה קיבל המופתי באופן אישי מהימלר דרגה של גנרל באס־אס.
# # #
על יסוד מכלול העובדות המצמררות דלעיל ועובדות רבות נוספות (המבוססות על חומר ארכיוני בריטי) הנזכרות בספרה המונומנטלי של ג'ואן פיטרס "מאז ומקדם", שעניינו מקורות הסכסוך היהודי־ערבי על א"י, קובעת המחברת באופן חד־משמעי שההנהגה הנאצית של ערביי א"י, בראשות המופתי, אחראית ישירות להשמדתם של מאות אלפי יהודים בשואה. פרטים מאלפים נוספים על מעורבות הנהגת ערביי א"י בהשמדה ניתן למצוא בספרם של ד"ר מיכאל קלאוס ומרטין קיפרס, "הסהר וצלב הקרס: הרייך השלישי וערביי פלשתינה".
עוד יודגש כי לא מדובר אך ורק בחאג' אמין אל־חוסייני אישית, אלא בהנהגה של ערביי א"י, שזכתה לתמיכה כמעט מקיר לקיר של ערביי א"י ובמזה"ת כולו. בהערת אגב, ההערצה להיטלר בעולם הערבי כולו ובקרב ערביי א"י בפרט הייתה כה גדולה, עד כי זכה לכינוי "אבו עלי".
למרבה התדהמה, השמאל הישראלי על מפלגותיו, חוקריו, ארגוניו וכיוצא באלה, עושה כל שביכולתו - ויכולתו בכגון דא הינה רבה - כדי להעלים מעיני
הציבור בארץ, קל וחומר מעיני העולם, את העובדות הנ"ל, לרבות ובמיוחד את התרחיש שלפיו הלאומנות הערבית בא"י הינה נאצית במהותה כמו גם את אחריותם הישירה של המופתי וכנופייתו להשמדתם של מאות אלפי יהודים בשואה. אין זה מקרה כלל שהמנהיג הנוכחי, מחמוד עבאס, הינו "ד"ר" להכחשת השואה.
הגיעו הדברים לידי כך שעקב לחצים מבישים של חוגי השמאל על כל גוניהם על הנהלת "יד ושם", נכנעה האחרונה ובמוזיאון השואה המחודש - למעט העובדה כי המופתי נפגש עם היטלר וקיבל דרגת גנרל באס־אס - אין כל זכר בתצוגה למעורבות המאסיבית של הנהגת ערביי ישראל בהשמדתם של מאות אלפי יהודים בשואה, כמו גם להיותה של אותה הנהגה ערבית חלק בלתי נפרד ממאמץ המלחמה הנאצי. על תרחיש מביש זה זכה "יד ושם", ולא במקרה, לציון לשבח מאיש השמאל הקיצוני תום שגב, מעל דפי "הארץ".
הנה כי כן, השמאל הישראלי, כדי לקדם הקמת מדינת טרור ערבית־רצחנית בלבה של א"י, מסתיר ובכך למעשה מכחיש, את המעורבות הערבית העקובה מדם בשואה. למרבה הכלימה "יד ושם", הקיים אך ורק כדי להדגיש את המעורבות של כל מי שהינו בגדר "עוזריהם" של הנאצים, נותן את ידו הלכה למעשה למזימה מחפירה ושקרית זו.